1. מבוא
בפניי בקשה למתן רשות להתגונן אשר הגישו המבקשות כנגד התביעה שהגישו המשיבות במסגרת הליך של סדר דין מקוצר.
2. עניינה של התביעה הינה הפרה של הסכמי ההתקשרות של המבקשות עם המשיבות, כך שבראשית חודש ספטמבר 2002, נטשו המבקשות באופן חד צדדי וללא הסכמת המשיבות, את החנות הפיצה והדוכן ששכרו אצל המשיבות בקניון הזהב, וחדלו לשלם דמי השכירות ודמי הניהול בגינן.
3. החוב הנתבע עומד על סך של 2,401,230 ש"ח.
1. הרקע
א. ביום 31.8.93, נחתם הסכם שכירות בין המבקשת 1 (להלן: "
פיצה האט"), לבין המשיבה 1 (להלן: "
דירות יוקרה"), לפיו שכרה פיצה האט מדירות יוקרה חנות בקומה השנייה בקניון הזהב אשר יועדה לממכר פיצה (להלן: "
חנות הפיצה"), חנות נוספת בקומת הקרקע של הקניון אשר יועדה למשלוחי פיצה (להלן: "
חנות המשלוחים"), ושטח נוסף אשר שימש כדוכן (להלן: "
הדוכן").
ביום 2.1.94, נחתמו בין הצדדים תוספות להסכמי השכירות מיום 31.8.93.
ב. המבקשות התקשרו עם המשיבות בהסכמי שכירות של חנויות נוספות בקניון הזהב, אולם התקשרויות אלה אינן חלק מהמחלוקת בין הצדדים במסגרת תיק זה.
ג. בנוסף, התקשרה פיצה האט בהסכם ניהול עם המשיבה 2 (להלן: "
חברת הניהול"), מיום 31.8.93, בקשר עם החנויות ששכרה בקניון הזהב.
ד. ביום 6.12.99, חתמו הצדדים על הסכם לפיו הוארכה תקופת השכירות ביחס לחנות הפיצה, הדוכן וחנות נוספת של "קנטאקי פרייד צ'יקן", שאינה מעניינו של תיק זה, וזאת לתקופה נוספת של 10 שנים, החל מיום 1.10.99 ועד ליום 30.9.09.(להלן:
"הסכם ההארכה").
בנוסף, הסכימו הצדדים באותו מעמד, כי פיצה האט תפנה את חנות המשלוחים.
בהתאם להסכם ההארכה התחייבה פיצה האט לשלם דמי שכירות חודשיים עבור חנות הפיצה, הדוכן וחנות הקנטאקי פרייד צ'יקן, בסך 11,500$ (כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן) או 7% ממחזור המכירות של חנויות אלה - הגבוה מבין השניים.
ה. על פי הסכם ההארכה, נותרו דמי הניהול ללא שינוי, בהפחתת שטח חנות המשלוחים.
ו. בתחילת חודש ספטמבר 2002, עזבה פיצה האט באופן חד צדדי וללא הסכמת המשיבות את חנות הפיצה והדוכן ולמן אותו היום, חדלה מלשלם דמי השכירות ודמי הניהול בגינם.
ז. דירות יוקרה הצליחה להשכיר את שטחי חנות הפיצה והדוכן לשוכר חלופי ביום 15.3.05, ותביעתה מתייחסת לחובות פיצה האט למשיבות עבור התקופה שמיום העזיבה 1.9.02, ועד ליום 14.3.05, בו הושכרו השטחים שפונו.
2.
תמצית טענות המבקשות
א. פיצה האט הגישה בקשת רשות להתגונן שנתמכה בתצהירה של הגב' קליין אורטל, המשמשת כעורכת דין אצל המבקשות.
ב. במסגרת הבקשה והתצהיר העלו המבקשות מיני טענות הגנה.
ג. במסגרת שלל טענות ההגנה, העלתה פיצה האט, שתי טענות הגנה עיקריות. הטענה הראשונה הינה, כי למשיבות לא קמה כל עילת תביעה כנגד המבקשות, בשל התקיימותו של כח עליון, כהגדרתו בהסכם השכירות, אשר סיכל את קיום החוזה על פי תנאיו המקוריים. לטענת פיצה האט, היא נאלצה להפסיק את יחסי השכירות, עקב מצב החירום הביטחוני שהחל בארץ, עם פרוץ האינתיפאדה בחודש אוקטובר 2000.
ד. לטענתה, המצב הביטחוני גרם להפסדים כבדים ומתמשכים לעסקי הפיצה שכן בעקבותיו, ירד באופן משמעותי מספר המבקרים בקניון בכלל ובמסעדת הפיצה בפרט. לטענתה, פניות מצידה לדירות יוקרה בבקשה להפחתת דמי השכירות, בשל המיתון הכלכלי, נענו בשלילה. עמידתן של המשיבות על המחיר החוזי חרף הנסיבות שנוצרו חרגה לטענתן מחובת תום לב המוטלת על הצדדים לחוזה.
ה. הטענה המרכזית השנייה שהועלתה, עניינה זכותה של פיצה האט לבטל ההסכם מחמת הטעייה. לטענת פיצה האט, בחודש אוקטובר 2002, בעת שגמלה בליבה ההחלטה לסגור את עסקי הפיצה ולפנות את חנות הפיצה והדוכן, ביקשה היא לממש זכותה על פי הסכם השכירות (סעיף 7.6 להסכם השכירות), והציעה לדירות יוקרה את חברת "בורגר ראנץ", כשוכר חלופי שיבוא במקומה. ואולם, להפתעתה, הודיעה לה חברת דירות יוקרה כי אין בידה לקבל ההצעה כיוון שהיא קשורה בהסכם בלעדיות עם חברת מקדונלדס, אשר מפעילה סניף בקניון, לפיו התחייבה דירות יוקרה, "שלא להקנות זכויות כלשהן בשטחי המרכז המסחרי לכל אדם, גוף או רשת מסעדות . . . למטרת הפעלת מסעדת מזון מהיר שעיקר עיסוקה מכירת המבורגרים". הצעתה של פיצה האט, לפיה היא תשכיר את החנות והדוכן לבורגר ראנץ בשכירות משנה נענתה בסירוב על ידי דירות יוקרה. לטענת פיצה האט, בכל מקרה, אין לחייבה בתשלום בגין הפסקת השכירות לאחר יום 17.10.02, הוא המועד בו ביקשה להעביר את המושכר לבורגר ראנץ.
ו. פיצה האט מוסיפה וטוענת כי במסגרת התביעה שהגישו המשיבות כנגדה בבית המשפט המחוזי, הודיעו הצדדים ביום 12.11.03, על הסדר דיוני לפיו הגיעו להסכמה כי הסכם השכירות בין הצדדים בטל למן מועד הגשת ההודעה. לפיכך, לטענתה, לא עומדת למשיבות הזכות לתבוע דמי שכירות ודמי ניהול בגין התקופה שמיום 12.11.03, ואילך.