1. המבקשת, עתרה לקיום הליכים מקדמיים ע"י המשיב בבקשה שכותרתה "בקשה למחיקת תביעה ולמתן הוראות" הנוגעת לדרישה לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון.
2. בהחלטתי מיום 30.4.13 הוריתי על גילוי מסמכים כללי וכן על מתן תשובות לשאלון תוך 15 ימים ממועד ההחלטה.
המבקשת, הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה כנגד אי מתן החלטה לחיוב המשיב בגילוי מסמכים ספציפי ברע"א 23455/05/13 . לפי החלטה שניתנה בבקשת רשות ערעור ע"י כב' השופט א' דראל ביום 19.6.13 , הוחזרה הבקשה לגילוי ספציפי לדיון בפני.
ביני לביני , הגישה המבקשת בקשה נוספת להורות למשיב להשלים את התשובות לשאלון ולהציג מסמכים שהוזכרו בשאלון, ככל שמצויים בידי המשיב.
3. המבקשת, טוענת כי עומדת לה זכות העיון במסמכי המשיב מושא הבקשה לגילוי ספציפי , הרלוונטיים לדידה להליך ודרושים לניהול הגנתה בהיותם מסמכים, הנוגעים בין השאר להלוואות ולמימוש הרכב לרבות פעולות שבוצעו עובר למתן ההלוואות ולמימוש הרכב .
4. המשיב טוען מנגד, כי הוא גילה את המסמכים הרלוונטיים לתביעה בהתאם להגנה שנפרסה ע"י המבקשת. המסמכים והשאלות שהוא נמנע מלהשיב עליהן אינם רלוונטיים להליך ויש בדרישה של המבקשת משום הרחבת חזית אסורה. בנוסף טען כי מדובר בניסיון לדלות שמות של עדים שחלקן, פוגע בחיסיון הבנקאי ונוגע להליכים פנימיים של הבנק. תכלית הבקשות לטענתו, היא להביא להתארכות בירור ההליך מה גם, שהבקשות הוגשו באיחור ניכר.
5. חובת גילוי מסמכים ועיון בהם יכול שתהא מושתתת על אזכורים בכתב תביעה, בתצהיר או בתצהירי גילוי מסמכים. מקום בו מסמכים רלוונטיים לכאורה להליך, לא פורטו באותם כתבי טענות אך צד טוען לזכותו לעיין בהם בהיותם מצויים לכאורה בידי הצד האחר, עומדת לו הזכות לכך , כאמור בסעיפים 112-114 ו- 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות").
המבחן בשאלת חיוב לגלות מסמכים הוא אם המסמכים שנדרשו במסגרת בקשה לגילוי ספציפי, יש בהם כדי להבטיח דיון הוגן. ההכרעה היא לפי הרלוונטיות של הגילוי המבוקש למחלוקות בין הצדדים ועל בית משפט, לפעול לפי ההיגיון ומבחן הסבירות (ראו: י' הרנון,
דיני ראיות , חלק ראשון, עמ' 19, ובספרו של י' זוסמן,
סדר הדין האזרחי, עמ' 416-419).
6. המבקשת, ביקשה לעיין בשטר המשכון בגין הפיקדון , בדפי חשבון לתקופות כמפורט בסעיפים 15, 17, ו- 33 לבקשה למתן הוראות וביקשה גם לעיין בדו"חות של בנק ישראל, מבקר הפנים של הבנק, מח' האשראי , הנהלת המחוז וגורם כלשהו שמונה ע"י הבנק, ככל שקיימים דוחות מעין אלו בנוגע לחשבונה.
7. בשים לב לטענות המבקשת במסגרת בקשת רשות להתגונן שכב' הרשם בן שלו נעתר לה בכלל זה בשאלת קיומם של בטוחות מספיקות בחשבונה לכיסוי ההלוואות, שטר המשכון והפיקדון (ראו סעיף 3 להחלטה מיום 14/09/11 שניתנה בבקשת רשות להתגונן) אני קובעת כי המסמכים עשויים להיות רלוונטיים לניהול ההגנה ואם לא כן, ידיה עשויות להיות כבולות בהעדר יכולת להוכיח את טענותיה בהתבסס על אופן ניהול החשבון לרבות, פעולותיו של המשיב בחשבון. לפיכך, אני מורה למשיב להציג את שטר המשכון, ודפי החשבון מיום 05/11/09 ועד מועד הגשת התביעה (ראו גם כללי בנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב - 1992).
