לפני בקשה לאישור הסדר פשרה ולמתן הוראות, אשר הוגשה על ידי חלק מהצדדים בתובענות הייצוגיות שבכותרת, אשר בגדרן נטען כי הנתבעות, כולן חברות ביטוח, נמנעות מלשלם למבוטחיהן, בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור" לרכב, את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב לפי דרישת החברות.
בנוסף, לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה במסגרת ת"א 1955/08 על ידי רפאל לביא כנגד ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ.
1.
רקע עובדתי
התובענות שבכותרת הוגשו בין השנים 2010 - 2008 ועמן בקשות לאישור התובענות כייצוגיות.
התובעים הייצוגיים טוענים בתובענות ובבקשות האישור, כי על המשיבות, חברות ביטוח, לשלם למבוטחיהן בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור", גם את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב, לפי דרישת המבטחות, בנוסף לתגמולי הביטוח שמשולמים לפי שוויו של הרכב. התובעים ביססו את טענתם, בין היתר, על הוראות תקנה 1 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו- 1986 (להלן: "
תוספת תקנות הפיקוח" או "
הפוליסה התקנית"), שבה מוגדר מקרה ביטוח כ"
אובדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב במפרט, לרבות למזגן האוויר שבו,
לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח או לאביזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכוח הדין..".
בתובענות ובבקשות האישור נטען, כי חברות הביטוח מתעלמות מהוראה ברורה זו ובמקרים בהם נגרם אובדן גמור לרכבים, קיבלו המבוטחים תגמולי ביטוח המשקפים רק את שווי הרכב כמפורט במחירון המצוין בפוליסה, ללא עלות אמצעי המיגון שהותקנו ברכב לדרישת חברות הביטוח. לא זאת אף זאת, חברות הביטוח מחתימות את המבוטחים על כתבי סילוק, כך שבאם מעוניין המבוטח בכספי אמצעי המיגון, עליו לפנות לצורך כך לערכאות. המבקשים טענו, כי באי תשלום תקבולי הביטוח בגין אמצעי המיגון, עושות חברות הביטוח עושר על חשבון מבוטחיהן ומפרות חובות חקוקות.
המשיבות טענו בתגובותיהן לבקשות האישור, כי סעיף 1 לתוספת לתקנות הפיקוח עוסק בנזק (להבדיל מאובדן) ואילו מקרה של אובדן מוסדר בהוראה ספציפית בפוליסה, אשר במסגרתה ישופה המבוטח בהתאם למחיר הרכב כפי שמופיע במחירון המצוין בפוליסה. נטען, כי מחירון זה (הוא מחירון לוי יצחק), כבר כולל בחובו אמצעי מיגון ולכן אין להוסיף תשלום בגין אמצעי מיגון. עוד נטען, כי בגין התקנת אמצעי המיגון מקבלים המבוטחים הנחה בפרמיה ולכן תשלום נוסף בגין עלות המיגון תעמיד את המבוטח במצב של פיצוי כפול.
ביום 19.7.11 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה, כי במקרה שבו מותקנים אמצעי מיגון ברכב התואמים את דרישת המבטח (אף אם הותקנו קודם לתחילת חוזה הביטוח), על המבטח לשפות את המבוטח בשל אובדן אמצעי המיגון, גם במקרה של אובדן גמור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר, כי בהתאם לאמור בסעיף 1 לפוליסה התקנית, הכיסוי הביטוחי כולל נזק או אבדן אשר נגרמו לרכב, לרבות אמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח. זאת, מאחר שהמבטח מודע לקיומם של אמצעי המיגון שהותקנו ברכב, שכן הוא אשר דרש את התקנתם או שהם עומדים בדרישותיו לעניין הימצאות אמצעי מיגון ברכב והם נועדו להפחית את הסיכון שהוא נוטל בבואו לבטח רכב מסוים ולפיכך, גם המבטח נהנה מקיומם. היועץ המשפטי לממשלה מצא, כי בפועל תגמולי הביטוח שמשולמים בגין הרכב במקרה של "אובדן גמור" אכן אינם כוללים תגמולים בגין אמצעי המיגון (למעט לעניין מיגון מסוג אימובילייזר ברכבים שיובאו ארצה לאחר שנת 1998).
