1. בפניי בקשה שהוגשה ביום 8.7.13 על ידי חברת אנטיפוד השקעות בע"מ (המבקשת) שכותרתה
"בקשה דחופה למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט".
2. בנוסח הבקשה מתבקש בית המשפט
"לזמן שוב את המשיבה לדין ולכוף אותה בקנס בגין הפרת הוראות פסק דינו, מיום 10.10.11, במיוחד לאור הפרשנות הברורה והחד משמעית שניתנה לו, בהחלטת בית המשפט הנכבד, מיום 24.7.12, שהפכה לחלק בלתי נפרד ממנו, לבקשת הצדדים (להלן ביחד- 'פסק הדין'), וכן לאור החלטת בית המשפט הנכבד מיום 7.3.13".
3. ביקשתי, בהחלטתי מיום 10.7.13, מבא כוח המבקשת להגיש תצהירים משלימים, ובהם לפרט את המועדים המדוייקים של ההפרות הנטענות בסעיף 39 לתצהיר. תצהיר משלים כזה הוגש ביום 15.7.13, חתום על ידי מר מישל מרציאנו, מטעם המבקשת.
4. באי כוח המשיבה, עורכי הדין פלד, רוזנר ואלבו, הגישו, ביום 22.8.13, תגובה מפורטת, המשתרעת על פני 18 עמודים וכוללת תצהיר ו-13 נספחים.
5. לאחר שהגיש בקשה ואישרתי אותה בהחלטתי מיום 1.9.13, הגישו באי כוח המבקשת, עורכי הדין צמחוני ושכנר, אתמול, תשובה לתגובת המשיבה.
6. בדיון היום - כח אלול תשעג (3.9.13) הוסכם, כי העובדות שנכללו בתצהירים - אינן שנויות במחלוקת, דהיינו: אין חולק כי המשיבה, חברת יקבי ירושלים אגודה חקלאית בע"מ להלן - "המשיבה"), משתמשת בחודשים האחרונים, למעשה מסוף שנת 2012 בשם "יקבי ירושלים" או "ג'רוסלם ווינריס" (Jerusalem Wineries), בלי להשתמש בשם האמצעי "ג'רוסלם גולד ווינרי", השם, שהיה מוסכם בישיבות הראשונות, שבו נכלל השם "ג'רוסלם גולד וויינרי", בלשון יחיד, אינו מחייב יותר את המשיבה, לפי שיטתה.
7. בדיון היום, חזרו הצדדים והציגו את כל השתלשלות העניינים, החל מההסכמה הראשונה שניתן לה תוקף של פסק דין, ביום יב תשרי תשע"ב (10.10.11), ועבור בשני הדיונים שהיו בפניי: הראשון ביום ה אב תשע"ב (24.7.12); והשני ביום כה אדר תשע"ג (7.3.13) שבעקבותיו ניתנה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת אסתר חיות) החלטה ביום ה תמוז תשע"ג (13.6.13) בתיק רע"א 2417/13.
8. המחלוקת בין הצדדים, למעשה, מצומצמת מאד: מוסכם על כולם, ועורכת הדין רקפת פלד, ב"כ המשיבה, חזרה על כך מספר פעמים, שחברת יקבי ירושלים, איננה מתכוונת להפר את הנוסח המילולי של ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.10.11, ולכן, לא תשתמש אף פעם במילים "ג'רוסלם וויינרי"
ביחיד, אלא תמיד רק במילים "ג'רוסלם גולד ווינרי" או "ג'רוסלם מצודה וויינרי".
