בפני בקשתו של נאשם 1 (להלן- "המבקש") לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בגדרה התבקש בית המשפט לכוף על המאשימה (להלן- "המשיבה") את החלטת כב' השופט י' שמעוני, מיום 17.11.11, לפיה הורה על החזרת תפוסים.
בבקשה פורט שלאחר מתן החלטתו של כב' השופט שמעוני פנה הנאשם למאשימה מספר פעמים לשם החזרת התפוסים, ולא נענה.
מעיון בתיק עולה שביום 31.10.11 הגיש המבקש את הבקשה להחזרת התפוסים. בבקשה פורט שבמסגרת החקירה שהתנהלה בתיק זה נתפסו זהב וכסף במשקל של מספר ק"ג, שלושה שקים שסכומם כ- 3,000 ש"ח כל אחד, דרכון, פנקסי חשבונות ואבן מיוחדת לבדיקת זהב.
שתי החלטות ניתנו על ידי כב' השופט י. שמעוני שבהן נקבע שעל המשיבה ליתן עמדתה ביחס לבקשה. משלא הוגשה כל תגובה לבית המשפט בהתאם להחלטות האמורות, ניתנה החלטתו של כב' השופט שמעוני, ביום 17.11.11, לפיה בהעדר תגובה יוחזרו התפוסים כמבוקש.
ביום 28.5.12 הוגשה תגובת המשיבה (אשר נסרקה לתיק ביום 29.5.12). בבקשה פירטה המשיבה, כי המבקש הורשע במסגרת עסקת טיעון, ביחד עם אחרים, בעבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון, קבלת נכסים שהושגו בפשע, קשירת קשר לפשע, התפרצות למקום מגורים לשם ביצוע גניבה, וקבלת דבר במרמה. המשיבה פירטה שהחקירה המסועפת בפרשה החלה באפריל 2008, ובתום מספר רב של ישיבות לשמיעת הוכחות ניתן ביום 27.2.11 גזר דין בעניינו של המבקש, לאחר הסדר טיעון.
המשיבה ציינה שלאחר גניזת התיק התקבלו אצלה מספר בקשות בעניינו של המבקש, בנושאים שונים, כגון השבת כספי הפקדה, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, בקשה לקיזוז ימי מעצר, בקשה לצילום חומר חקירה, ועוד. במקביל יצאה עוה"ד אשר טיפלה בפרשה לחופשת לידה, שממנה שבה רק לאחרונה.
נטען שלאור ריבוי הבקשות והיעדרותה של באת כוחה של המשיבה, חלה אי הבנה ביחס לטיפול במספר בקשות שהגיש המבקש למשיבה. עוד נטען שהחלטותיו של כב' השופט שמעוני, אשר קבעו את הבקשה להחזרת התפוסים לתגובת המשיבה, כלל לא הועברו אליה.
נטען שגם ההחלטה מיום 17.11.11 המורה על החזרת התפוסים, לא הומצאה למשיבה על ידי בית המשפט, אלא הועברה למשיבה על ידי המבקש, באמצעות עו"ד לביב, שייצג את המבקש בעבר, ועל כן נוהלה ההתכתבות עמו, ולא עם משרד עוה"ד אשר ייצג את המבקש בבקשה שבפני ובבקשה להחזרת התפוסים.
אציין בקצרה שלאחר הגשת הבקשה שבפני ניתנו מספר החלטות על ידי מותבים שונים. ביום 29.5.12 הוגשה כאמור תגובת המשיבה. בד בבד ניתנה החלטת כב' השופט ד' פינשטיין לפיה בהעדר תגובה יוטלו על המשיבה הוצאות בסכום של 250 ש"ח עבור כל יום של איחור בהחזרת התפוסים.
לאחר מכן הועברה הבקשה אלי.
