בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על ביטול החלטתי מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 4/9/2012, בהעדרה, ובמסגרתה דחיתי את בקשתה של המבקשת להארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדה המשיבה, וזאת בשל אי-התייצבותה לדיון.
המבקשת טענה בתצהיר הבקשה כי לא קיבלה זימון לדיון שנועד להתקיים ביום 4/9/2012, ולפיכך, לא התייצבה.
ב"כ המשיב לא חקר את המבקשת, כלל, אודות הסיבות לאי-התייצבותה לדיון, והתמקד בחקירתה לגופה של ההתנגדות עצמה, או בסיבות לאי-הגשת ההתנגדות במועד.
לפיכך, לא נסתרה בשלב זה טענתה המרכזית של המבקשת כי לא זומנה כדין לדיון, ויש לציין כי טענתה נתמכת גם באישורי המסירה המצויים בתיק בית המשפט - מהם עולה כי הזימון חזר בציון "לא ידועה בכתובת".
אם כי, אין להתעלם מן העובדה שהיה על המבקשת להודיע לבית המשפט על השינוי בכתובתה, בהודעה מפורשת בכתב, למזכירות, ולא להסתפק באמירה כללית בפתח תשובתה לתגובת המשיבה בעניין הארכת המועד, לפיה יש לה "כתובת רשמית" (ברח' משה דיין) ו"כתובת זמנית" (ברח' גרינברג) שלא ברור ממנה כלל היכן היא מתגוררת בפועל.
מכל מקום, אני מורה על ביטול החלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 4/9/2012, על כל חלקיה.
מאחר שב"כ המשיבה, בסיכומיו, טען לגופה של הבקשה להארכת המועד ואף לגוף ההתנגדות עצמה, ומכיוון שחקירת המבקשת נסבה בעיקר בעניינים אלה, תינתן כעת בהחלטתי בבקשות אלה, לגופן.
המבקשת הודתה בחקירתה כי קיבלה את האזהרה על הגשת תובענה כנגד בסכום קצוב, "בערך בקיץ", כלשונה, קרי - במהלך חודש אוגוסט 2011.
למרות זאת, הוגשה ההתנגדות מטעמה ביום 23/11/2011, קרי באיחור של 44 ימים, גם אם נתחשב בפגרות הקיץ והסוכות, שהרי המועד האחרון להגשת ההתנגדות היה יום 2/10/2011.
טענתה של המבקשת, בנוגע לאיחור בהגשת ההתנגדות, נוגעת לכך שאביה ז"ל נפטר כשמונה חודשים לפני הגשת ההתנגדות, ולפיכך, בשל מצבה הנפשי המיוחד, לא נפנתה לטפל בהתנגדות - גם, ובעיקר בשל העובדה שאביה הוא זה אשר התקשר, לטעמה, עם המשיבה בנוגע לחשבון האינטרנט שבגינו היא נתבעת.
כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00
ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:
"
טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.
טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש
. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.
אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.
אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.
שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה
". (ההדגשה שלי - י.ב.).
אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.
"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".
(בש"א (שלום עכ') 3163/06
פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).