1. עסקינן בתביעה כספית של המשיבה כנגד המבקשים ע"ס 2,500,000 ש"ח. לטענת המשיבה, המבקשת 1, ששימשה כמנהלת חשבונות וכספים במשיבה במשך 14 שנה; פעלה ללא אישור, לגזילת נכסים כלכליים של המשיבה, תוך הסתרת מידע מבעלי המניות ומנהלי המשיבה ותוך שימוש במבקשים 2-3 לצורך הסוואת דרך ואופן גניבת הכספים, כטענת המשיבה. המבקשים מתכחשים לאירועים נשוא התביעה, כמפורט בכתב ההגנה שהוגש מטעמם.
2. בפני בקשה למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים, בה עותרים המבקשים לקבל לידיהם לאלתר ולפני מועד הגשת תצהיר מטעמם, עותק מהמסמכים שפורטו במסגרת תצהיר גילוי מסמכים של המשיבה מיום 13.6.11- סעיף 2 (ד) - דו"ח מעקב שליחויות של חברת "ניב שליחויות והפצה" בצירוף שוברי השליחויות, ו-2 (יב)- תמלול שיחות מיום 13.12.09 ומיום 14.1.10 (לגבי פגישה מיום 13.12.09 גם קלטת וידיאו). לגביהם ציינה המשיבה בתצהיר גילוי מסמכים מטעמה, כי מסמכים אלו חסויים ולא יועמדו לעיון בשלב זה.
3. המבקשים טוענים כי המשיבה עשתה דין לעצמה בכך שלא גילתה מסמכים אלו וכי אין כל הצדקה, בתיק זה שלא לפעול בהתאם להלכה הנהוגה של גילוי כלל המסמכים, עובר להגשת תצהירים, זאת כדי לאפשר דיון הוגן ויעיל בתובענה. עוד טוענת המבקשת כי אין להתיר דחיית עיון בראיה כאשר עסקינן בהקלטות של בעל דין, וכי במקרה דנן יש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, כדי שאף צד לא יפתיע את יריבו במהלך המשפט, בראיות בלתי צפויות.
4. המשיבה בתגובתה טוענת כי העיון במסמכים יוביל ליתרון למבקשים אשר טרם התחייבו על גרסה כלשהי בתצהיר. לטענת המשיבה "הראיות שלא הועמדו לעיון בשלב זה הן ראיות המוכיחות באופן ישיר את מעשי התביעה המיוחסים למבקשים, תוך התייחסות למקרים ספציפיים, באופן שחשיפתם בפני המבקשים כבר עתה, עלול לאפשר להם להתאים את גרסתם לעובדות העולות מראיות אלה, וממילא להביא לשיבוש הליכי משפט. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר . על כן מבקשת המשיבה כי ביה"ד ידחה את מועד העיון בראיות הספציפיות שבמחלוקת, לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשים. המבקשת הגיבה לתגובה זו וחידדה את טענותיה בנדון.
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, קבעתי כי המשיבה תעביר לעיוני את הראיות הנדונות. המשיבה פעלה בהתאם להחלטתי והעבירה לעיוני את הראיות הנדונות ביום 28.6.12.
הרקע המשפטי:
6. נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי ורחב של כל המסמכים הרלוונטיים. עם זאת, יש מקום לחרוג מעקרון ניהול ההליך המשפטי "בקלפים גלויים", במקרים חריגים בהם בית הדין סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דווקא באינטרס גילוי האמת ולהביא לאפשרות של שיבוש ראיות.
ראה
: רע"א 4249/98,
שמעון סוויסה נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ה (1), 515 (להלן: "
הלכת סוויסה").
7. הלכת סוויסה קבעה את החזקה בדבר גילוי מירבי של מסמכים, אך כאמור, הציבה סייג לאמור
:
"... נראה הדבר שהפרקטיקה בבתי המשפט הישראליים, שלא כדוגמת בתי המשפט האנגליים, היא לתת משקל לגישה שלעתים עיכוב הגשת הראיה שבמחלוקת עשוי לשרת את מטרת גילוי מסמכים, בלי להיכנס יתר על המידה לפירוטן של נסיבות קונקרטיות. קיצורו של דבר, שיקול דעתו של בית המשפט בישראל, אם לדחות את העיון בראיה למועד אחר אם לאו, הוא בלתי מוגבל והוא תלוי בנסיבות העניין, במחלוקת בין בעלי-הדין כפי שהיא נתגבשה בכתבי-הטענות ובצפי של בית-המשפט - לפי החומר שלפניו - לגבי הסתברות קיומן של נסיבות שבהן ניתן לשער שעיון מוקדם במסמכים על ידי בעל-דין ישרת את מטרות הצדק". (שם, סעיף 13).
ובהמשך קובע בית המשפט את ההלכה כדלקמן:
"
לאחר
שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח את ההלכה כדלקמן:
(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";
(ב) רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור גם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;
(ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד) במקרה מתאים רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת:
(ה) החלטת בית המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול-דעתו, ובית המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים". (שם, סעיף 15).
8. הנה כי כן, לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לסטות מכלל המשחק ב"קלפים פתוחים" כל אימת שיהיה בכך כדי להביא לחשיפת האמת, כאשר הפסיקה הכירה בכך שהפתעתו של בעל הדין שכנגד הינה אינטרס לגיטימי וזאת במסגרת השאיפה למימוש תכליתו של המשפט, המבקש בראש ובראשונה לחקור ולהביא לידי גילוי האמת. (
ראה
: בר"ע (מחוזי חי) 681/06,
אחים רויכמן שומרון תשתיות 1993 בע"מ נ' מפעל בטון המשולש בע"מ (לא פורסם, 12.11.06), וההפניות שם).
מכאן לענייננו:
9. לאחר שקראתי את התימלולים, צפיתי בדיסק ועיינתי בכלל הראיות, לרבות בכתבי הטענות ושקלתי את מכלול טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות תיק זה, דין הבקשה לגילוי מסמכים ספציפי, בכל הנוגע למסמכים הנדונים בשלב זה, להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים: