החלטה בתיק רע"א 25078-03-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 5.3.12, על פיה הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, במסגרת דיון בבקשה לפי ס' 6 לפקודת ביזיון בית משפט שהוגשה ע"י המשיבים (ת"א 1509-09-10).

לאחר ששקלתי את טענות המבקש, ועיינתי בתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה מבלי לדון בה לגופה.

בית משפט השלום הורה בהחלטתו על מינוי מומחה מטעם בית המשפט "אשר יבדוק את מיקום המזגן דהיום ויחווה את דעתו האם יש מקום בבניין אשר הזזת המזגן אליו תביא להפרעה מופחתת לכלל השכנים". בית המשפט הורה, לכאורה, על מינוי המומחה, מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם. אכן, כטענת המבקש, משנועד ההליך לכוף על המבקש לקיים את חיוביו על פי פסק הדין, ככל שאלה אמנם הופרו, ספק אם היה מקום למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, שלא בהסכמת הצדדים, על מנת שייתן חוות דעת שמטרתה, לכאורה, בחינת האפשרות לשינוי החיובים. צודק המבקש גם בטענתו, כי טרם מתן החלטה על מינוי המומחה, שומה היה על בית המשפט ליתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם (וראה החלטת כב' השופט א' פרקש מיום 30.4.12 בבקשה לעיכוב ביצוע). יחד עם זאת, עיון בתיק בית משפט קמא מעלה, כי חרף החלטת בית משפט זה המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה, ביקר המומחה במקום והגיש לבית המשפט את חוות דעתו. בנסיבות אלה, ומשעה שהצדדים רשאים להעלות טיעוניהם לענין נפקות חוות הדעת בפני בית משפט קמא, אין עוד טעם המצדיק בחינת השגות המבקש על עצם המינוי כבר בשלב זה של הדיון ובטרם הושלם הדיון בערכאה הדיונית.

למותר לציין כי זכותו של המבקש שמורה לו לשוב ולהעלות טענותיו עם השלמת הדיון בבקשה לפי פקודת הביזיון, ככל שהדבר עוד יידרש.

אין צו להוצאות.

העירבון יוחזר למפקידו.

מזכירות בית המשפט תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  י"ח תמוז תשע"ב, 8 ביולי 2012, בהעדר הצדדים.