א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים שנלר, ד"ר ורדי ולבהר-שרון) בעמ"ש 24099-01-11 מיום 13.6.12, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (השופטת מילר) בתמ"ש 34110-08 מיום 2.12.10. עניינה של הפרשה סכסוך כספי.
רקע והליכים
ב. המשיבים הם בני זוג. המבקש 1 הוא אחיינו של המשיב 2, והמבקש 2 הוא בנו של המבקש 1. בכתב תביעה (מתוקן) שהגישו המשיבים לבית המשפט לענייני משפחה נטען, כי בין השנים 1999-1997 נתנו המשיבים למבקשים שלוש הלוואות בסך (נומינלי) כולל של 580,000 ש"ח (הלוואה ראשונה על סך 200,000 ש"ח, הלוואה שנייה על סך 300,000 ש"ח והלוואה שלישית על סך 80,000 ש"ח); טענה זו נסמכה על שלושה מסמכים הנושאים את התאריכים 1.9.97, 4.7.99 ו- 22.7.99 (להלן: "מסמכי ההלוואה"). נטען, כי על-פי המוסכם בין הצדדים הלוואות אלו נשאו ריבית חודשית של 2%, באופן שנכון ליום 3.7.07 עמד חובם של הנתבעים על סך 3,805,830.81 ש"ח, ומסכום זה יש לקזז סכום של 232,490 ש"ח. נטען, כי המבקשים התעלמו מפניותיהם של המשיבים ולא שילמו את חובם. סכום התביעה הועמד - לצרכי אגרה - על מיליון ש"ח.
מנגד טענו המבקשים להתיישנותה של התביעה; להיעדר יריבות בינם לבין המשיבה 1; כי מסמכי ההלוואה אינם מלמדים על קיומן של שלוש הלוואות, וכי כל מסמך הלוואה מחליף את קודמו, באופן שכל מסמך משקף את היקף החוב נכון ליום עריכתו; וכי יתרת ההלוואה, לשיטתם של המבקשים, בסך 80,000 ש"ח - הוחזרה למשיבים. במסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה עתרו המבקשים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הגרפולוגיה, לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים בדבר חתימתו של המשיב 2 על מסמכים שונים, שלטענת המבקשים משקפים תיעוד של החזר יתרת ההלוואה.
ג. בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.12.2010 נדחו טענות המבקשים כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים של קח ותן, וכי כל מסמך "מחליף" את המסמך שקדם לו, ועל-כן נקבע כי המשיבים נתנו למבקשים שלוש הלוואות בסכום מצטבר של 580,000 ש"ח. בהקשר זה נקבע כי "עדות הנתבע 1 (המבקש 1 - א"ר) הייתה לא יותר מזריקת מילים, ללא כל תימוכין, לא עקבית ובלתי מהימנה, כאשר לכל שאלה נתן מספר תשובות וסיפק מספר גרסאות", ומנגד - "התובע (המשיב 2 - א"ר) העיד בצורה מאורגנת ומהימנה". כן נדחתה טענת המבקשים, לפיה סכום ההלוואה השלישית - בסך 80,000 ש"ח - הוחזר בתשלומים של 4,000 ש"ח; בהקשר זה צוין, כי המבקשים זנחו את בקשתם למינוי מומחה. עוד נקבע, כי "ההסכם בדבר תשלום ריבית אינו ברור", ולפיכך החזר ההלוואה יהיה בצרוף ריבית הנהוגה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. לבסוף נקבע, כי מהסכומים המגיעים למשיבים ינוכו סכומים שהמבקשים שילמו למשיבים על-פי הודאתם של האחרונים.
ד. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (פסק דין מיום 13.6.12). בית המשפט המחוזי הטעים כי "מדובר בערעור שרובו ככולו, השגות על ממצאים עובדתיים ובמיוחד קביעות חד משמעיות בענייני מהימנות שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא, אלא במקרים חריגים אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם", וכי "במקרה דנן ניתן לעשות שימוש בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ולא נחזור על כל נימוקיו של בית משפט קמא שאנו מאמצים".
הבקשה
ה. מכאן בקשת רשות הערעור.
ו. בבקשה מעלים המבקשים שלל טענות כנגד מרבית קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה (אשר אומצו כאמור על-ידי בית המשפט המחוזי). כך, בין היתר, נטען כי "בית המשפט קמא טעה טעות חמורה ביחס למועד התיישנות התביעה" (סעיף 37 לבקשה); כי "טעה בית המשפט קמא כשהתעלם מעובדה זו ולא פירש את המסמך כנגד המנסח" (סעיף 45 לבקשה); כי "טעה בית המשפט קמא כשלא קבע כי האישורים (מסמכי ההלוואה - א"ר) אינם אישורים מצטברים אלא כל אישור מהווה את יתרת החוב הכולל הנכון למועד האישור" (סעיף 63ב לבקשה); וכי "טעה בית המשפט קמא כשלא קבע כי המערערים הוכיחו כי שילמו את מלוא חובם למשיבים וכי לא זנחו את בקשתם למינוי המומחה". בהקשר זה נטען, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט לענייני המשפחה, המבקשים לא זנחו את בקשתם למינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה ובית המשפט לענייני משפחה לא הכריע בבקשה זו, ולפיכך "בזאת נגרם למערערים עיוות דין מאין כמותו ובעניין מהותי ביותר במשפט".
