ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
47302-06,184027-06,183848-06
31/01/2007
|
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה
|
- נגד - |
התובע:
מכללת ורצברגר - בית החוגים והאומנויות בע"מ עו"ד גבריאל קרמר
|
הנתבע:
רחל רומנו עו"ד עמיר פרידמן
|
החלטה |
בש"א 183848/06
זו בקשת הנתבעת להורות לתובעת להוסיף ולהשיב תשובות מלאות, על פי תקנה 110 לתקנות סד"א תשמ"ד - 1984 לשאלות מספר 21,22,45,60,74 בשאלון שהפנתה כלפיה הנתבעת.
בתיק העיקרי הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 250,000 ש"ח בגין גזילת סודות מסחריים והפרת זכויות יוצרים ביצירות נטענות לטענתה ("מנורת זריחת השמש" , "מראה מפסיפס", "אהיל מרוקאי" - סעיפים 27 - 40, 45 לכתב התביעה).
בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי לתובעת לא מוקנות זכויו יוצרים ביצירות הנטענות ואין היא היוצרת שלהן, ממילא לא מדובר ביצירות מוגנות כמשמען בדין (סעיפים 9 - 11 לכתב ההגנה .
בנוסף טוענת הנתבעת כי הידע באשר אופן הכנת "מנורת זריחת שמש", "אהיל מרוקאי" ו"מראה מפסיפס" מצוי בנחלת הכלל כאשר גורמים רבים עושים ועשו בו שימוש לרבות בדרך של לימוד אחרים, וכן טוענת היא כי במהלך סדנא בה היא השתתפה אצל התובעת, הציג הבעלים והמנהל של התובעת את "מנורת זריחת השמש" המוצר המוגמר, הדליק אותה והודיע לתלמידים כי הם יכולים לייצר ולמכור אותה בנחלת בנימין בת"א תמורת 900 - 1,200 ש"ח וכי הוא מכיר תלמיד שלמד אצלו אשר מוכר עשרות יחידות של המנורה.
מכאן טוענת הנתבעת כי בכל מקרה נתנה התובעת את הסכמתה כי התלמידים שנטלו חלק בסדנא ובכללם הנתבעת יעשו שימוש ב"מנורת זריחת השמש" וימכרו אותה תמורת כסף.
שאלה 74
בשאלה זו נשאלה התובעת אם מר ורצברגר מנהל התובעת הודיע לתלמידים שהשתתפו בסדנת "מנורת זריחת השמש" כי הם יכולים למכור את המנורה.
השאלה היא שאלה רלוונטית. התובעת השלימה את תשובתה בתצהירו של אופיר ורצברגר מיום 26.12.2006 ו
אני פוטרת אותה מלהוסיף ולהשיב על שאלה רלוונטית זו.
שאלה 21
בשאלה זו נדרשה התובעת לפרט את שמותיהם המלאים, הכתובות, מספרי הטלפון והזהות של התלמידים שנטלו חלק בסדנת "זריחת השמש" בה נטלה חלק הנתבעת.
בתשובתה השיבה התובעת כי השאלה לא רלוונטית וכי מדובר בסוד מסחרי של התובעת.
שאלה זו מצריכה איזון בין דרישת הנתבעת והצורך שלה לאתר את עדיה אשר באמצעותם תוכל לתמוך ולבסס את טענות ההגנה שלה ומאידך חששה של התובעת בדבר פגיעה בפרטיותם של תלמידיה.
מול עקרון הגילוי עומדים עקרונות אחרים כגון יעילות ההליך המשפטי, הצורך בהגנה על אינטרסים לגיטימים של הצד המגלה, ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.
בעיניי אין כל ממש בטענת הפגיעה בסוד המסחרי שהעלתה התובעת.
פירוט שמותיהם של תלמידים שכבר למדו בעבר יחד עם הנתבעת בסדנא שהסתיימה איננו מהווה משום פגיעה בסוד מסחרי. הנתבעת ממילא הכירה חלק מן התלמידים אלא שפרטיהם אינם מצויים בידיה מחד ומאידך לא הצביעה התובעת על אותו סוד מסחרי עליו היא מבקשת לשמור.
עם זאת, חייב בית המשפט לשמר מפני פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים והם האינטרסים של אותם תלמידים המבקשים ששמותיהם לא ייחשפו בפני בית המשפט והציבור בכלל כמי שנטלו חלק בסדנא במכללה.
חוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 בסעיף 2 (9) קובע כי:
"שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה".
על מנת לאפשר את בחינת עמדתם של התלמידים בדבר הסכמתם או אי הסכמתם להתיר את גילוי פרטיהם כמשתתפים בסדנא - אני מורה לתובעת לפנות לכל עשרת התלמידים במכתב רשום בתוך עשרה ימים ולדרוש מהם כי ימסרו הסכמתם או אי הסכמתם למסירת פרטיהם בנסיבותיו של תיק זה ובלבד שתשובתם תמסר בתוך 21 יום מעת קבלת הפנייה.
בפנייתה לתלמידים כאמור תציין התובעת כי אי מענה לפנייה ובכתב בתוך המועד האמור ייחשב כהסכמה לחשיפת שמו ופרטיו של התלמיד.
שאלה 45
בשאלה זו נשאלה התובעת אם המכללה היא המקום היחיד בו ניתן ללמוד כיצד להכין "מראה מפסיפס" שאם לא כך מהם המקומות האחרים תוך פירוט שמותיהם.