במסגרת התובענה דנן מבקשת התובעת כי אורה על תיקון צו רישום הבית המשותף ברחוב טירת צבי 8 תל אביב הבנוי על חלקה 227 בגוש 7110 (להלן:
"הבית").
לטענת התובעת, הנתבעים 1 ו- 2 הרחיבו את דירותיהם מאז רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים. דא עקא, הרישום לא תוקן והם מסרבים לשלם את חלקם בהוצאות להחזקת הרכוש המשותף בהתאם לשטח הדירות העדכני בפועל. הנתבעים גם מסרבים לשתף פעולה לתיקון צו רישום הבית המשותף.
לפיכך מבקשת התובעת כי ינתן צו עשה אשר מחייב את הנתבעים לתקן את צו רישום הבית המשותף ובכלל האמור לתקן את שטח דירות הנתבעים 1 ו- 2 ואת חלקו של כל דייר ברכוש המשותף בהתאם.
כתב התביעה אינו מפרט כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 3.
לאחר שבחנתי את כתב התביעה הגעתי למסקנה כי אין למפקח על רישום מקרקעין סמכות לדון בתובענה במסגרת סמכויותיו השיפוטיות.
סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין להכריע בסכסוכים נקבעה בסעיף 72 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 (להלן:
"החוק") הקובע כלהלן:
"72.
(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.
(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.
(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות - גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
(ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר"
בתי המשפט נתנו פירוש דווקני לסעיף 72 המצוטט לעיל וקבעו כי אין להרחיב את פירושו.
כפי שנקבע בד"נ 20/73 שמע נגד סדובסקי ואח' פ"ד כ"ח (1) עמ' 730 בעמ' 733 מפי מ"מ הנשיא זוסמן (כתוארו אז): "סעיף 72 לחוק המקרקעין ...מרחיב אמנם את סמכותו של המפקח, היכול עכשיו לדון גם בתביעת נזיקין בעילה של הסגת גבול, ולענין זה נעשתה סמכותו מקבילה לזו של בית המשפט, אך... אין הוא רשאי לדון בתביעות נזיקין אחרות".
לחיזוק טיעון זה יש להוסיף כי הלכה פסוקה היא שגם עילות המטרד והיפר חובה חקוקה אינן בסמכותו של המפקח (ראה ע"א 664/71 עורקבי ואח' נגד נקר פ"מ ע"ח 130 וכן ע"א 458/69 שליט נגד גולדברג פ"ד כ"ד (1) 231).
העולה מכך הוא כי משרצה המחוקק להעניק למפקח סמכות לדון בעילה מסויימת, עשה זאת במפורש ומכאן, כאשר עילות אחרות אינן מוגדרות במפורש בחוק המקרקעין, הן אינן בסמכותו של המפקח.
תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב - 2011 (להלן:
"התקנות") אמנם מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחוייבים על סדרי הדין בפני המפקח בכל ענין שלא נקבעה לגביו הוראה אחרת בחוק או בתקנות המקרקעין. אולם אין בכוחו של מחוקק המשנה אשר התקין את התקנה הנ"ל להעניק למפקח סמכות עניינית שלא ניתנה לו בחוק המקרקעין על ידי המחוקק הראשי.
סמכות המפקח לתקן צו רישום בפנקס הבתים המשותפים קבועה בסעיף 145 לחוק. סעיף זה אינו נכלל בגדר סמכותו השיפוטית של המפקח לדון בסכסוכים בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק המצוטט לעיל, אלא בגדר סמכויותיו המינהליות של המפקח הקבועות בחוק.
הסמכות לחייב מן דהוא לבצע פעולה אקטיבית בנוגע לזכויות קניין במקרקעין שבבעלותו (וכפי שמבוקש כאן - מתן צו עשה לחיוב הנתבעים בתיקון צו הרישום), נתונה בידי בית המשפט המחוזי בלבד (ר' סעיפים 40(1) ו- 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשל"ד - 1984)
לאור האמור הרי שאין בידי הסמכות העניינית לדון בתובענה כפי שהוגשה ודי בכך להביא לסילוקה על הסף.