הכרעה
ז. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, אין בידי להיעתר לה. בבקשה לא נטען - ובדין לא נטען - כי היא מעוררת שאלה משפטית כללית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים. לפיכך, אין הבקשה באה בקהלם של המקרים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). עסקינן בבקשה שנסבה - באופן מובהק - על קביעות עובדתיות שאין בית משפט של ערעור, קל וחומר בגלגול שלישי, נוטה להתערב בהן (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם; הנשיא ברק)). אף טענותיהם של המבקשים בעניין פרשנותם של מסמכי ההלוואה אינן מסייעות בעדם, שכן גם אם - כטענת המבקשים - ניתן לפרש את מסמכי ההלוואה באופן שונה מן האופן בו הם פורשו על-ידי בתי המשפט קמא, אין הדבר מצדיק התערבות בגלגול שלישי (רע"א 9707/08 קפה בר תות בע"מ נ' לופט (לא פורסם)).
ח. המבקשים מוסיפים וטוענים, כאמור, כי נגרם להם עיוות דין. בהקשר זה יוצאים המבקשים כנגד קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 22 לפסק הדין) לפיה זנחו את בקשתם למינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה. לאחר העיון, אין בידי לקבל אף טענה זו.
ט. במהלך הדיון שהתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה ביום 25.2.2010 עתר המבקש 1 ל"החלטה בעניין הגרפולוג" (עמ' 45 שורה 25 לפרוטוקול). עם זאת, בסופו של אותו דיון נקבע התיק לסיכומים, והמבקשים לא הלינו באשר לקביעת התיק לסיכומים בטרם הוכרעה סוגיית המומחה. בסיכומיהם בבית המשפט לענייני משפחה לא שבו המבקשים על עתירתם למינוי מומחה או להחלטה בבקשה זו, וטענו אך - בסעיף 15 - כי התנגדותם של המשיבים לבקשה זו צריכה לעמוד להם לרועץ. זהו, ככל הנראה, הרקע לקביעתו האמורה של בית המשפט לענייני משפחה. גם אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת מזו של בית המשפט על פי השתלשלות העניינים האמורה, משהמבקשים לא היו מיוצגים שם, ספק זה אינו מהוה עילה להתערבות בגלגול שלישי. במיוחד כך על רקע המכלול, כפי שיפורט להלן.
י. המבקשים עתרו למינוי מומחה על מנת לבסס את טענתם כי ההלוואה השלישית הוחזרה למשיבים. טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה גם מן הטעם כי היא אינה מתיישבת עם ראיות אחרות בתיק. כך, צוין בפסק הדין כי טענת המבקשים לפיה יתרת ההלוואה סולקה במהלך שנת 2005 (טענה עליה חזרו המבקשים גם בסעיף 10 לבקשת רשות הערעור) אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי המבקשים העבירו למשיב 2 המחאה במהלך שנת 2006. המדובר בקביעה עובדתית מובהקת, שכאמור אינה מגלה טעם להתערבות ערעורית, לא כל שכן בגלגול שלישי.
יא. על רקע זה, לא ראיתי להלום את טענת המבקשים בדבר עיוות דין.
יב. טרם חתימה, אדרש לסוגיה נוספת. בית המשפט לענייני משפחה ציין בפסק דינו כי "הנספחים א' - ג' (הכוונה למסמכי ההלוואה - א"ר) לא מנוסחים בצורה הטובה והברורה ביותר". לדברים אלה אין לי אלא להצטרף, ובמובהק. לדידי, והגם שהדברים נאמרים במבט צופה פני עתיד (ומתדיינים אחרים), ראוי שצדדים לחוזה יקפידו בניסוח עמדותיהם ורצונותיהם, באופן שעשוי למנוע מחלוקות עתידיות. כפי שנזדמן לי לציין זה מכבר, "מטבע הדברים, בשעת כלולות - יום של שמחה - אין מהרהרין בגט, אף כי גם בכך חלו שינויים חברתיים ומשפטיים בדמות הסכמי הממון; אך בעולם המסחר, בשעת כריתתו של חוזה, הבהירות נדרשת וגם אפשרית ביתר שאת" (רע"א 500/06 הוליס מיטל אינדסטריז בע"מ נ' גלסטקס בע"מ (לא פורסם)); בעולם המסחר, ולמרבה הצער לעתים גם בעולם המשפחה.
יג. אין בידי, אפוא, להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ב בחשון התשע"ג (7.11.12).