ת"ח
בית משפט לימאות חיפה
|
1401-12
08/11/2012
|
בפני השופט:
יעל וילנר
|
| - נגד - |
התובע:
1. המבקשים
2. BOGDANOV METODI PETKOV
עו"ד אפרים גלסברג
עו"ד איתי פריימן
|
הנתבע:
1. Limited Omshanti
2. ISLAND (HOLDINGS) LIMITED
3. גבי לחמן סוכנות ביטוח בע"מ
4. Acheon akti Navigation co ltd
5. Technofreezer LTD
6. Chalkis Shipyards SA
7. Rodou Charlambous & Son Limited
8. Vasoil Co LTD
9. RIME ASSOCITES LTD
10. ממן החזקות בע"מ
11. האניה VENUS
12. East Mediterranean Cruises Ltd
עו"ד אסף אדר
עו"ד דן סלע
עו"ד א. גלסברג
עו"ד אמיר כהן דור
עו"ד גד נשיץ
|
| החלטה |
1. בפני בקשת הצוות הישראלי להורות לכונס הנכסים לשלם לצוות הישראלי של האניה שהועסק על ידי פריים, תשלום נוסף של 213,176 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד, וזאת בגין יתרת חוב שכר לחודשים יולי-אוגוסט.
בבקשה נטען כי אין מקום להפלות בין הצוות הזר אשר קיבל שכר מלא עבור חודשים יולי-אוגוסט לבין העובדים הישראלים אשר קיבלו עד כה שכר חלקי בלבד עבור חודשים אלה.
בבקשה מסתמכים המבקשים על החלטת כב' השופט סוקול מיום 10.10.12 (להלן -
"ההחלטה") שניתנה
בתיק הפ"ב 1500/12, במסגרתה הורה בית משפט
לחוכרת האניה לשלם לעובדיה סכום של 289,528 ש"ח על חשבון שכר חודשים יולי-אוגוסט. לטענת המבקשים, על כונס הנכסים, להשלים עתה מקופת הכינוס, את יתרת שכר הצוות הישראלי.
2. הכונס מתנגד לבקשה.
לטענתו, בהחלטת כב' השופט סוקול נקבע במפורש כי שכרם של עובדי חברת פריים צריך להיות משולם על ידה ולא מקופת הכינוס.
הכונס טוען כי אמנם בעבר הורה בית משפט (החלטת כב' השופט סוקול מיום 30.8.12) לכונס לשלם לעובדים הזרים את שכרם מקופת הכינוס, אולם אין ללמוד מכך גזרה שווה לגבי הצוות הישראלי, שכן התשלום נועד על מנת להורידם מהאניה ולהחזירם לארץ מוצאם.
עוד טוען הכונס כי אין מקום להורות לו לשלם את שכר אנשי הצוות הישראלי, שהרי ממילא תקום לקופת הכינוס זכות תביעת שיבוב כלפי חברת פריים.
לעצם העניין טוען הכונס כי רוב עובדי חברת פריים הישראלים לא עבדו כלל במהלך חודש אוגוסט 2012 וגם מהטעם הזה אין מקום להורות על תשלום שכרם.
דיון
3. דין הבקשה להידחות.
בקשה זו מוגשת על ידי המבקשים כהמשך להחלטת כב' השופט סוקול מיום 10.10.12 בתיק הפ"ב 1500/12, במסגרתה הורה בית משפט
ל
חברת פריים -
כמעבידתם של המבקשים, לשלם לעובדים מחשבון הבנק של החברה סכום של 289,528 ש"ח על חשבון שכר עבודה. אדגיש כי סכום זה לא היה שנוי במחלוקת.
המבקשים טוענים בבקשה הנדונה כי
בהמשך להחלטה זו, ראוי עתה, עם מכירת האניה, להשלים את יתרת החוב בגין שכר עבודתם. דע עקא, שלא ברור מדוע הדרישה הפעם מופנית כנגד הכונס דווקא, ולא כנגד המעבידה - חוכרת האניה, אשר היא זו שחויבה, בצדק, בתשלום שכר העובדים. כאמור, אין כל נימוק בבקשה מדוע בחרו המבקשים להגיש את הבקשה בתיק שלפנינו במקום בתיק הפ"ב 1500/1. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
אוסיף עוד כי ממילא לבעלי האניה ונושיה עומדת זכות שיבוב כנגד חוכרת האניה לגבי התשלומים ששולמו מקופת הכינוס כשכר עבודה (ראו החלטתי בעניין מיום 7.11.12). על כן, אין הצדקה לחייב את הכונס רק כ"צינור" להעברת הכספים שעה שהוא זכאי יהיה לתבוע השבה מחוכרת האניה. בעניין זה ראו עוד את האמור בסעיף 13 לתגובת עו"ד מנחם לוינסון לבקשה מס' 7 בתיק הפ"ב 1500/12 שהוגשה לעיוני, בנוגע לזכות כונס הנכסים לקבל על דרך של שיפוי את מלוא הסכום ששילם לעובדיה של פריים.
4. זאת ועוד, דרישת העובדים הישראלים לקבלת שכר עבודה צריכה להתברר, מטבע הדברים, כנגד חברת פריים כמעבידתם בבית הדין לעבודה. טענת המבקשים כי מדובר בהליך מסורבל, אינה יכולה לפטור אותם מבירור המחלוקות במסגרת המתאימה לכך.
אמנם יש מקום לטענה כי לעובדים יש זכות חפצא נגד האניה גופה (ראו בעיין זה א55/03 בית דין ימאות חיפה מיום 15.6.04), אולם, אני סבורה כי נדמה שבמקרה שלפנינו בו העובדים הם עובדים ישראלים, העבודה התבצעה בארץ וקיימת מחלוקת עובדתית לגבי תקופת עבודתם, ראוי כי הדיון בעניינם יתקיים בבית הדין לעבודה, בו המעבידה, אשר כל המידע לגבי העסקתם של העובדים נמצא ברשותה, תהיה צד להתדיינות.
5. לבסוף אוסיף עוד כי גם אם יש לעובדים הישראלים זכות חפצא לאניה גופה (ואיני מכריעה בעניין זה), עליהם להמתין עד לקבלת התמורה מהזוכה במכרז ובכפוף לכך שתביעתם תוכח.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ג, 08 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.