ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
001389-02
19/08/2005
|
בפני השופט:
הדסה אחיטוב-הרטמן
|
- נגד - |
התובע:
1. פרויליך מרדכי 2. פרויליך יהודית
עו"ד בויאר יעקב מיכאל
|
הנתבע:
1. ישינובסקי צבי 2. ישינובסקי יגאל 3. ישינובסקי נאור
עו"ד מנדלוביץ זיו
|
החלטה |
1. בפתח החלטתי זו עליי לקבוע אי-שביעות רצוני מקצב התנהלות הדיונים בתיק ואי-התקדמות עניינית בשל אי-הבנות בין הצדדים לעניינים דיוניים, לאחר שהגיעו להסכמות דיוניות בשלבים אלה ואחרים.
בדיון האחרון שהתקיים ביום 14.7.2004, משלא חלה התקדמות עניינית, איפשרתי לבאי-כוח הצדדים להעלות על הכתב התייחסות לסלע המחלוקת שעלה באותו דיון הגם שסברתי כי החלטתי הייתה ברורה בקובעי בה לאמור:
"התייחסות בין בדרך של הגשת בקשה בצירוף תצהיר ובין בדרך של הגשת סיכום מעבר לנטען היום והמתייחס לשאלות משפטיות בלבד ולעובדות העולות מתוך התיק בלא פרשנות, יהיה רשאי כל צד להגיש לתיק בית-המשפט עד ליום 9.8.04 והחלטה תשלח למשרדי ב"כ הצדדים במהלך הפגרה בין אם תוגש בקשה ובין אם לאו. בין אם יוגשו הסיכומים הקצרים בין אם לאו. "
באת-כוח הנתבעים, עו"ד גב' לוי, הגישה טיעוניה המשתרעים על-פני חמישה עמודים, אשר הגיעו לבית-המשפט ביום 10.8.2004 ולשולחני ביום 16 לחודש זה (נראה ששלחה אותם בדואר ביום 28.7.2004 ובשל הפגרה התקבלו כאשר התקבלו).
בא-כוח התובעים, עו"ד שינדלר, סיכם טיעון על-פני שמונה עמודים אשר הוגשו לתיק בית-המשפט ביום 9.8.2004.
אוסיף, כי משלא קיבל במועד המדוייק את טיעוני הצד השני, מיהר ועתר בבקשה דחופה (שנשלחה בפקסמיליה ביום 11.8.2004), לקבל את עמדת מרשיו, באשר עד ליום 11.8.2004 שעה 12:30 לא מופיע שנתקבלו טיעוני הצד השני (התייחסתי לבקשה זו, והחלטה בכתב-יד ניתנה על-אתר לגביה).
במגמה שלא להיגרר אחרי באי-כוח הצדדים ולהימנע מלדון חדשות לבקרים בדברים שנטענו, ואשר, לטעמי, הובהרו והועלו שוב ושוב,- הריני קובעת בהחלטתי זו את המצב כמות שהוא, לאור ההתפתחויות הדיוניות המשפיעות על ההליכים הענייניים והקביעות בהם, כדלקמן:
ראשיתם של ההליכים בפני כב' השופטת שיצר, כאשר בדיון שהתקיים ביום 4.11.2002 הודעת באי-כוח הצדדים לבית-המשפט קיבלה תוקף החלטה. ולהלן ההסכמות נשוא הבעיה שבפנינו עתה:
(א) מוותרים על הליכי הביניים בתיק;
(ב) מבקשים להפריד את הדיון באופן שתידון תחילה שאלת האחריות וחלוקתה (להבדיל משאלת כימות גובה הנזק), בכפוף לשתי החלטות הבורר שאושרו וצויינו במפורש;
(ג) באי-כוח הצדדים יסכמו בכתב
"ויהיו רשאים להפנות למסמכים וראיות המצויים בתיק, ודהיינו אלה אשר הוזכרו בכתב התביעה ובכתב ההגנה, וכן, לצרף פסיקה בצילום".
2. באי-כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב, וביום 17.6.2003 ניתנה החלטה על-ידי כב' השופטת שיצר, אשר מבחינה דיונית הורתה
"על העברת (הדיון - .ה.א.)
לשמיעת ראיות לצורך סיומו".
השופטת שיצר בהחלטתה, מתארת השתלשלות נשוא התביעה, ההתדיינות, ומתייחסת להחלטת הבורר מיום 16.7.2001, לפיה התמקד בשתי שאלות בהן פסק לאמור:
(א) הצדדים ידעו שרכישת הקוטג' על-ידי פרויליך מאת ישינובסקי תהיה באמצעות הכספים שיתקבלו ממכירת הבית בו גרו פרויליך באותה עת;
(ב) לא היה תנאי מתלה בהתקשרות בין הצדדים לפיו יש לבטל את העיסקה באם לא יצליחו פרוייליך למכור ביתם באותה עת.
(ג) עוד קבע הבורר כי המועד שממנו ואילך אין עוד ספק כי שני הצדדים מודעים לכך שהעיסקה אינה ממשיכה להתבצע, הוא יום ה-1.4.1997.
השופטת שיצר ציינה, כי התבקשה לדון בשאלת האחריות לנזקים שנגרמו לצדדים בהסתמך על החלטות הבורר, אך לאור טענות הצדדים שפירטה, אין בידיה להכריע ללא שמיעת העדיות שכן ההכרעה אינה משפטית טהורה, אלא עובדתית ומשפטית כאחד.
3. ביום 9.10.2003 התקיים דיון בפניי. הבהרתי כי המתואר לעיל מהווה הבסיס להמשך הדיון, כי באי-כוח הצדדים יזמנו עדיהם; ומאחר שהתברר כי אין בתיק תצהירי חקירה ראשית, הוריתי על הגשתם, מועדי הגשתם והדרך לבקש לזמן עדים ללא תצהירי חקירה ראשית.
הבהרתי, כי אין להרחיב חזית מעבר לשאלה העומדת לדיון: אחריות הצדדים בשיעור זה או אחר עד ליום 1.4.1997.