8. שונים הדברים בשאלת חיוב גילוי מסמכים בנוגע לקיומו של דו"ח בקורת כלשהו בהתייחס לחשבון של המבקשת בהעדר תאריך ממנו הוצא הדו"ח ובהיות הבקשה כללית איני מחייבת את הצגת הדו"חות. מה גם, שטרם ניתן מענה לשאלה ומשכך, מוקדם להכריע בשאלת חיסיון דו"ח פנימי של הבנק או דו"ח חיצוני בהיעדר פרטים כלשהם על הדו"חות לבחינת הטענות בשאלת הזכות לגילוי או לחיסוי שלו.
9. לפיכך, ומשלא הציג המשיב בתגובותיו, אינטרס מהותי המונע גילוי ועיון ספציפי כאמור, למעט בעניין דו"חות ביקורת שטען כי הם חסויים אך מבלי שהצביע גם מה המניעה ממתן תשובה אם קיימים דו"חות ביקורת, אני מורה למשיב לאפשר עיון וגילוי של המסמכים הספציפיים למעט דו"חות הביקורת (על הנמקה נדרשת בסירוב לעיון ראו רע"א 2534/02
יהודה שמשון נ. בנק הפועלים בע"מ ואח', ניתן ביום 27/06/02 ע"י כב' השופטת ד' דורנר).
10. סיכומם של דברים, לא מצאתי כי יגרמו נזק או הכבדה בלתי סבירים למשיב ממתן זכות לעיון במסמכים ספציפיים מושא הבקשה למעט טענותיו כנגד התארכות ההליך , אשר היה בידו להציגם זה מכבר ובכך, למנוע את ההתארכות (בפרט לנוכח ההחלטה בבר"ל שנגעה גם בשאלת גילוי המסמכים) . זאת, מבלי שיהיה בהצגתם משום מתן רשות להרחבת חזית כנגדה הוא טוען.
11. ערה אני להכבדה על המשיב בהצגת המסמכים, עקב ריבוי המסמכים שהתבקשה גילוים כדוגמת דפי החשבון לפרק זמן ארוך. יחד עם זאת, עסקינן בתיק לקוח המנוהל אצל המשיב והצגתו בפני המבקשת , העשוי לסייע לבית משפט לבחון את מכלול הנסיבות הנוגעות לסוגיות שבמחלוקת בין השאר בשאלת ניהול החשבון ככל שיוגש במסגרת ראיותיה של המשיבה.
12. יפים הדברים לעיל בדבר תכליתם של ההליכים המקדמיים, גם לעניין מתן תשובות לשאלון אשר המבקשת מבקשת להורות על השלמתן והמשיב טוען כאמור, כי הן אינן רלוונטיות להליך וכי עסקינן ב'מסע דיג פסול'.
הרשות בידי בעל דין, לשאול שאלות שהתשובות עליהן תורמות תרומה עניינית לפתרון הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים (י' קדמי,
על הראיות, חלק שני, עמ' 954) לרבות בעניין הפעולות שבוצעו עובר ולאחר מתן ההלוואות וכן לבחינת מהימנות גרסתו של המשיב בהתחשב במחלוקת העובדתית העולה מכתבי הטענות של בעלי הדין (רע"א 6823/05
אברהם ראימי נ. בנק לאומי לישראל, ניתן ביום 12/01/06). לפיכך , אין בדרישה להצגת שמות מבצעי הפעולות בתיק הלקוח משום מסע דיג פסול כפי שמצינו בה"מ (י-ם) 2046/62
מקורות חב' מים בע"מ נ' כפר בלום : " בעל דין הרוצה לגלות מהו החומר המצוי באמתחת יריבו, מסמכים מזיקים ומסמכים מועילים, אפשר לומר עלו שהוא 'דג' במי יריבו, אך בדין הוא דג בהם, שהרי מטרת הגילוי היא, שיעלה דברים סתומים ממשם... הדיג אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד..." .
13. בהתייחס לשאלון ולפי תכליתם של הליכים מקדמיים כמובא בהרחבה לעיל, אני מורה למשיב להשיב לשאלות מס' 1, 5, 12, 33.2 וכן 36-46 בשאלון.
14. השלמת ההליכים המקדמיים כמובא לעיל תיעשה תוך 15 יום מהיום .
15. נדחית הבקשה למחיקת התביעה, בהיותה סעד דרסטי אשר בית המשפט יירתע מלתת אותו בפרט משלא השתכנעתי כי במחדלו של המשיב היה משום זלזול בהליך ובהתחשב במתן תשובות לשאלון וגילוי מסמכים, חלקי אמנם, מה גם שההחלטה על חיוב המשיב בגילוי מסמכים ספציפי ותשובות לשאלון, ניתנה למרות שהבקשה הוגשה באיחור ויש לבכר, את ההכרעה במחלוקת לגופה ולא בשל מחדלים דיונים כאלו או אחרים של בעלי הדין.