ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
125043-01,201889-02,54612-03
09/11/2005
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
| - נגד - |
התובע:
הדר בע"מ - חברה לבטוח ואח'
|
הנתבע:
זאב גינזבורג ואח'
|
| החלטה |
4 מכוניות היו מעורבות בתאונת שרשרת סמוך לצומת אלישיב בו מצטלב כביש גישה למושב עם כביש מס' 4, שבו שני נתיבים בכל כיוון המופרדים באי תנועה. בנתיבי הפניה אל כביש הגישה וממנו נתיבי השתלבות קצרים. זהות המכונית הראשונה בשרשרת לא ידועה. השניה היתה פיג'ו פרטית בנהיגת רונן ישי. השלישית היתה אוטובוס זעיר מרצדס בנהיגת משה בוכניק. הרביעית היתה יונדאי מסחרית בנהיגת זאב גינזבורג. בת.א. 201889/02, נתבעו נזקי הפיג'ו. בת.א. 54612/03 ות.א. 12043/01 נתבעו נזקים בגין הפגיעה במרצדס. הצדדים הסכימו שההכרעה בשאלת האחריות לתאונה שבה עוסקות שלושת התביעות שאוחדו, תוכרע ע"פ חומר הראיות שגבתה המשטרה והוגשו בהסכמה. זו ההכרעה.
ישי רונן העיד, שפנה מאלישיב שמאלה ועצר אחרי מכונית שעצרה על נתיב ההשתלבות. אז הגיע מרצדס שהוביל ילדים לבי"ס ועצר גם הוא על נתיב ההשתלבות. התנועה בנתיבים שלימינו לא הופרעה. "לפתע התנגש רכב מסחרי מסוג יונדאי...במרצדס המסחרית אשר היתה מאחרי והעיף אותה בחוזקה עלי ואני עפתי בחוזקה מעטה יותר על הרכב שלפני."
משה בוכניק סיפר למשטרה, שעמד בתמרור עצור בצומת, ולאחר שוידא שהדבר אפשרי, פנה שמאלה. לאחר מספר מטרים בנתיב ההשתלבות אותת ימינה, השתלב בנתיב שמימינו ולאחר שנסע בו כמה מטרים עצר לחלוטין בפקק תנועה - כשהתנועה לפניו ומימינו עומדת לגמרי. "תוך כדי עצירתי המוחלטת" נפגעה מכוניתו מאחור ע"י היונדאי שהדף את מכוניתו על הרכב שלפניו וגרם תאונת שרשרת. בהודעה אחרת (ובסקיצה שאישר) הוסיף פרט חשוב - הוא הספיק לנסוע כ- 30 מטרים על גבי הנתיב השמאלי בטרם עצירה.
זאב גינזבורג סיפר במשטרה, שנסע בכביש מס' 4 דרומה. "בנתיב השמאלי לפני היו 3 מכוניות. רכב שיצא ממושב אלישיב פנה שמאלה (אל תוך נתיבו - י.ב.) ונכנס לכביש גרם לרכבים לפני לבלום. אני רציתי לעבור לנתיב הימני והסתכלתי במראה ואז חזרתי לכביש וראיתי שרכב לפני המרצדס ויטו עומד ... אני בלמתי והאוטו שלי האט. נכנסתי ברכב שלפני."
זהבית אייזוג הודיעה למשטרה, שהתאונה קרתה כשהמרצדס היתה בנתיב ההשתלבות. חגית פרידמן וסימה גבאי הודיעו למשטרה, שבניהן נפגעו בתאונה "בצומת אלישיב". בהודעות אין כל אינדיקציה לכך שמי מהן ראתה את התאונה. מכל מקום, "תאונה בצומת" בשפה מדוברת יכולה להיות בכל מקום בקרבת הצומת ואין לבסס מסקנות מרחיקות לכת על ניסוחן המילולי של ההודעות. השוטרת שהגיעה באקראי למקום התאונה (לאחר שכבר היו במקום אמבולנסים), ציינה רק שהמכוניות היו בנתיב השמאלי בכיוון דרום על כביש מס' 4.
היכן קרתה התאונה? רונן ישי מיקמה, "על נתיב ההשתלבות", כשלימינו שני נתיבים פנויים. בוכניק, גינזבורג (בעקיפין) והשוטרת, מיקמו אותה "בנתיב השמאלי" ואכן סביר יותר, שהתאונה אכן התרחשה שם. מהצילומים ומהשרטוט, ברי ש"נתיב ההשתלבות" שלו נזקקו המכוניות שפנו מאלישיב דרומה אינו הרבה יותר מ"התרחבות" קצרה וחלקית של הנתיב השמאלי המוביל דרומה. ריבוי המכוניות המעורבות באירוע, כשהוא לעצמו, לא מותיר מקום למקם את כולן ב"נתיב השתלבות".
גינזבורג העיד, שלפניו היו 3 מכוניות והן עצרו בשל רכב שיצא ממושב אלישיב וגרם להן לעצור. לא סביר, שרונן ישי, שבעצמו יצא משם "נעמד" במקומו מסיבה זו. אי הבנת הסיטואציה אולי מסבירה את התגובה השגויה לה: לאחר שראה את המכוניות שלפניו בולמות, רצה גינזבורג
לעבור לנתיב הימני, אך לא בלם בעצמו וגם לא האט (אף שהתקרב
לצומת והמכוניות שלפניו על דרכו
עמדו). טעותו גרמה לתאונה. לדבריו, רק כשחזרו עיניו לכביש שלפניו, והוא ראה שם את המרצדס (שבמשתמע, התפרצה לנתיבו), אך לא הצליח למנוע את התאונה.
מהירות נסיעתו של גינזבורג מסתברת מסדרי הגודל של הנזקים: במכוניתו שלו כ-30,000 ש"ח, נזק שהצדיק את מכירת שרידיה והכרזתה כאובדן להלכה. במרצדס (מכונית כבדה שהיתה מלאה בנוסעים), נזק של כ-40,000 ש"ח שנגרם תוך
הדיפתה קדימה בעוצמה שהספיקה לגרום לפיג'ו שלפניה נזק של כ-10,000ש"ח תוך
הדיפתה קדימה על מכונית אחרת. מסתבר, שאפילו לא היתה המרצדס נמצאת לפני מכוניתו של גינזבורג, לא היה לו כל סיכוי לבלום את מכוניתו בלי לפגוע בפיג'ו! במקום לבלום מוקדם בבטחה ולמנוע תאונה, בדק גינזבורג אפשרות (שלא מומשה) לסטות ימינה. התנהגות זו היתה רשלנית. הניתן לייחס רשלנות גם לבוכניק?
לדברי גינזבורג נטל ממנו בוכניק את זכות הקדימה בכביש, כשנדחק משמאל (בניגוד להוראת התמרור) לתוך נתיבו. בוכניק מספר, שהתבונן היטב ימינה ושמאלה כשעצר בצומת, נכנס אליו כשהיה פנוי, הספיק לנסוע כברת דרך, עצר ונפגע. מתיאורו ניכר תהליך ממושך למדי. גם תיאור התאונה ע"י רונן ישי מרמז אף הוא למהלך איטי למדי, שבעת התרחשותו הספיק בוכניק להגיע לעמידה מוחלטת בטרם נפגע מאחור. המסקנה היא, שמאזן הראיות בשאלת האשם שבמעשי בוכניק כמעט מאוזן (ואם בכלל, נוטה מעט לזכות בוכניק). התוצאה: בעוד שיש די ראיות לייחס לזאב גינזבורג אשם בתאונה, לא שוכנעתי שיש לייחס אשם למשה בוכניק.
נותרו המחלוקות בנוגע לנזקים הנתבעים ובנוגע לשאלה מי חב בהם עקב אחריותו של גינזבורג. הצדדים מתבקשים לגבש עמדותיהם בשאלות אלה בהקדם והם מוזמנים לקדם משפט שבו יקבע כיצד תנוהל שארית ההליך, ביום 9.1.06 בשעה 12:30.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר.
ניתן היום 10 בנובמבר 2005, ח' בחשוון התשס"ו בהעדר הצדדים.
ירון בשן, שופט