החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 205142-3

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

ה  ח  ל  ט  ה

1. בפני שתי בקשות לרישום סימן מסחר, האחת לסימן לא מעוצב "שמן מרוקאי" ואילו השניה, לסימן מעוצב הנושא את הכיתוב MOROCCANOIL.
2. הסימנים סורבו לרישום בהיותם שמות גיאוגרפיים. הסימנים משמשים את המבקשת וחברות הקשורות בה, לסימון מוצרים לטיפוח השיער, מקור השם הוא בשם ארגאן, המהווה אחד מהרכיבים במוצרים. שמן ארגאן הוא שמן המכונה לעיתים גם כשמן מרוקאי, בשל העובדה כי מקורו במרוקו, הנחשבת גם למובילה מהבחינה האיכותית ביצורו.
3. מספר טענות לה למבקשת כנגד השגות אלה:

                                 א.         הטענה העיקרית, שגם הוכחה במסמכים ובתצהיר נסובה על כך שהסימנים רכשו להם אופי מבחין עקב שימוש מתמשך ועקבי בהם בארץ ובעולם, שימוש שכלל מכירה בהיקפים גדולים, כמו גם פרסום ומיתוג בהשקעה ניכרת.

                                 ב.         טענה נוספת היא בעובדה ששמו של השמן הוא שמן ארגאן, שאכן מיוחס למרוקו, אולם לא נהוג לכנותו שמן מרוקאי, ודאי שלא היה נהוג כך טרם החלה המבקשת, או קודמותיה בזכות, לעשות בו שימוש למוצריה האמורים. כתוצאה מכך אין במתן בלעדיות בסימנים משום מניעת תחרות, מיצרנים אחרים שיוכלו להשתמש בשם המקורי והמקובל שמן ארגאן.

                                  ג.          המבקשת היא הראשונה אשר הגתה את הרעיון להשתמש בשמן ארגאן כרכיב במוצרי טיפוח לשיער ובמוצרי קוסמטיקה בכלל. כלשון המבקשת: ' הרעיון להעביר את שמן הארגאן מהמטבח לתחום מוצרי הטיפוח ולשים שמן על השיער היה רעיון חדשני, מהפכני'.

                                 ד.         סימן המסחר רשום במדינות רבות, ואין הגיון שדווקא במקום מושבה של המבקשת, המקום בו הומצאו מוצריה היא לא יוכלו סימניה לחסות תחת הגנת הרישום בפנקס סימני המסחר.

4. עקרונות כשירותם לרישום של סימני מסחר שהם ציון גיאוגרפי, נידונו במספר החלטות בעבר, ומשכך טרם אפנה לדון בשאלות הנוגעות ישירות לבקשות בפני, אפנה אל החלטה מיום 13 באוגוסט 2008, בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 157792 "יקב הגליל" והתנגדות שכנגד לרישום סימן מסחר מס' 146938 "יקב הרי גליל", ואאמץ מתוכה את החלקים שעניינם כאמור, תוך התאמתם במידת הצורך לבקשות שבפנינו.

• 5.       סעיף 11(11) לפקודה קובע כי סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית אינו כשר לרישום כסימן מסחר, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין. כלומר, בחינת כשירות לרישום של סימן שהוא שם גיאוגרפי תיעשה בשני שלבים: ראשית, תיבחן השאלה האם מדובר בסימן "שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית". אם התשובה לשאלה זו היא שלילית, הסימן כשיר לרישום. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, יהיה צורך לבחון את השאלה השנייה, והיא - האם רכש הסימן המבוקש אופי מבחין, וככזה, יהיה כשיר לרישום.