ביום 23.4.12 נערך דיון מקדמי ראשון בתובענות הייצוגיות המאוחדות, שבמהלכו שטחו הצדדים לפני את עיקריו על הסדר פשרה המתגבש בין חלק מהצדדים. כן צוין, כי תוגש בקשת הסתלקות מהתובענה כנגד ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
ביטוח ישיר").הצדדים הבהירו, כי לפי ההסדר המתגבש, ימונה בודק, אשר יקבע את שווי השוק של אמצעי המיגון וכן את מידת ההפחתה שלו לאורך השנים. לאחר קביעת השווי תעשה פנייה למבוטחים, אשר מצדם יבהירו את זכאותם ולאחר בדיקה יקבלו המבוטחים 50% מהערך שנקבע. בסיומו של הדיון, הורתי, כדלקמן:
"בית המשפט הציע לצדדים להגיע להסדר בתיקון העיקרון של קביעת השווי, לפיו הערך יקבע לפי שווי רכישת אמצעי המיגון בפועל או שווי שוק ביום הרכישה ולאחר מכן הפחתת ערך חשבונאי לפי גיל מערכת המיגון. כן המליץ בית המשפט על תיקון לפיו אם יוותר סכום לסכום המינימום הוא יתווסף לסכום שיקבלו המבוטחים שפנו ונמצאים זכאים.."
בעקבות הערותיי מאותו הדיון, ובפרט הדרישה כי שווי המיגון יקבע לפיו עלות רכישת אמצעי המיגון בפועל או שווי שוק ביום הרכישה, עמלו הצדדים על ניסוח הסדר פשרה מתוקן ובסופו של דבר הגיעו הצדדים לנוסח שעיקריו יפורטו להלן.התיקים הנכללים בהסדר הפשרה הם אלו: ת"א 1821/08, ת"א 1823/08, ת"א 1838/08, ת"א 1839/08, ת"צ 39866-12-09, ת"צ 31686-01-10 ות"צ 1892-02-10.
בד בבד עם האמור, הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות במסגרת ת"א 1955/08 על ידי רפאל לביא כנגד ביטוח ישיר. הבקשה המוסכמת נתמכת בתצהירו של המבקשובתצהיר בא כוחו, כנדרש.
כמו כן, הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים בת"צ 1960-02-10 על הצטרפותם להסדר הפשרה.
2.
הבקשה להסתלקות בת"א 1955/08
סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "
חוק תובענות ייצוגיות") קובע, כדלקמן:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".
בקשת הסתלקות טעונה אישור בית המשפט והתובע המייצג או בא כוחו לא יקבלו טובת הנאה, בדמות גמול או שכר טרחה, בקשר עם הסתלקותם, ללא אישור בית המשפט. מצב זה מוגבל ל"
מקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו
" (ראו סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות;עע"מ 2395/07
אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (ניתן ביום 27.12.10)). המדובר, לרוב, במקרים שבהם הביאה הגשתה של התובענה לתועלת כלשהי לקבוצה (ראו אלון קלמנט במאמרו
"פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות"
משפטים מא (יוני 2011) 5, 88-87).
ההסתלקות בענייננו מבוססת עלהעובדה, שביטוח ישיר אכן פועלת בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שכן בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור" לרכב, היא אכן משלמת למבוטחיה את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב, בנוסף לתגמולי הביטוח בגין שווי הרכב. משכך, ההסתלקות מבקשת האישור ומהתובענה הייצוגית הינה מוצדקת וראויה ואין לכפות על המבקש את המשך ההליך.לאור האמור, גם אינני רואה הצדקה להורות על פרסום בעיתונות לצורך איתור תובע חלופי ומייצג חלופי.
המבקש וב"כ הצהירו, כי לא קיבלו טובת הנאה כלשהי מכל גורם שהוא בקשר להסתלקותוהצדדים מבקשים לאשר את הסתלקות המבקש ללא צו להוצאות.