ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
731752-04,174127-05
25/09/2005
|
בפני השופט:
סובל משה
|
- נגד - |
התובע:
1. או. קיי - סימבול פרס שותפות רשומה 2. W.K.S.P. בע"מ שותפות רשומה 3. וינברג סימבול פרס 4. הרדויף חיים 5. חיים פרס 6. מתי וינברג
|
הנתבע:
1. תאומים משה 2. גולדברג כידון מרדכי 3. גולדברג כידון משה 4. אם. ג'י. קיי. - אחזקות בע"מ
|
החלטה |
1. עיריית רמת גן, (להלן:"התובעת") הגישה כתב תביעה מתוקן לתשלום ארנונה כנגד שולחי ההודעה לצד שלישי, (להלן:"המשיבים") וכנגד נתבעים נוספים.
המשיבים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד המבקשים.
הבקשה שבפני הוגשה במסגרת היחסים שבין המבקשים למשיבים ולפיה הם מבקשים לאפשר למודד מטעמם למדוד את שטח הנכס נשוא התובענה ולהגיש חוות דעת לתמיכה בכתב ההגנה אשר להגשתו מבקשים אורכה של שבועיים מיום ביקור המודד במושכר.
2. הנימוק לבקשה הינה הגנת קיזוז, חוב כספי של המשיבים למבקשים בגין דמי שכירות שגבו על בסיס שטח מושכר שהצהירו ואשר עולה על השטח האמיתי באופן שבמשך השנים גבו המשיבים דמי שכירות ביתר, וסכומים אלה מבקשים המבקשים לקזז כנגד תביעתם של המשיבים בהודעה לצד שלישי.
3. המשיבים מתנגדים לבקשה ונימוקיהם פורטו בהרחבה בתגובה לבקשה שהוגשה מטעמם.
לטענת המשיבים יש בידיהם של המבקשים מדידה שבוצעה בחודש מאי 2003 וטענות המבקשים לעניין השטח נדחתה ע"י ביהמ"ש בתיק אחר בו תבעו המשיבים מהמבקשים חוב דמי שכירות ובקשתם למתן רשות להתגונן נדחתה.
אגב, המבקשים טוענים כי הגישו ערעור על ההחלטה לדחיית הבקשה והערעור עדיין לא נדון.
עוד נטען כי אין רלוונטיות לטענה בדבר שטח המושכר לתביעת העירייה לתשלום ארנונה וכי מעולם לא טענו המבקשים כנגד העירייה כל טענה הקשורה לשטח הנכס ו/או לחיובי הארנונה.
בנוסף אין ממש בטענת המבקשים כי אינם יכולים לקבל חוו"ד מהמודד בשל פירוק השותפות, שכן פרטיו של המודד רשומים על גבי השרטוט.
לבסוף נטען כי טענת המבקשים לגבי השטח נדחתה על ידי ביהמ"ש ועל כן נוצר מעשה בית דין והשתק פלוגתא בעניין זה.
יצוין כי המבקשים טוענים שאין חל הכלל של מעשה בית דין מקום שנדחתה טענת הגנה במסגרת בקשה למתן רשות להתגונן.
4. תקנה 222 לתקנות סדה"א קובעת כי רשאי ביהמ"ש,
ביוזמתו, להורות שנושא ההודעה ידון לאחר סיום הדיון בתובענה, אם סבר שהדיון בהודעה עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך, ויגרום אי נוחות.
ראה המרצת פתיחה 178/65 פד"י י' עמ' 1997.
גם אם סבור ביהמ"ש כי קיימת לכאורה בידי הנתבע עילה לקבל פיצוי מהצד השלישי בעד כל סכום שיחויב לשלם לתובע, גם במקרה כזה רשאי ביהמ"ש להפריד את הדיון כאשר הצירוף עלול לפגוע בעניינו של התובע.
הליכי צד שלישי מטרתם לייעל את המשפט ולהביא להכרעה בין כל המעורבים בארוע נשוא התובענה והמקרה המתאים לצוות על בירור נפרד הוא כאשר המחלוקת בין הנתבע לצד השלישי משתרעת על מישור נפרד ונבדל מהמחלוקת שבין התובע לנתבע.
5. מהבקשה עולה כי לצדדים השלישיים טענת קיזוז כנגד שולחי ההודעה בגין גביית דמי שכירות בעודף, טענה שאין לה כל קשר, ולו גם עקיף לתביעת הארנונה והכרעה בשאלה זו לא תפגע במחלוקת האחרת של דמי השכירות ובמיוחד כאשר צדדי ג' הינם גם נתבעים בתביעה.
המדידה המבוקשת מיועדת לתמיכה בכתב ההגנה כנגד ההודעה ולא כנגד התביעה שכן טענה בדבר שטח לא נכון איננה טענת הגנה לבירור בביהמ"ש כנגד תביעה לתשלום ארנונה עירונית, אלא נושא לבירור בהליך מנהלי עפ"י סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קיבעת ארנונה עירונית).
אין בכלל ספק כי קיום דיון משותף בתובענה ובהודעה יגרום לסרבול הדיון ולגרירת התובעת למחלוקת שאין לה כל עניין בו ולא יהיה זה צודק לגרור אותה לכך.
התובעת, רשות עירונית, זכאית לקבל ארנונה ממחזיק הנכס וזו כל המחלוקת בתובענה, מי החזיק בנכס בתקופות השונות, לרבות טענת המשיבות לקבלת פטור בגין נכס ריק לחלק מהתקופה.