1. נגד המבקש הוגש ביום 28.12.10 כתב אישום בו הואשם בביצוע עבירה של
תגרה במקום ציבורי. בעובדות כתב האישום צוין כי במהלך וויכוח בין הנאשם לבין אילן חקון (להלן - חקון) ביום 14.1.10 במקום ציבורי בקרית שמונה, העליב המבקש את חקון, ובין שניהם פרץ קרב אגרופים. הראשון בין עשרת עדי התביעה שפורטו בכתב האישום הינו חקון.
2. המבקש הגיש בקשה לגילוי כתב אישום וחומר חקירה בתיק פלילי 41210-12-11 (להלן - תיק חקון). לטענת המבקש, הואיל והוגש כתב אישום נגד חקון בגין עבירת
איומים, יש להתיר למבקש לעיין ולצלם את תיק החקירה בתיק חקון, בשל הרלוונטיות שלו להליך זה, הנובעת מאופיין הדומה של העבירות. המשיבה הסכימה להעביר לסנגורו של המבקש אך ורק את העתק כתב האישום בתיק חקון ואת העתק הבקשה למעצרו עד תום ההליכים.
בדיון ביום 12.7.12 נימק הסנגור את הבקשה בצורך לעיין בהודעת חקון כחשוד ובהודעת המתלונן בתיק חקון. הוא סבור כי ככל שעולות סתירות מגרסאותיהם, יש בכך כדי להצביע על אי מהימנותו של חקון.
3.
זכות העיון העומדת לנאשם בכל הנוגע לחומר החקירה מעוגנת בסעיף 74(א) ל
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]
תשמ"ב - 1982 (להלן- החסד"פ):
"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו"
4.
המחלוקת שבין בעלי הדין נסבה על השאלה האם סעיף 74(א) הנ"ל מקנה למבקש זכות לעיין בחומר החקירה בתיק חקון, בו עד התביעה מס' 1 הוא המבקש.
זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם לחירות אישית, ממנה נובעת זכותו לנהל את הגנתו תוך הכרת מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו, וזאת על מנת להבטיח משפט הוגן. זכות הנאשם להתגונן כנגד אישום פלילי וזכות העיון הכרוכה בכך איננה אך ורק זכותו של הפרט. היא משקפת אינטרס ציבורי כללי, אשר נועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו של נאשם בגדרו של משפט הוגן, שבו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג את הגנתו. מימושה של זכות ההגנה מותנה בכך שמלוא החומר הנוגע לעניינו של נאשם יוצג בפניו ויהא ידוע לו (ראו, למשל, ע"פ 4765/98,
אבו סעדה נ' מדינת ישראל, תק-על 99(1) 1380).
5. בבש"פ 2043/05
מדינת ישראל נגד זאבי (ניתן ביום 15.9.05) סיווגה כבוד השופטת פרוקצ'יה את חומר החקירה לשלוש קבוצות:
א. חומר שאין לו קשר כלשהו לחשדות נשוא האישום ולכן אינו בא בגדרו של סעיף 74(א) לחסד"פ.
ב. חומר שנאסף או נרשם על ידי הרשות החוקרת, אשר יש לו נגיעה לאישום, אך אין הוא מהווה "חומר חקירה" במובנו הדווקני, והנאשם רשאי לקבל פירוט אודותיו ברשימה.
ג. חומר חקירה" שהוא חומר הראיות המהווה "הגרעין הקשה" של התשתית הראייתית לביסוס האישום הפלילי, ובכלל זה, חומר העשוי להיות רלבנטי למשפט ולהגנתו של הנאשם, בין במישרין, ובין בעקיפין. חומר כזה הינו "חומר חקירה" העומד ככזה לעיונה של ההגנה, בהיותו רלבנטי למשפט.
בענייננו, חומר החקירה בו מבקש הסנגור לעיין, הינו תיק חקירה חקון. לטענת הסנגור, עשויה מהימנותו של חקון כעד תביעה במשפט הנוכחי להיפגע, בעקבות עיון בחומר המבוקש, משני טעמים: האחד, היות החקירה בתיק חקון מתייחסת אף היא לעבירת אלימות, והדבר מצביע על "שיטה" בה נוקט עד חקון, והשני, גרסאות חקון והמתלונן הינן סותרות והדבר מצביע על חוסר מהימנותו.
6. בבג"ץ 233/85
עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל פ"ד לט(4) 124, נאמר על ידי כבוד השופט בך:
"תקווה ספקולאטיבית זו של ההגנה, שיימצא אולי בתיק מסוים חומר כלשהו שיעזור לה לנגח בו את המשטרה או את התביעה, הינו נסיון לעשיית מה שקרוי "
fishing expedition" וזו בוודאי אינה מצדיקה מתן צו להכללת תיק כזה בתוך "חומר החקירה".
עוד נקבע שם, בהתייחס לאפשרות לקעקע אמינות של עד באמצעות חקירתו על דוכן העדים:
"דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד וניסיון להראות שהוא בעל עבר פלילי ובשל כך אינו ראוי לאמון. אך נקבעו לכך סייגים, וזאת
במטרה למנוע גלישה לבירור מספר ניכר של
נושאים נלווים ולהימשכות משפטים ללא גבול וללא לסוף. מותר לשאול עד בחקירה נגדית על הרשעותיו הקודמות, ובמקרה של הכחשה מצדו ניתן גם לסתור את עדותו בנקודה זו על-ידי הגשת מסמך רשמי או בעזרת ראיה חיצונית אחרת. כמו כן מותר להציג לפני העד שאלות בדבר ביצוע עבירות אחרות על-ידיו, שעליהן לא הורשע, אם עבירות כאלה עשויות לזרוק אור על אופיו ועל מהימנותו, אך שאלה כזו נמנית אז עם חקירה בנושא נלווה (
collateral questions)
, ותשובותיו של העד על שאלות מסוג זה הינן סופיות, ולא ניתן לסתרן על-ידי ראיות אחרות."
7.
במקרה הנוכחי, אין קשר בין העבירות שהן נשוא החקירה בתיק חקון לבין העבירה המיוחסת למבקש בתיק הנוכחי. עבירת תגרה במקום ציבורי שונה מעבירת איומים. כמו כן, הרלוונטיות של הראיות בהן מתבקש העיון הינה רחוקה ושולית. אשר על כן, ניתן לסווג את החומר המבוקש בתיק חקון לחומר שאין לו קשר כלשהו לחשדות נשוא האישום ולכן אינו בא בגדרו של סעיף 74(א) לחסד"פ.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.