החלטה בתיק ת.א. 1399/02

1.         בפני בקשה בש"א 21478/05 בה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול צו עיקול זמני, שהוטל במעמד צד אחד, לבקשת המשיבות, על נכסי המבקשים וזאת בבש"א 16978/05.

2.         המשיבות טענו כי בשורת הסכמים עם המבקשים רכשו המשיבות זכויות ליצור והפצת חניון רכבים מודולריים ממוחשב בהונג קונג ובסין ובגינם שילמו בפועל 1,300,400 $ למבקשים כאשר המבקשים ידעו שישנם פגמים ותקלות ושגיאות תכנוניות ותוך מצגים כוזבים, הוציאו מהמשיבות כספים במרמה.

המשיבות טוענות כי נסתבר להם לאחרונה, לאחר שהתיק כבר הועבר לשמיעה, כי המבקשים הינם חדלי פרעון, באשר בהליך בבית משפט השלום ניתן פסק דין כנגד המבקשת 1 בסך של 90,000 $ והמבקש 2 הודיע כי המבקשת 1 הינה חדלת פרעון.

בנוסף, טוענות המשיבות כי בתביעה שהוגשה נגד המבקשות על ידי תאגיד הולנדי בבית המשפט המחוזי בת"א (ת.א. 1430/04), לא היה בידי המבקשים לקבל יעוץ משפטי והם מתגוננים בכוחות עצמם.

המשיבות טוענות כי המבקש 2 יצר מצג כוזב לפיו מדובר במתקן בר הפעלה נקי מתקלות וביום 27.1.99 הכירה המבקשת 1 בהפרות ההסכם, והתחייבה לתקן את הפגמים במתקן שסופק למשיבות. כמו כן התחייבה ולהעביר את התוכניות, השרטוטים והתשריטים המעודכנים עד ליום 16.2.99, אולם למרות התחייבות זו ותשלום נוסף של כ- 160,000 $ , לא עשו כן המבקשים ומכאן התביעה והבקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד.

3.         בבקשה לביטול צו העיקול טוענים המבקשים כי מטעם המשיבות הוגש תצהיר של בא כוחן עו"ד רוברטו חייט, כפי שעשה כן גם בת.א. 1430/04 ושם ביטל הרשם, כב' הש' ש. ברוך, את העיקולים הזמניים בקובעו " בהעדר יכולת להוכיח את אותה עילת התביעה ולו לכאורה, במסגרת הליך העיקולים, הרי שדין הבקשה להטלת עיקולים להדחות".

המבקשים טוענים כי רשום פטנט על המתקן וכי בפרסומים של המשיבות בסין, למדים כי מתקן החנייה הוקרן בטלויזיה בסין וכי הרשויות בסין בחנו את המתקן ואישרו את המערכת וכי כל כולה של התביעה נועדה לנסות ולהשתלט על ההמצאה של המבקשת, הרשומה כפטנט גם בסין וזאת באמצעות איומים משפטיים ולחץ של עיקולים.

כנגד, התצהיר של עו"ד רוברטו חייט, נטען על ידי המבקשים, כי אין לו כל ידיעה אישית על הארועים והמגעים עם המשיבות, הוא חסר ידע טכני ומקצועי ואין לו מושג מה עושות המשיבות עם המתקן.

המבקשים מפנים להחלטת הרשם כב' הש' ש. ברוך אשר קבע בהחלטתו " על מבקש העיקול לבסס את טענותיו העובדתיות בכל הנוגע לעילת התביעה, ובעניין זה אין עו"ד חייט יכול להצהיר דבר וחצי דבר".

המבקשים מפנים לסעיף 8 להסכם מיום 27.1.99 בו הצהירו הצדדים לאותו הסכם, כי  לאף אחד מן הצדדים אין תביעות מכל סוג כלפי משנהו, וזאת בגין ארועים שארעו לפני חתימת הסכם זה ומכאן שהצדדים ויתרו על כל תביעות וטענות שארעו לפני 27.1.99. באותו הסכם הוצהר כי סופקו למשיבות תוכניות מעודכנות והמחלוקת אותה בא אותו הסכם ליישב הינה שאלת הפיצוי בנוגע לאיחורים ונזקים שארעו בעבר.

4.         לעניין המבקש 2 טוענים המבקשים כי כבעל מניות ודירקטור במבקשת 1, אין הוא חב חבות אישית וכל כולו של התצהיר התומך בבקשת העיקול הינו עדות שמיעה של עו"ד רוברטו חייט.

            באשר להכבדה שנגרמת למבקשים ואיזון האינטרסים, נטען על ידי המבקשים כי צו העיקול הזמני פוגע במישרין בקניינם ובעסקיהם של המבקשים ומונע מהם להתקדם בעסקאות למכירת זכויות ו/או ידע ובכך נמנעים מהם רווחים משמעותיים.

            בקשת העיקול הוגשה זמן רב אחרי הגשת התביעה וההליך מצוי בשלב שלאחר קביעת התיק להוכחות והטלת העיקול הזמני בשלב זה תמוהה על פניה.  

5.         בחקירתו הנגדית על תצהירו התומך בבקשת העיקול הזמני, העיד עו"ד רוברטו חייט כי הוא עצמו לא ראה את המתקן בפעולה בהולנד ולא ראה את המתקן בסין. כל המסמכים שצרף לתצהירו הינם מסמכים שהגיעו מצד שלישי ולו עצמו אין כל ידע הנדסי, באשר לטכניקה של הפעלת המתקן, ולבחינתו מהפן המקצועי. על הפגמים למד הוא ממכתביו של המבקש 2. הוא עצמו לא ראה את הפרוספקט של המתקן שהועבר למשיבות.

משהוצג למצהיר סרטון על פעולת המתקן, מציין הוא כי אינו יודע אם זה סרטון על פעולת המתקן והוא עצמו לא ראה את המתקן. הוא אינו יודע אם המדובר במתקן שבסין ולמעשה כל טענותיו לגבי הפרות ההסכם הן לאור מכתביו של המבקש 2 .

כאשר הוצגו למצהיר מכתבים מטעם מי ממרשותיו (נ/2), העיד כי אינו יודע אם מדובר בנייר פירמה של מי מהמשיבות .

            עו"ד רוברטו חייט העיד: "הפרקומט בסופו של דבר לא נמכר לשום גוף כיוון שהסינים, אנחנו לא רצינו להסתכן במכירת מערכות הרצופות בשגיאות ופגמים שאינם מאפשרים את מכירתו ללקוחות ואני לא יודע להגיד מה הם הפגמים ולמרות שהשקענו מיליון ושלוש מאות אלף דולר ועוד 900 אלף דולר להשמיש אותם, לא הצלחנו למכור".

6.         מטעם המבקשים העיד מר יצחק גבעתי, אשר מציין כי ההסכם עם מי מהמשיבות נעשה בשנת 1996 והוא עמד בכל ההתחייבויות שהתחייב כלפיהם.

            לדבריו, המציא את כל התוכניות כפי שנדרש ואם קיימות תקלות, זאת משום שהמשיבות נהגו במתקן בניגוד להסכם, באשר השתמשו ביחידת בקרה שלא הותקנה לפי הוראותיו. הוא מצידו העביר את כל התוכניות שהתחייב, ומה שעשו המשיבות עם התוכניות והשרטוטים, אין הוא יודע, באשר הוא לא זומן למקום בסין.