ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
97-10
03/04/2012
|
בפני השופט:
בנימין ארבל
|
| - נגד - |
התובע:
1. המועצה האזורית גליל עליון
2. קרית שמונה
עו"ד זרח רוזנבלום
|
הנתבע:
מאירה שם טוב ואח'
עו"ד רון אביב ואח'
|
| החלטה |
בפני בקשת הנתבעת 3 - המועצה האזורית גליל עליון, למחיקתה מכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים ביום 16.2.12.
1. עניינו של כתב תביעה זה, גביית היטלי פיתוח שלא כדין מן התובעים- המשיבים, מתיישבים חדשים, אשר ביקשו להצטרף לפרויקט ההרחבה של קיבוץ מעין ברוך - הנתבע 1. לטענתם, נגבו היטלים אלה מבלי לקבל את אישור מנהל מקרקעי ישראל לגבייתם או מבלי לקזז את כספי הסבסוד שהתקבלו ממשרד השיכון ומשרד הביטחון ומבלי שעבודות הפיתוח בוצעו או הושלמו.
2. התובעים הגישו תביעתם לראשונה ביום 21.7.10. אולם, מסיבות הקשורות בעיקר בניסוח לקוי של כתב התביעה והיחסים בין התובעים לבין עצמם, טרם הוחל עד כה בשמיעת ראיות בתיק זה, בשל בקשות שונות רבות ומגוונות של הצדדים להליך ובשל העובדה כי חלקם של התובעים החליף ייצוג במהלך ההליכים.
3. ביום 11.4.11 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב תביעה. בבקשה זו לא נתבקשה הוספת נתבעים.
הואיל והנתבעים דאז סברו, ובצדק כי כתב התביעה לקוי, הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף.
4. ביום 3.10.11 התקיים דיון בבקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף. אגב הדיון עלה הצורך בתיקון כתב התביעה, על מנת שמחיקתו תתיתר. בסופו של הדיון הסכימו הנתבעים לוותר על בקשתם למחיקת התביעה, ובלבד שכתב התביעה יתוקן כראוי, באופן אשר יהא בו כדי ללמדם מה נתבע מהם. בהתאם, הודיעו הצדדים כי הם הגיעו להסדר דיוני לפיו יתוקן כתב התביעה.
בפרוטוקול הדיון מיום 3.10.11 נרשם כך:
"
עו"ד גסלר: לאור דברי בית המשפט שכתב התביעה צריך תיקון בכל מקרה, הנתבע לא יתנגד לתיקון כתב התביעה, מן הטעם שלא הוגשה בקשה, אבל מבחינה מהותית שיהיה לנו את הזכות להתנגד לכתב התביעה המתוקן, אם היא תחרוג מהנורמות המקובלות.
עו"ד גרוס: אין לי התנגדות לתיקון כתב התביעה. שנדע לגבי כל משפחה ומשפחה מתי התקשרה עם הקיבוץ, כמה שילמה וכו'. כדי שאני לא אהיה במצב שכאשר יתקון כתב התביעה לא אצטרך שוב להגיש כתב הגנה".
בסופו של הדיון החלטתי:
"
התובעים יודיעו תוך 45 יום, באשר לדרך ניהול התביעה. כתב תביעה מתוקן יוגש בהתאם להודעה זו תוך 21 יום נוספים".
יש לציין כי באותו הדיון לא ביקש ב"כ התובעים להוסיף נתבעים חדשים. עוד אציין כי המילים "
דרך ניהול התביעה" מקורם בפיצול בין התובעים לבין עצמם. כך שלא ניתן היה לדעת מי מהם מיוצג על ידי מי מבין עורכי הדין שהופיעו.
5. ביום 15.11.11 הגישו התובעים הודעה לבית המשפט ובקשה לתיקון כתב התביעה, זאת על אף העובדה כי ביום 3.10.11 ניתנה החלטה כי כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 21 יום. בהחלטתי מיום 5.1.12 קבעתי כי: "
כתב תביעה מתוקן היה אמור להיות מוגש ללא כל צורך בהחלטה נוספת
בהתאם לאמור בהחלטה מיום 3.10.11 ובהתאם למועדים שנקבעו בה".
על אף דבריי הברורים, בחר ב"כ התובעים ללכת בדרך הנראית לו ולא כפי שנקבע בהחלטותיי.
לא החלטתי באשר להודעת התובעים בדבר הצורך בהוספת נתבעים. שכן, לא הוגשה בקשה כדין לעניין צירוף זה.
6. הדרך לגריעה או צירוף של בעלי דין, מוסדרת בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, שזו לשונה:
"
בכל אחד משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בשל בקשה כזאת ובתנאים שיראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבת המשפט דרושה כדי לאשפר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
אכן אם סבור בעל דין כי נוכחותו של בעל דין נוסף דרושה לשם הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, הרי שעליו להגיש בקשה הולמת, נתמכת בתצהיר, בה יעתור לצרף אותו כבעל דין. אמנם , את הבקשה ניתן להגיש בכל אחד משלבי המשפט. כאשר ההלכה היא, כי אין מניעה לצרף בעל דין בכל אחד משלבי הדיון כולל בשלב הערעור והדיון הנוסף [ראה לעניין זה ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דני לוי ו- 3 אחרים, פ"ד מח(3), 45 (1994). אך על בעל הדין להיכבד ולפרט, מדוע זה בא הצורך בצירוף רק באותו שלב.
ברי, כי לשם הגשת הבקשה, על בעל הדין לפרט כדבעי, ולתמוך בקשתו בתצהיר, בו יובהרו הנימוקים, מדוע יש לצרף את אותו בעל דין נוסף, ומדוע זה מוגשת הבקשה בשלב כה מאוחר של הדיון.