בפני בקשה לאישור הסדר פשרה, לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. את ההסכם הגישו הצדדים אחרי הדיון השני בתיק. לאחר שבחנתי את ההסדר הערתי הערותיי וביקשתי נתונים נוספים. הללו הוגשו לתיק וההסדר תוקן, ומשלא מצאתי לנכון לדחותו הוריתי על פרסומו בשני יומונים. מאז לא הוגשה כל התנגדות, והיועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו, שאותה אזכיר בהמשך.
על-פי התובענה, המשיבות הפרו את סעיף 2.5.1.5 לתקן ישראלי - ת"י 52, אשר חל על מיצי פרות ותרכיזיהם וקובע לאמור:
מותר לסמן את הכינוי ,,טבעי'' כחלק מסימון שם המוצר, או שלא כחלק ממנו, רק אם המוצר יוצר מפרי טרי (בלא תרכיז ובלא מחית מרוכזת) ואם הוא עומד בקריטריונים האחרים המפורטים בתקן הישראלי ת"י 1145 לגבי סימון הכינוי ,,טבעי''.
(נספח 7 לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית)
המשיבות, אליבא דמבקש, ייצרו ושיווקו מיץ תפוח עץ ומיץ תפוח עץ וגזר שאף כי כונו ,,100% מיץ [...]טבעי'' או ,,100% טבעי'' בתוויות שהודבקו על-גבי הבקבוקים, התברר מעיון באותן תוויות כי הם מיוצרים מרכז ואינם נסחטים מפרי טרי. עילות התביעה הן אפוא הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והטעיה, לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בתשובתן לבקשת האישור טענו המשיבות כי המיצים מכילים חומרים טבעיים ותו לא, כי על התווית התנוסס יותר מכיתוב אחד אשר לימד שמקורם ברכז, וכי בשפה האנגלית לא נכתב שהמיץ טבעי. זאת ועוד: לגרסתן, רק בחודש יולי 2010 החלו להצמיד בשגגה לבקבוקים תוויות אלו, הנושאות את התואר השנוי במחלוקת, ועד אז לא הופיעה עליהן המילה ,,טבעי''.
בהסדר הפשרה הוסכם על הצדדים כי הקבוצה תכלול את
כל הצרכנים, אשר רכשו את אחד המיצים הבאים המיוצרים ו/או משווקים בידי המשיבות: פרי ניב סחוט - מיץ תפוח עץ וגזר 100% טבעי, ו-פרי ניב - 100% מיץ תפוחי עץ טבעי.
אין ספק כי עילות התביעה משותפות לכלל חברי הקבוצה, וכך גם הסעד המבוקש. השאלות שיש לענות עליהן, כפי שהסכימו הצדדים, הן האם הכיתוב ,,100% טבעי'' על בקבוקי המיץ מטעה ומפר את הוראות התקן; אם הייתה הטעיה או הפרה - האם נגרם בעקבותיה נזק לחברי הקבוצה; אם כן - מה שיעורו.
הסדר הפשרה קובע, ראשית, כי המשיבות תשתמשנה להבא בשם התואר ,,טבעי'' על-פי התקן. חלק זה כבר יצא לפועל, ובדיון האחרון הוצגו בקבוקים חדשים שהמילה ,,טבעי'' אינה מופיעה עליהם. שנית, למשך תשעים יום שתחילתם בחלוף שלושים יום מהיום תמכורנה המשיבות את המיצים בשני הטעמים מושא הבקשה בהנחה של שני ש"ח לבקבוק. להערכת הצדדים, שווי ההטבה עולה כדי הסך של 108,000 ש"ח (לפי היקף מכירות של 18 אלף יחידות בחודש). בהקשר זה הסב היועץ המשפטי לממשלה את תשומת הלב לצורך לוודא שההנחה תינתן לצרכן ולא לקמעונאי בלבד, וההסדר תוקן בהתאם. בהתחשב במשך השיווק של הבקבוקים שלא עמדו בתקן, שלא עלה על שנה לאחר יום הגשת התובענה, לעומת פרק הזמן שבמהלכו תוענק ההטבה לקבוצה במלואה ולציבור בכלל; והואיל ומדובר בהסדר פשרה, אשר מעצם טבעו מנטרל את הסיכון הגלום בניהול ההליך - אני סבורה כי ההסדר סביר, ראוי והוגן. מאחר שהובהר הבסיס לחישוב שווי ההטבה, ומן הנימוקים שפורטו לעיל, אין צורך במינוי בודק. אני מורה למשיבות לספק לקמעונאים מדי חודש, במהלך תקופת ההטבה ועוד לפני שתחל, לא פחות מ-20,000 בקבוקים. דיווח על מפורט כך יגיש בא-כוח המשיבות לתיק בית המשפט לא יאוחר מיום 15.08.13.
הצדדים הגיעו להסכמה כי למבקש ישולם גמול בסך 10,000 ש"ח, ולבא-כוחו - שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. אלה סכומים הוגנים וסבירים שיש לאשר את תשלומם.
מן הטעמים שמניתי אני רואה לנכון לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק-דין. למען הסר ספק מובהר בזאת בהדיא כי הסדר זה לא יחול על תביעות שעניינן נזקי גוף, אם נגרמו כאלה למי מחברי הקבוצה. המשיבות תפרסמנה פרסום שני, באותה מתכונת שבה פורסם הראשון, בתוך עשרה ימים מהיום.
תזכורת פנימית - ביום 16.08.13.
ניתן בלשכתי היום, א' אייר תשע"ג
(
11 באפריל 2013
)
.
המזכירות תשגר את פסק
-
הדין לצדדים, למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.