החלטה העוסקת בשאלת הסמכות המקומית לדון בתביעה כנגד מפלגה

מבוא

1.                   בפני בקשה להורות על מחיקת או דחיית התובענה על הסף מחמת היעדרה של  סמכות מקומית לבית המשפט בירושלים ולחילופין להורות על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך.

2.                   המשיבה הגישה כנגד המבקשת כתב תביעה ובו תבעה לאכוף חוזה שנכרת בין השתיים לעניין העברת כספי מימון מפלגות. סכום התביעה הועמד על 1,651,246 ש"ח.

3.                   בסעיף 31 לכתב התביעה נטען כי 'לבית משפט נכבד זה הסמכות לדון בתובענה לאור סכומה ו מקום פעילותם של הצדדים'.

4.                   השאלה העומדת להכרעה היא האם הסכסוך בין שתי המפלגות יכול להתברר בבית המשפט בירושלים והאם מתקיימת מי מהחלופות המקנות סמכות מקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

הטענות

5.                   המבקשת טוענת כי אף לא אחת מהחלופות המופיעות בתקנה 3 לתקנות מתקיימת במקרה זה ביחס לירושלים: מענה הרשום הוא במשרדו של עורך הדין הברמן בתל אביב; משרדיה ממוקמים בפתח תקוה; מקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד לקיומה הוא בתל אביב.

6.                   המבקשת מוסיפה וטוענת כי לא ניתן ללמוד מכך שקיימת פעילות של סיעת קדימה בכנסת בירושלים על פעילות של מפלגת קדימה בירושלים נוכח האבחנה שיש לערוך בין המפלגה לבין הסיעה.

7.                   המשיבה בתגובתה חולקת על הטענות ועמדתה היא כי המבקשת פועלת באמצעות נציגיה בכנסת בירושלים וכן כי המקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבויות לפי ההסכמים נשוא כתב התביעה הוא בירושלים בדרך של מתן הוראה לחשב הכנסת. כך גם מקום הפרת ההסכמים נשוא כתב התביעה. לטענתה של המשיבה משכן הכנסת הוא המקום שבו פועלות המפלגות באמצעות נציגיהן, חברי הכנסת, כדי לקדם את מטרותיהן ואין מקום לאבחנה המוצעת על ידי המבקשת בין פעילות הסיעה בכנסת לבין פעילותה כמפלגה.

8.                   לכך הגישה המבקשת תשובה ובה שבה וטענה כי יש לערוך אבחנה בין פעילתה של הסיעה בכנסת לבין המפלגה תוך שהיא מפנה לפסקי דין שונים שבהם נקבע כי יש אישיות משפטית נפרדת לסיעה ולמפלגה.

9.                   לאחר עיון בטענות הצדדים נתבקשו המבקשת והמשיבה להתייחס לשאלה האם המבקשת מחזיקה סניף בתחומי מחוז ירושלים והאם היא מקיימת פעילות מפלגתית כל שהיא, להבדיל מפעילות חברי הכנסת המשתייכים אליה בכנסת, בתחומי מחוז ירושלים.

10.               מהשלמות הטיעון שהגישו הצדדים בעקבות ההחלטה התברר כי אכן למבקשת יש 'סניף' בירושלים. פרטים לגבי אותו סניף הנקרא 'בית קדימה'  מופיעים באתר האינטרנט של המבקשת שתדפיס מהעמודים הרלווטים צורף לתגובת המשיבה (נספחים ב' ו- ג').

11.               המבקשת אוחזת בדעתה כי דבר קיומו של "סניף" מפלגה במחוז ירושלים אינו מעלה או מוריד לעניין הסמכות המקומית וכי על המשיבה להראות כי מנוהלים ב"סניף" באופן מתמיד ותקין, עסקים בשם המבקשת ובעבורה ורק אם תעמוד המשיבה בנטל זה תהא לבית המשפט סמכות לדון בתובענה. המבקשת מבהירה כי אין די בקיומו של סניף באיזור מסוים כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט אלא יש צורך בכך שתנוהל בסניף זה פעילות עסקית באופן מתמיד. בעניין זה מפנה המבקשת לע"א 231/69  ג'בארין נ' הקרן הקיימת לישראל, פ"ד כג (2) 147. עמדת המבקשת כי בתי קדימה אינם מקומות שבהם היא מנהלת את עסקיה. אותם בתים, כך הטענה, חלקם אינו פעיל אלא לפי הצרכים המקומיים של פעילים, חלקם האחר פעיל רק בחלק מימות השנה והפעילות מתגברת לפני בחירות.

12.               לטענתה של המבקשת אין להשוות בסניף של מפלגה לסניף של בנק או חברה מסחרית ואין לכאות בו מקום עסקו של הנתבע. הנתבעת מפנה לכך שעמדתה התקבלה בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 2447/03 תנועת הליכוד נ' ליאור בן חור).

13.               המשיבה שבה ומדגישה כי לפי תקנון המבקשת מוסדות המפלגה הם בין היתר יושב הראש שלה. היושב ראש, המכהן כיום כראש ממשלת ישראל, מתגורר בירושלים ומקום משרדו, לשכת ראש הממשלה, אף הוא בירושלים. עוד מפנה המשיבה להוראות התקנון השונות המתייחסות לסמכויות ולתפקידים של יושב ראש המפלגה. מתקנון המפלגה למדה המשיבה גם על כך שהסיעה בכנסת,  אמונה על ניהול ענייני התנועה השוטפים ועל כן לטענתה שניים ממוסדותיה הראשיים של המבקשת פועלים בירושלים.

14.               אשר לקיומו של בית קדימה בירושלים מצביעה המשיבה על כך שבית קדימה מוצג על ידי המבקשת באתר האינטרנט שלה כ'יותר "מבסיס פיזי" לפעילות התנועה. בתים אלה מהווים מרכז אזורי ומקומי לגיבוש תכוניות פעולה וקבלת החלטות בתחומים פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים'. עוד עולה מאתר האינטרנט כי הקמת בתי קדימה, להבדיל מסניפים, נועדה להגדיר 'משהו שיהא בעל השפעה חזקה יותר מסניף קונבנציונאלי'.

השאלות העומדות להכרעה

15.               מתוך טענות הצדדים יש להכריע בשאלות הבאות לצורך הקביעה האם יש לבית המשפט בירושלים סמכות מקומית:

א.      האם קיומו של 'בית קדימה' כסניף המפלגה בירושלים, קיומה של פעילות סיעת המפלגה בכנסת ויושב הראש של המפלגה בתחום מושבו של בית המשפט בירושלים מספיקים כדי לקבוע כי מקום מגוריה או מקום עסקה של המבקשת הוא בירושלים (תקנה 3 (1) לתקנות).