9. בתשובה לשאלתי, מסרה עורכת דין רקפת פלד, ב"כ המשיבה, שאכן, לאורך שנת 2012, היו תויות שעליהן היה כתוב "ג'רוסלם גולד וויינרי"; אלא, שבשלב מאוחר יותר, בשנת 2012, קיבלה חברת יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, החלטה, שטיבה ומניעיה ונימוקיה לא הוסברו לי, וגם אינם חייבים הסבר, והיא ההחלטה הבאה: מאחר והפרשנות של פסק הדין מיום 10.10.11, הוא כזה, לפי שיטת עורכת דין רקפת פלד, שפסק הדין, חל רק על לשון
יחיד, הרי כאשר משתמשת יקבי ירושלים בשם
ברבים יקב
י ירושלים או ברבים באנגלית בסוף is, רשאית חברת יקבי ירושלים להשתמש באיזה שם שתחפוץ, בלי שום מילה אמצעית או בלי שום שם נוסף אחר, ובכך, לשיטתה, איננה מבזה את בית המשפט.
10. לעומת זאת, עורך דין צמחוני, שטען בשם מרשתו, אנטיפוד השקעות בע"מ, הסביר שכל מטרת הדיון וההסכמה שאליה הגיעו הצדדים, ביום 10.10.11, נועד למנוע את הטעיית הציבור. לכן, לשיטתו, אין הבדל בין אם מדובר ב"ג'רוסלם וויינרי",
ביחיד או ג'רוסלם ווינרי
ס,
ברבים. לפי הבנתו, בשני המקרים - צריך להוסיף מילה נוספת, בין אם זה מילה כמו שנעשה בעבר, "ג'רוסלם גולד וויינרי" או "ג'רוסלם מצודה וויינרי" או "ג'רוסלם גולד וויינריס" או "ג'רוסלם מצודה וויינריס".
11. עורכת דין פלד ניסתה לשכנע אותי שיש לפחות ארבעה נימוקים, לפיהם יש לקבל את עמדת מרשתה.
12. אתייחס לכל נימוק, ואביע את עמדתי ביחס אליו.
13. הנימוק הראשון - יש להסתכל בנוסח המילולי. לדבריה, הנוסח המילולי של פסק הדין, כולל רק לשון
יחיד, דהיינו: "יקב", "יקב ירושלים" ו/או "ג'רוסלם וויינרי" ב-Y בסוף ולא IS.
לדבר זה יש חשיבות רבה, במיוחד תוך השוואתו לנוסח הבקשה ולנוסח האלטרנטיבות שעמדו בפני הצדדים באותו יום של הדיון.
14. לאחר ששקלתי טענה זו הגעתי למסקנה, שאין כוונה בהסכמה שהייתה לגבי השם "ג'רוסלם וויינרי", לכלול רק את השם "ג'רוסלם וויינרי", בלשון יחיד ובלשון רבים. הכוונה הייתה למנוע את ההטעיה, בין אם מדובר ב"ג'רוסלם וויינרי, ובין אם מדובר ב"ג'רוסלם וויינריס"; בשני המקרים, יש צורך להוסיף שם אחד, או "גולד" או "מצודה", או באמצע או בצד.
לכן, מבחינה זו הנימוק הראשון של עורכת דין רקפת פלד, לא שכנע אותי.
15. הנימוק השני הוא שנמצא בהתכתבויות או בטענות בבית משפט, שעורך דין צמחוני, ב"כ המבקשת", בעצמו, דיבר על ההבדל בין "יקב" לבין "יקבי"; מדבריו אלו אפשר להסיק, שהמילה "יקב", והמילה "יקבי" הן שתי מילים שונות.
16. גם טענה זו אינה מקובלת עלי, שכן מצד שני, מצא עורך דין צמחוני, ב"כ המבקשת, מסמכים שבה המצהיר מטעם יקבי ירושלים כתב פעם "יקב" ופעם "יקבי". על כך ענתה עו"ד פלד, שמדובר בטעות סופר, טעות הדפסה.
מכאן עולה, כי השאלה מה ההבדל בין "יקב" לבין "יקבי" לא הייתה אז במוקד. לכן, או שהייתה טעות בהדפסה, או שזה טען כך וזה טען כך.