ביום
24.10.12, נפתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין של בית משפט השלום בכפר סבא, בתיק ת.א
3447/07
מיום 30.08.12, אשר קבע, בין היתר, כי החייבים ישלמו לזוכים סכום של
"57,000 $ כשווים ביום 05.04.05, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד זה ועד לתשלום בפועל".
ביום
26.11.12, הגישה ב"כ החייבים בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ובקשה בטענת "פרעתי" בטענה כי החייבים פרעו את חובם במועד הקבוע בדין וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח בניגוד להוראות חוק ההוצל"פ ובחוסר תום לב.
בקשת החייבים נתמכת בפרשנותם את סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 אשר קובע הפרוצדורה לפתיחת תיק ההוצל"פ
.
בעניין זה מפנה בא כוחם אל החלטת כבוד הרשמת נעמה פרס, תיק הוצל"פ 01-27507-49-1
המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' עזבון המנוח א.ב ז"ל.
לטענת ב"כ החייבים פסק הדין הומצא ליד הזוכים ביום 03.10.12, והם הגישו בקשה לנקיטת הליכי עיקול ברישום טרם מתן אזהרה כבר ביום 24.10.12 - בבקשה לפתיחת תיק ההוצל"פ, ושטרם חלפו מנין 30 הימים הקבוע בסעיף הנ"ל.
לטענתם, הזוכים נחפזו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, מבלי לאפשר ארכה מקובלת לתשלום החוב, בתוך מניין 30 הימים והתעלמו ממניין פגרת הסוכות ולכן נהגו בדרך שאינה מקובלת ובחוסר תום לב.
ב"כ החייבים טענה בנוסף, כי בהתאם להוראת סעיף 7(ה) לחוק ההוצל"פ לא יוחל בביצוע פסק דין אלא לאחר המצאת האזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן. בענייננו, לא היו למשיבים נסיבות שמצדיקות נקיטת הליך לפני מתן אזהרה כפי שעשה.
יצוין, כי טענה זו דינה להתברר במסגרת בקשה לביטול החלטתי או במסגרת הליך של השגה על החלטתי בפני ערכאת הערעור ולא כחלק מבקשת "פרעתי".
ב"כ החייבים טענו כי החששות אשר הועלו בבקשת הזוכים למתן סעדים טרם מתן אזהרה לא היה להם על מה לסמוך, היות והחייבים נשאו בתשלום מלוא החוב הפסוק ביום 04.11.12, החייבים מעולם לא הודיעו כי אין בכוונתם שלא לעשות כן.
ב"כ הזוכים טען, כי הוראת סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל אינה קובעת, כי ב"המצאת" פסק הדין יחל מניין הימים, אלא קובעת כי "ממועד" מתן פסק הדין, קמה זכותם לפתוח תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין הניתן שלא במעמד הצדדים, כאשר הזוכים לא נדרשו להמציאו לבעל הדין שלא נכח.
תימוכין לכך מביא ב"כ הזוכים מפסק דינו של בית משפט בת"א, 27578-02-10
עראביה נ' קומט את פרוגרס בע"מ ואח', במסגרתו נדחתה טענה דומה לזו שבפי החייבים שבפני, כאשר ניתן ללמוד, לדידו, כי מניין 30 הימים הנו "ממועד ההמצאה" אך
במקרים בהם ב"כ הזוכה או הזוכה נדרשים
להמציא את פסק הדין, מה שלא היה במקרה שלפנינו.
נטען עוד כי גם אם, לשיטת החייבים, היה על הזוכים להמתין 30 מיום המצאת פסק הדין לידי החייבים הוא 27.09.12, לא היה מנוס מפתיחת תיק ההוצל"פ בתום המועד, שכן התנהלות החייבים העידה על העדר כוונה מצידם לשאת בתשלום.
עוד הוסיף ב"כ הזוכים, כי פסק הדין נשוא תיק זה נמסר לחייבים ביום 27.09.12 כפי העולה מהכתוב בהודעת הערעור אשר הוגשה על ידי החייבים לבית משפט המחוזי מרכז. ולכן, לכאורה, היה על החייבים לשלם החוב עד ליום 28.10.12 ובפועל לא עשו כן.
לדבריו, ביום 31.10.12 הודיעו החייבים לב"כ הזוכים, עו"ד הוס, כי אין בכוונתם לשלם את החוב בתיק ההוצאה לפועל, וכי בכוונתם להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
לשיטת ב"כ הזוכים - ביום 04.11.12 מסרו החייבים המחאה בגובה החוב בפסק הדין להבדיל מגובה החוב בהוצאה לפועל, וזאת, רק לאחר היוודע להם דבר העיקול ולכן, יש בסיס לטענה, כי החוב לא היה נפרע אילו לא היה עומד העיקול כנגד החייבים.
עוד הפנה ב"כ הזוכים לפסק דינו של בית משפט העליון
ברע"א 9375/11 עדן חשמל בע"מ, עדן יצחקי נ' א.א מרכזי שליטה בע"מ, שם אושרה החלטת רשם הוצל"פ אשר קבעה, כי תיק ההוצל"פ נפתח טרם זמנו , אך משהתברר בדיעבד כי היה צורך בקיום הליכי הוצל"פ לא נמצא מקום לסגור ההליך. לפיכך, לדבריו, אין לקבל את הטענה כי הזוכים יכולים היו להימנע מפתיחת תיק ההוצאה לפועל, בנסיבות המקרה ויש ל"הכשיר" ההליך אף באם תתקבל טענת החייבים בדבר מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.
אין מחלוקת כי הסכום שנפסק שולם על ידי החייבים ביום 04.11.12 וכי החוב בתיק ההוצאה לפועל הוקטן.
ב"כ החייבים טענה, במסגרת סיכומיה, כי על מנת להגן על זכויות החייבים אין מנוס מקביעה כי המועד הרלוונטי לבחינת פתיחת תיק ההוצל"פ - הוא מועד ההמצאה, כאשר אין מחלוקת, לדידה, כי פסק הדין הומצא לחייבים ביום 27.09.12 וכאשר יש לראות במועד ההמצאה לבא כוחם ובמועד ההמצאה לחייבים כמועד אחד.