בתגובה, כמו גם בדיון שהתקיים בפני, טענה המשיבה שלא נותרו בידה תפוסים כלשהם, וכולם הוחזרו לבעליהם החוקיים לאחר שזוהו על ידם. נטען שלא היו בין התפוסים חפצים או רכוש שהיו שייכים למבקש, כולם התפוסים היו חפצים גנובים, והם הושבו לבעליהם החוקי כדין. המשיבה ביארה שכל החפצים האמורים היו מתועדים, וניתן היה להתחקות אחרי הטרנספורמציות שנעשו בהם בשלבים השונים של ביצוע העבירה, מגניבתם מבעליהם החוקי ועד הגעתם למבקש. נטען שאין מקום לפתוח את הדיון בממצאים שנקבעו במהלך הדיון בכתב האישום, ממצאים שהמבקש הודה בהם והורשע בגינם. אשר לדרכון, טענה המשיבה כי לא נתפס מהמבקש דרכון כלשהו, אף לא ספרי חשבונות.
מטעם המבקש הועלתה במהלך הדיון טענה שההחלטה בדבר השבת התפוסים הינה החלטה חלוטה, וכי אין לקיים בה דיון נוסף בפני. המבקש טען במהלך הדיון שלצד הרכוש הגנוב, שאותו הסכים להשיב לבעליו החוקי, נתפס רכוש פרטי שלו, שעבורו שילם סכומי כסף נכבדים, ושרק אותו פירט בבקשתו להחזרת תפוסים. כמו כן הציג מסמך הנחזה להיות קבלה המעידה על הרכישה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי שיש לבטל את ההחלטות שניתנו במעמד צד אחד, באשר להשבת התפוסים ובאשר להשתת הוצאות על המשיבה בגין כל יום של איחור.
ניתן ללמוד מהחומר שהעדר תגובה מצד המשיבה לא נבע מזלזול במבקש או בהחלטות בית המשפט, אלא מחוסר הבנה שמקורה בהחלפת ייצוג על ידי המשיב, מריבוי הבקשות שהוגשו למשיבה, ומהיעדרותה של באת כוח המשיבה שיצאה לחופשת לידה. מהמסמכים שהוצגו לי במהלך הדיון עולה שלאחר החלטת כב' השופט י' שמעוני בדבר החזרת התפוסים, פנה למשיבה עו"ד אחר מטעם המבקש, עו"ד לביב, וההתכתבות הייתה עמו.
בד בבד עם ביטול ההחלטה בדבר החזרת התפוסים מתבטלת מאליה גם ההחלטה בדבר השתת הוצאות על המשיבה בגין כל יום איחור. (מעבר לדרוש אציין שהחלטה האמורה ניתנה על יסוד ההנחה שתגובת המשיבה לא הוגשה, בעוד שהתגובה הוגשה לפני מתן ההחלטה, וגם מטעם זה מן הראוי לבטל את ההחלטה).
אשר לבקשה להחזרת תפוס, המשיבה שבה כאמור וטענה שלא נותר בידה כל תפוס, שכן התפוסים הוחזרו זה מכבר לבעליהם החוקי. כפי שנפסק, בנסיבות של מחלוקת מורכבת בשאלת הזכויות או הבעלות בחפצים התפוסים, ההליך שבפני אינו ההליך המתאים לדיון והכרעה בזכויות הצדדים (ראו לעניין זה למשל את פסק דינו של כב' השופט י' אנגלרד בב"ש 2671/01
סיני נ' מילדה (מיום 30.5.01). מקרה זה במיוחד אינו ראוי להתברר בהליך שבפני בשל היקף החפצים שנתפסו במהלך החקירה, שלבי העבירה והמעבר בין מספר נאשמים, ריבוי המתלוננים שמהם נגנבו החפצים התפוסים על פי גזר הדין, והצורך בצירופם של משיבים רבים העלולים להיפגע מהחלטה ללא שמיעת עמדתם, וכן הזמן שחלף מאז שניתן גזר הדין.
לפיכך מצאתי שאין מקום להיעתר לבקשה להחזרת תפוסים.
המבקש רשאי כמובן לשקול את האפשרות לנקוט בהליכים מתאימים אחרים לבירור טענותיו, לאחר שישקול את טענות המשיבה, כפי שהועלו בדיון שהתקיים בפני.
ניתנה היום, י"ח בתמוז תשע"ב, 08 ביולי 2012, בהעדר הצדדים.