החלטה בתיק פשר 1773/03

עסקינן בבקשתה של פז חברת הנפט בע"מ (להלן: "הנושה") להורות למנהל המיוחד אשר מונה מטעמה (להלן: "המנהל המיוחד") במסגרת פירוקה של חברת אנרו אנרגיה בע"מ בפירוק (להלן: "החברה"). הבקשה היא למסור לידי הנושה את כל המסמכים והדו"חות אשר נאספו ו\או הוכנו על ידי המנהל המיוחד ועל ידי רו"ח חוקר, אשר מונה לביצוע חקירה. החקירה התנהלה עקב חשש למהלכים בלתי תקינים מצד נושאי המשרה בחברה עובר לכניסתה לפירוק.

הנושה מציינת כי ברצונה לקבל את מסמכי החקירה לשם בדיקת התשתית העובדתית בטרם הגשת תביעות אישיות מטעמה כנגד נושאי משרה ובעלי מניות בחברה, וזאת ככל שיימצא כי הללו גרמו או תרמו שלא כדין להיווצרות חוב החברה כלפיה.

המנהל המיוחד, שכאמור מונה לבקשתה של הנושה (אשר פתחה בהליכי הפירוק ונשאה העליות הכרוכות בכך), הודיע כי אין לדידו מניעה מלהביא את המידע המצוי בידו לידיעת כלל הנושים , וזאת תוך הדגשה כי בכך אין משום העדפה של מי מהנושים של החברה.

בקשה זו הוגשה לאחר שב"כ הכונס הרשמי הודיע לנושה על התנגדותו לבקשה.

עד כאן העובדות בקצירת האומר וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי;

מן המושכלות של דיני חדלות הפירעון היא, כי בעל התפקיד התמנה במסגרת הליכי חדלות הפירעון הינו "זרועו הארוכה של בית המשפט". ככזה ,מוקנות לו סמכויות ייחודיות להליכי חדלות פירעון שעניינן ביצוע חקירות וקבלת מסמכים בכל הנוגע לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב, אם עסקינן בפשיטת רגל, או בכל הנוגע לנסיבות קריסתה של החברה, ומידת אחריותם של נושאי המשרה לקריסה, במידה ועסקינן בהליכי פירוק ו\או הקפאת הליכים. ודוק; סמכויות אלו, המוקנות לבעל התפקיד ולפועלים מטעמו, ניתנות רק לאחר הגשת בקשה מתאימה על ידי בעל הפקיד, התייחסות הכנ"ר לה, ואישור בית המשפט .

המסגרת הנורמטיבית;

הוראות דיני פשיטת הרגל בעניין חקירות אשר מתנהלות על ידי הכנ"ר או על ידי בעל התפקיד הממונה מטעם בית המשפט, קבועות בסעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) , ובסעיפים 288 ו-298 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג- 1983 (להלן: פקודת החברות).

בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים בהליכי חדלות פירעון המתנהלים כנגד חברה , קובע סעיף 353 לפקודת החברות  כי על זכויות הנושים יחולו ההוראות המתאימות בדיני פשיטת רגל על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל.

לעניין זה קובע סעיף 59(ג) לפקודת פשיטת הרגל כהאי לישנא: 

"הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית המשפט."

לא בכדי טרח המחוקק וצרף את הסעיפים המצוינים לעיל, אליהן כפופים הנושים כולל, אלא המובטחים ואלה שאינם מובטחים, ולרבות הנושה אשר פתח בהליכים ונשא בהוצאותיהם .

אין בטענה לפיה לא ייגרם כל נזק בחשיפת המידע שכן זה ייחשף בפני כל הנושים כדי שאיעתר לבקשה. אכן, ייתכן וחשיפת המידע בפני כלל הנושים לא תוביל לפגיעה בשוויון הנושים במסגרת הליך הפירוק, אולם יש בה כדי להביא לפגיעה חמורה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות של נושאי המשרה חברה, אשר חקירתם לא הייתה מתרחשת אלמלא הוראותיהם הייחודיות של דיני חדלות הפירעון, וזאת כאשר בעל התפקיד סבר שאין לעשות בו שימוש. ודוק; אין מקום במקרה דנא לעריכת אנלוגיה בין דיני חדלות הפירעון לבין דיני גילוי המסמכים שבהלכות סדר הדין האזרחי, שכן אין מדובר כאן בסכסוך בין בעלי דין, שהרי בעל התפקיד המחזיק במידע אשר הגיע אליו במסגרת החקירות אינו בעל דין של משתתפי החברה או נושיה .

זאת ואף זאת; בפרשה אחרת אשר נדונה בפני בתיק פרוק 36/96, המרצה 3678/97, גאולה השקעות (1990) בע"מ נ' חיים אלקלעי ואח',  הגעתי לכלל מסקנה כי בעל התפקיד אינו חב חובת גילוי לנושים אודות תוצאות החקירות אשר ניהל והמסמכים אשר הגיעו לידיו. באותה החלטה ציינתי כי:

"תהליך החקירה שעורך המפרק נועד לשמש כעזר לבית המשפט לצורך גיבוש החלטותיו או ניצול סמכויותיו בעניין זה או אחר."

(ההדגשה אינה במקור- ו.א)

ועוד ציינתי שם:

"עיקרון הפומביות בניהול המשפט הוא ללא ספק מאבני היסוד של שיטתנו. אך אין עיקרון זה עומד לבדו. במקרה שלפני גובר עליו העיקרון לפיו לא יחשף חומר חקירה, כאשר חשיפה זו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי החשוב, לפיו יפעל הכנ"ר ללא חשש שדיעות ומסקנות שנוצרו במהלך ישארו בסוד כך שהחוקר לא יצטרך לחשוש שמא אלה יגיעו לידי גורמים חיצוניים. "

אוסיף עוד כי טוב ייעשה המנהל המיוחד אם ישקול שימוש במידע האמור במסגרת תפקידו וכך אף תושג המטרה של השימוש בו לטובת כלל הנושים, ולא, יגנזו כפועל יוצא של סיום הליך הפירוק. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.