פתיח
1. בפנינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן:
החוק).
2. המשיבה - בן בטחון (1989) בע"מ - הינה חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה.
3. המבקש, מר לאון מגיאר, עבד במשיבה כשומר החל מיום 19.4.07 ועד לחודש אוקטובר 2008. המבקש הועסק על בסיס הסכם עבודה אישי בכתב (נספח ב' לתגובת המשיבה, עמ' 1 לפרוטוקול; להלן -
הסכם העבודה).
4. ביום 1.1.09 הגיש המבקש כתב תביעה כנגד המשיבה, במסגרתו תבע תוספת ותק, פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העבודה, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, החזר קנסות והפחתות שכר, הוצאות נסיעה, תשלומי אש"ל, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.
5. ביום 25.1.09 הגיש המבקש בקשה לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית, בארבע עילות - אי ביצוע הפרשות לפנסיה (רכיב תגמולים ורכיב פיצויים), תוספת ותק, תשלום אש"ל ודמי חגים. ביום 2.7.09 התקיים דיון בבקשה, בפני מותב בראשות השופטת חנה בן יוסף, ונשמעו חקירותיהם הנגדיות של המבקש כמו גם של העדה מטעם המשיבה.
6. ביום 18.2.10 ביקש המבקש לצמצם את עילות הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, באופן שהבקשה תתייחס לשתי עילות בלבד - תוספת ותק, ופנסיה בסעיף התגמולים. הבקשה התקבלה במסגרת החלטה מיום 11.7.10.
7. ביום 28.10.10 התקבלה החלטת בית הדין (השופטת חנה בן יוסף ונציג הציבור מר יצחק לורנס) על דחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתבסס על פסיקתו של בית הדין הארצי בע"ע 425/09
אבישי גולדברגר - אגודת השומרים בע"מ, מיום 3.2.10.
8. על החלטת בית הדין מיום 28.10.10 הוגש ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 42355-11-10). במהלך הדיון בערעור ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים הבאה:
"עניין התובענה הייצוגית יוחזר לבית הדין קמא על מנת שיבחן את שאלת התובענה הייצוגית אך ורק בהתייחס לעניין חובת ההפרשה הפנסיונית. בית הדין, על פי נסיבות המקרה, יקבע את ממצאיו העובדתיים לעניין זה ויחליט על פי הדין והפסיקה היש מקום לאישור התובענה הייצוגית. בנוסף לאמור, ישקול בית הדין את החלפת התובע המייצג לרבות עניין מועד החלפתו, ככל שיחליט שיש מקום לכך.
לצדדים שמורות טענותיהם לגבי ענייני הסדר זה.
בא כוח המערער, שטרם הגיש כתב תובענה ייצוגית, יגישה תוך 30 יום מהיום...
לעניין ההוצאות, בית הדין קמא יקח בחשבון בבואו ליתן את פסק דינו את השתלשלות העניינים עד כה".
עם החזרת התיק בהתאם להסכמת הצדדים, ולאור פרישתה של השופטת בן יוסף, הועבר הוא לטיפול מותב זה. הצדדים הודיעו כי אין צורך בקיום דיון הוכחות נוסף, והסתפקו בהגשת סיכומים. החלטה זו ניתנת לפיכך על סמך הראיות כפי שעמדו בפני בית הדין טרם ההחלטה מיום 28.10.10, ולאחר עיון בסיכומי הצדדים. בהתאם להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין, העילה היחידה העומדת לדיון בפנינו הינה העילה של אי ביצוע הפרשות לפנסיה ברכיב התגמולים.
התשתית העובדתית
9. על המשיבה חל, בתקופה הרלוונטית לתובענה שבפנינו, צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה מיום 31.12.73, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף זה כפי שנחתם בשנת 1972 (להלן
: צו ההרחבה). במאמר מוסגר יצוין כי ביום 2.11.08 נחתם הסכם קיבוצי חדש בענף זה, וביום 14.7.09 הוצא לו צו הרחבה - אך אלו אינם רלוונטיים להליך שבפנינו.
10. המשיבה אינה צד להסכם קיבוצי כלשהו (וראו את הצהרתה בקשר לכך במסגרת ה"
הודעה בדבר פירוט תנאי עבודה", נספח ב' לכתב ההגנה).
11. בתצהיר שצורף לבקשה טען המבקש כי מעולם לא בוצעו בגינו הפרשות או הפקדות כלשהן לקרן פנסיה. בחקירתו הנגדית תיקן זאת, והשיב כי "
רק בשלושה חודשים האחרונים, הנתבעת הפקידה עבורי לפנסיה, אולי חודשיים" (עמ' 3). בהמשך החקירה תיקן עצמו פעם נוספת לאחר שהופנה לתלושי שכרו, ואישר כי בוצעו בגינו הפרשות לפנסיה החל מחודש מרץ 2008 ואילך. כאשר נשאל מדוע כתב אחרת בתצהירו, השיב - "
יכול להיות שלא ראיתי את הסעיף בתצהיר" (שם). המבקש אישר במהלך חקירתו הנגדית כי עובדה נוספת שנטענה בתצהירו - קבלת שכר מינימום - אינה מדויקת.
12. המבקש אישר עוד בחקירתו הנגדית כי בסיום עבודתו בוצע מולו "גמר חשבון", ובמסגרתו חתם על כתב סילוק (נספח א' לכתב ההגנה). בכתב הסילוק הצהיר, בין היתר, כי הסכום המשולם לו הינו "
לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל המגיע לי, לרבות הפרשי שכר, הוצאות נסיעות, דמי מחלה, פדיון דמי חופשה והבראה" (להלן:
כתב הסילוק). המבקש נשאל מדוע לא הצהיר מיוזמתו על חתימת כתב הסילוק, והשיב כי "
המכתב לא היה אצלי, אבל אני מאשר שחתמתי... לא חשבתי שצריך לומר לעו"ד לציין בתצהיר שחתמתי על כתב ויתור" (עמ' 4).