החלטה בתיק ת"א 50754-05-10

1.         המבקש [להלן: "לוי"] הינו בעל השליטה במשיבות 2-3. המשיבה 2  ולוי היו בעלים של 86% מהמקרקעין בגוש 30050 בירושלים. יתר הזכויות במקרקעין היו של המשיבה 1  [להלן: "בית ארלוזורוב"], שהתחייבה להעביר ללוי  ולמשיבה 2 את זכויותיה במקרקעין. המשיבה 3 היא הבעלים של חלקה 51 באותו גוש, והתוכנית מתייחסת גם למקרקעין שבבעלותה. 

ב- 26.12.93 חתמו לוי ובית ארלוזורוב על הסכם קומבינציה בעניין המקרקעין. על פי ההסכם זכאית בית ארלוזורוב לקבלת שטחי משרדים בהיקף 1,400 מ"ר [להלן: "השטח המוכר"], ושטחי משרדים נוספים התלויים בנוסחת חישוב שנקבעה בהסכם [ להלן:  "השטח הנוסף"].

2.        בין המשיבה 4 [להלן: "שיכון עובדים"] לבין לוי והמשיבות 2-3 נחתם בעניין המקרקעין הסכם קומבינציה. על פי ההסכם חלק מהפרויקט יבנה במסגרת עסקת קומבינציה ולחלק אחר  שיכון עובדים תיתן שירותי בנייה.

           בנוסף נחתם בין שיכון עובדים לבין המשיבה 2 הסכם הלוואה במסגרתו סוכם ששיכון עובדים תלווה למשיבה 2 כ- 5 מיליון דולר.

           להבטחת זכויות שיכון עובדים נרשמו הערות אזהרה על זכויות לוי והמשיבות 2-3. להבטחת הלוואות שהעמידה שיכון עובדים למבקש ולמשיבות 2-3 נרשמו משכנתאות על זכויותיהם.

           להשלמת התמונה נציין, שב- 26.8.99 נחתם הסכם בין בית ארלוזורוב לבין שיכון עובדים לפיו מכרה בית ארלוזורוב לשיכון עובדים תמורת כ- 2.6 מיליון דולר את זכויותיה בפרויקט לקבל את "השטח המוכר" - משרדים בהיקף 1,400 מ"ר.

ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ נדחתה בקשת לוי והמשיבות 2-3 להעביר להליך בוררות את הסכסוך עם שיכון עובדים בעניין הפרויקט הנ"ל, גם מהטעם שלוי והמשיבות 2-3  הגישו ב- 24.3.04 תביעה לבית המשפט המחוזי ובכך גילו דעתם שאין נכונות אמיתית מצידם לפנות לבוררות.

3.        לאחר שהוכרע שהסכסוך בעניין הפרויקט הנ"ל בין לוי והחב' שבשליטתו לבין שיכון עובדים ידון בבית המשפט ולא בהליך בוררות, עתר לוי שהסכסוך בינו לבין בית ארלוזורוב בעניין הפרויקט הנ"ל ידון בהליך בוררות וההליכים בתובענה יעוכבו מכוח הוראת סעיף 5(א) לחוק הבוררות.

           בתביעה דנן הגישה בית ארלוזורוב תביעה כנגד לוי, חברות הבת שבשליטתו, שיכון עובדים, עו"ד שרגא בירן ובנק מרכנתיל דיסקונט, שעיקרה להצהיר על בטלות הסכם הקומבינציה בינה לבין לוי והחברה שבשליטתו, על בטלות הערות האזהרה והמשכנתאות שנרשמו על המקרקעין לטובת שיכון עובדים, וכן לחייב בתשלום פיצויים בגין העיכוב בהקמת הפרויקט ומסירת השטח הנוסף. לוי הגיש תביעה שכנגד נגד בית ארלוזורוב ומפלגת העבודה - בעלת השליטה בבית ארלוזורוב . בתביעה שכנגד עתר לוי לפיצוי בסך כ- 66 מיליון ש"ח.     נטען בתביעה שכנגד שבית ארלוזורוב מכרה זכויות לשיכון עובדים מאחורי גבו של לוי, ובכך כפתה על לוי שותף בעל כורחו, והדבר מנע מלוי חתימה על הסכמים עם קבלנים אחרים.

           בית ארלוזורוב מפנה את תשומת הלב, שהטענה של לוי בדבר תניית בוררות מכוח הסכם משנת 93 מטרתה להימנע מתשלום אגרת בית משפט בתביעה שכנגד, שהוגשה כאמור בסכום של כ- 66 מיליון ש"ח.

4.        בתניית הבוררות שבסעיף 24.1 להסכם הקומבינציה מ- 26.12.93 נקבע:

           "כל חילוקי הדעות בין הצדדים בהקשר לחוזה זה וכל הכרוך בו ימסרו

להכרעתו של בורר...".

שיכון עובדים הינו צד לתביעה, ומרכיב דומיננטי בעסקת הקומבינציה, ולגביו יש הכרעה שיפוטית שהסכסוך בין לוי לבין שיכון עובדים לא ידון בהליך בוררות חרף קיומה של תניית בוררות בהסכם.

5.        גם בעניין סכסוכים הנובעים מההסכם שנכרת בין בית ארלוזורוב לבין לוי

ב- 26.12.93, ושבו מצויה תניית בוררות שלוי מבקש להפעילה בתובענה זו - גילה לוי בעבר את דעתו שאין נכונות אמיתית מצידו לפנות להליך בוררות.

בת"א 25526/99 הוגשה הודעת צד ג' על ידי מפלגת העבודה, בעלת השליטה בבית ארלוזורוב כנגד לוי. הודעת צד ג' התבססה על סעיפים 6.2 ו- 6.5 להסכם הקומבינציה שנכרת בין לוי לבין בית ארלוזורוב.

התביעה כנגד לוי נדונה בבית המשפט השלום בירושלים לגופו של עניין,    וב- 8.12.04, לאחר שמיעת הוכחות, נדחתה הודעת צד ג'. [פסק הדין צורף כנספח 22 לכתב ההגנה של בית ארלוזורוב].

על פסק הדין שניתן בת"א 25526/99 הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעור נתן לוי הסכמה שהסכסוך יוכרע על ידי בית המשפט המחוזי על דרך פשרה גם ביחסים בינו לבין מפלגת העבודה - בעלת השליטה בבית ארלוזורוב. מכוח הסכמה זו של לוי ניתן ב- 8.6.05 פסק דין על דרך פשרה, ונפסק שלוי ישלם למפלגת העבודה 45,000 דולר [פסק הדין צורף כנספח 22 לכתב ההגנה של בית ארלוזורוב].