החלטה בתיק ת.א. 1124/96

1.         תיק זה נמצא במהלך שמיעת הראיות, ועד עתה העידו כבר כל עדי התובעת (המשיבה, שהיא גם הנתבעת שכנגד). ישיבת ההוכחות האחרונה היתה ביום 1.5.06, ובמהלכה נשמעה עדותו של מר יוסף דיאמנט, מנהל המשיבה. המשך ההוכחות נקבע ליום 3.9.07, ויום לפני מועד זה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, להתיר למנהל הנתבעת, מר יהודה קראוזה, אשר עומד להעיד בישיבת ההוכחות הבאה, להגיש תצהיר משלים שצורף לבקשה. המשיבה מתנגדת לבקשה זו. יצוין כי מועד ההוכחות שנקבע ליום 3.9.07 בוטל בשל מחלתי, ועדותו של קראוזה אמורה להשמע ביום ההוכחות הבא, שהוא יום 16.10.07.

2.         העילה הישירה לבקשת תצהיר משלים, היא דברים שאמר דיאמנט בעדותו, ושרטוט שעשה בפני בית המשפט על גבי צילום שחור-לבן של תשריט הנכס. בבקשה נטען כי דיאמנט הטעה את בית המשפט, וניצל את העובדה שהשרטוט שעשה בעת עדותו היה על גבי צילום ולא על גבי התשריט המקורי. לצורך הפרכת טענתו השיקרית של דיאמנט - כך נטען - יש צורך בתצהיר אליו צורף צילום בצבע של התשריט שצורף לזכרון הדברים שבין הצדדים, כמו גם התייחסות של קראוזה לדברים שאמר דיאמנט בעדותו בענין דלעיל. בנוסף, כך נטען בבקשה, מאז הוגש תצהירו של קראוזה ביום 8.4.99 חלו "התפתחויות בענייני הנכס והיחסים שבין הצדדים", ועל כן מבוקש להשלים גם בענין זה.

3.         המבקשת לא טרחה להבהיר באיזו מסגרת דיונית מוגשת בקשה זו. אך ההלכה היא כי תיקון תצהיר בא במסגרת סמכות בית המשפט על פי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, "לתקן כל פגם או טעות בכל הליך" (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שישית, סעיף 291). על בקשה זו ניתן להחיל בשינויים המחוייבים את הכללים החלים על תיקון כתבי טענות, כאשר ההלכה היא שבקשה שכזו חייבת להיתמך בתצהיר. יש צורך בהסבר מדוע מועלית הטענה באיחור ומה חשיבותה. הבקשה שבפני איננה נתמכת בתצהיר: התצהיר היחיד שצורף אליה הוא התצהיר המשלים שמבקשים להגיש.

4.         התנהגות בעל הדין המבקש תיקון כתבי טענות, ושיהוי בהגשת הבקשה, הם שיקולים חשובים אשר מובאים בחשבון כאשר שוקלים בקשה זו. בענייננו, בקשת התיקון מתייחסת לשני נושאים. ככל שמדובר בצורך להגיב על עדותו של דיאמנט, הרי שזו נשמעה ביום 1.5.07, ולא היה מקום לעכב את הבקשה ולהגישה יום לפני המועד שנקבע לשמיעת ההוכחות (מועד שבוטל רק בשל מחלתי). מקל וחומר, אין כל הסבר לשיהוי העצום בבקשה להשלים את התצהיר לגבי התפתחויות שחלו מאז שנת 1999, בעיצומו של תהליך שמיעת הראיות, שבע שנים לאחר מכן. יש גם לציין כי אין מדובר בבקשה להביא עדות מפריכה על פי תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת ל תובע להגיש ראיות מפריכות.

5.         בנסיבות האמורות לעיל, סטייה מסדר הדין שנקבע תפגע בתובעת (המשיבה) בלא הצדקה, שכן יותר לנתבעת להגיש עדות נוספת לאחר שנשמעו כל עדי התובעת. הנתבעת איננה רשאית לשפר את עמדותיה בהתאם למהלך החקירה הנגדית של עדי התובעת. הכלל הוא שבעל דין חייב להגיש את כל ראיותיו בחטיבה אחת (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738, בעמ' 742). בענין זה יש להביא בחשבון גם את העובדה שהבקשה הוגשה ללא תצהיר, ובשיהוי ניכר. אם הטענה היא שדיאמנט העלה טענה שקרית בעדותו, הרי שהוא היה מצוי אותה עת בחקירה נגדית וניתן היה להציב לו כל שאלה שעלתה מטענותיו. אם הטענה היא שדברי דיאמנט מהווים הרחבת חזית, תוכל המבקשת להעלות טענה זו בסיכומיה.

6.         לאור האמור לעיל הבקשה נדחית. עם זאת, מכוח סמכות בית המשפט כאמור בתקנה 169(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אתיר למר קראוזה להשלים את תצהירו בחקירה ראשית בעל פה בתחילת עדותו, על מנת להגיש צילום בצבע של התשריט, ולהתייחס בעדותו המשלימה אך ורק לשרטוט שעשה דיאמנט בבית המשפט בעת עדותו, על מנת להבהיר מה היתה ההטעיה הנטענת בדברי דיאמנט. לאחר מכן ייחקר קראוזה על תצהירו המקורי ועל עדותו המשלימה דלעיל. 

7.         בכפוף לאמור בסעיף 6 לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בבקשה זו בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

8.         המזכירות תשלח החלטה זו בפקסימיליה לצדדים בהקדם האפשרי, שכן מועד ההוכחות הבא הוא 16.10.07.

ניתנה היום ל' בתשרי, תשס"ח (12 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.