לפני בקשה להארכת מועד לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר וכן התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגש על ידי המשיבה בסך של 20,000 ש"ח (קרן חוב) במהלך שנת 2011 , בעת הגשת הבקשות עמדה היתרה על סכום העולה על 42,000 ש"ח .
לטענת המבקשת, החייב הנוסף ביקש ממנה לחתום על שטר החוב עד לסכום המופיע בו לטובת המשיבה וזאת לצורך החזר הלוואה /חוב שהיה לו באופן אישי ו/או במשותף עם עושה השטר תוך שנה ממועד החתימה על שטר החוב.
עיון בשטר החוב מעלה כי זה נערך בחיפה ביום 7/7/2002.
המבקשת הינה לקויית ראייה , לבקשה צורף מסמך המעיד על כך שברשותה תעודת עיוור עוד משנת 2002 .
למבקשת מספר טענות, המבקשת נחקרה בקצרה על תצהירה ומכאן החלטתי.
ראשית אדון בבקשה להארכת מועד, לטענת המבקשת עזבה את המען בקרית ביאליק שנה לערך לאחר שנחתם שטר החוב, דהיינו, במהלך שנת 2003 והעדכון נעשה בהתאם במשרד הפנים במהלך שנת 2004 ועד היום מתגוררת באותה כתובת בכרמיאל, בבית שנרכש על ידה ובבעלותה.
לטענת המבקשת, נודע לה לראשונה על כך שנפתח כנגדה תיק ההוצל"פ, נשוא החלטתי זו לכשהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה ביום 15/3/11 . הבקשות הוגשו רק לאחר שפנתה לברר פרטים וצילמה את שטר החוב, כאשר לטענתה לא קיבלה מעולם את האזהרה .
המבקשת צירפה מסמכים המאשרים את טענתה לפיה לא התגוררה מזה שנים בכתובת בה בוצעה לכאורה המסירה של האזהרה ובהעדר חקירת המוסר מטעם המשיבה , הנני מקבלת את גרסתה ומורה על הארכת מועד.
טענת המבקשת להעדר סמכות מקומית דינה להידחות באשר על גבי השטר מופיעה התייחסות למקום שבו ניתן להגישו, לעניין הסמכות המקומית בעיר תל אביב.
לגופו של עניין, העלתה המבקשת מספר טענות, טענה ראשונה הינה טענת התיישנות של השטר באשר זה נחתם במהלך שנת 2002 והוגש לביצוע כעבור 9 שנים לערך מבלי שלבקשת הביצוע צורף אישור ביחס לחוב הנטען וממה מורכב, בוודאי לא ברור מתי קמה למשיבה הזכות להגיש את השטר לביצוע , לעניין בירור טענת ההתיישנות, טענת השיהוי בהגשת השטר לביצוע והתייחסות ליתרת החוב הנטענת.
לטענת ב"כ המשיבה, מדובר בשטר חוב שלא נרשם על גביו זמן הפירעון ומשכך, עסקינן בשטר חוב בלתי מוגבל, במובן של זמן ההגשה ובהעדר כל טענה לגופו של עניין, כאשר המבקשת אישרה שהבינה בדיוק על מה היא חותמת לרבות לעניין הסכום ובהעדר פניה מבעוד מועד למשיבה לצורך קבלת מסמכים דין הבקשה להידחות , תוך חיובה בהוצאות.
על מנת לבחון את טענות המבקשת, יש לבחון את המסגרת של התביעה שהוגשה , דהיינו, שטר החוב שהוגש מהווה את כתב התביעה ועל פניו ניכר כי זה התיישן לכאורה באשר נחתם במהלך שנת 2002 מבלי שלשטר החוב שהוגש לביצוע כ- 9 שנים לאחר מכן, צורף כל אישור ו/או פירוט של יתרת החוב שנותרה לעושה השטר כלפיה, ממה מורכבת, ממתי קמה העילה להגשת התביעה, באיזה מועד וכד'.
למעשה טענות ב"כ המשיבה לעניין יתרת החוב, כמו גם הטענה לפיה זכאית להגיש את שטר החוב במהלך שנת 2011 מהוות שינוי חזית במובן שזיכרן לא בא לידי ביטוי על גבי השטר ואם רוצה המשיבה לערוך תיקון של כתב התביעה , יש לאפשר למבקשת להגיש כתב הגנה.
טענות המבקשת להתיישנות , לשיהוי וממילא לנזקים בעקבות השיהוי בהגשת השטר , לעניין גובה החוב והריביות בדין יסודן ואם תתבררנה כנכונות בוודאי מהוות הן טענת הגנה טובה ולו בדוחק.
המבקשת תיארה את נסיבות החתמתה על גבי שטר החוב, לדבריה נאמר לה כי מדובר בהחזר של חוב למשך שנה , מאז לא נשלחה לה, עד להגשת השטר לביצוע, כל הודעה באשר ליתרת החוב ככל שקיימת כזו לערב הנוסף, לטובתו חתמה על שטר החוב, לא ברור כלל ממה מורכבת היתרה , באיזה מועד נוצרה היתרה ומדוע הוגשה רק במהלך שנת 2011 .
המבקשת איננה יכולה לפרט מעבר לפירוט שפירטה במסגרת הגשת ההתנגדות שכן שטר החוב לוקה בחוסר פירוט כזה שהמבקשת איננה יכולה , גם אם רצתה בכך לפרט מעבר לכך.
דרך המלך בעניין זה היתה פניה לב"כ המשיבה בטרם הגשת ההתנגדות ואולם אין בכך כדי לדחות את טענות ההגנה שעומדות לה למבקשת כנגד ביצוע שטר החוב ונסיבות החתימה על גביו, אשר נעשו במהך שנת 2002 , לפני למעלה מ- 9 שנים.
טענות המבקשת לפיהן הסכימה לערוב לטובת הערב הנוסף למשך זמן מוגבל, לא זו בלבד שלא נסתרו, הרי שהינן בבחינת טענות הגנה טובות שכן השטר איננו מציין כי הינו ללא הגבלת זמן ואם זה לא יוכח על ידי המשיבה , תהיינה לכך השלכות לעניין ההתיישנות כמו גם על גובה החוב.
במיוחד יפים הדברים, כאשר לטענתה לא הוסברה לה מהות החתימה על גבי השטר , דהיינו, לאיזה צורך ומתי זכאית המשיבה להגישו , לדבריה, שלא נסתרו, נאמר לה כי החוב יוחזר תוך שנה , בוודאי לא הוסבר לה כי מדובר בערבות בלתי מוגבלת, לכך לא היתה נותנת את הסכמתה- חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בשטר החוב אשר איננו מציין על גביו כי זה ללא הגבלה בזמן.