מונחת בפני בקשה שהוגשה במסגרת תיק פירוק שנפתח כנגד חברת י.ב גלובל ריסרץ' אנד פיננסינג בע"מ (להלן: "החברה"). עניין לנו בחברה שהיתה שותפה בפרוייקטים השייכים לאיחוד האירופי, ואשר מניותיה מחולקות שווה בשווה בין מר ניר ירושלמי לבין מר זהר בן אשר. בקשת הפירוק הוגשה בידי מר בן אשר, בעקבות סכסוך קשה בין הצדדים אשר לטענתו הביא את החברה למבוי סתום, ועקב כשלון הליכי "התמחרות החוצה" (buy me buy you) שנוהלו בעבר בין הצדדים.
בעוד בקשת הפירוק תלויה ועומדת, וקבועה לדיון במהלך חודש נובמבר הקרוב, הגיש מר ירושלמי את הבקשה הנוכחית, אשר נושאת את הכותרת "בקשה דחופה להורות על קיום התמחרות בין בעלי המניות בחברה". במסגרת הבקשה, טוען מר ירושלמי כי עסקינן בחברה פעילה אשר פירוקה יגרום נזק רב, וכי בעבר הביע אף מבקש הפירוק את הסכמתו להליכי התמחרות אשר יהוו חלופה לפירוק. אי לכך, עותר מר ירושלמי כי בקשתו תידון עוד טרם הדיון בבקשת הפירוק עצמה.
מר בן-אשר (שהינו המבקש בבקשת הפירוק, והמשיב בבקשה הנוכחית), מתנגד נחרצות לבקשה, וטוען למסכת עובדתית שונה לחלוטין בעניין מצבה של החברה. לשיטתו, החברה משותקת כליל, ומר ירושלמי עושה בה כחפצו; כמו כן, לטענתו, פרשה החברה או הושעתה מהפרוייקטים של האיחוד האירופי בהם הועסקה, ואין לה כיום פעילות.
טוען מר בן-אשר, לעניין ההתמחרות עצמה, כי בשל מצבו הנוכחי - קרי, העובדה כי כיום הוא מרצה עונש מאסר בפועל, אין לו כל אפשרות להפעיל את החברה, או טעם להציע הצעות במסגרת התמחרות, דבר אשר יאפשר למר ירושלמי, כך לשיטת בן-אשר, לרכוש את החברה ב"נזיד עדשים".
כונס הנכסים הרשמי, בתגובתו, מטיל ספק האם יש מקום לבקשת הפירוק עצמה, נוכח מהותה כסכסוך בין בעלי מניות, והחשש כי לא היה בהליך פירוק כפוי, במצב זה, אלא הפעלת המערכת לחינם. לאור עובדה זו, טוען הכונס הרשמי כי גם לבקשה הנוכחית אין מקום.
לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, ניתנת החלטתי זו
1. טרם אגש להכרעת הבקשה עצמה אעיר, כי בשלב זה
אין עסקינן בדיון או בהכרעה בבקשת הפירוק עצמה
, ובניגוד למה שיתכן ומשתמע מעמדת כונס הנכסים הרשמי, לא ניתן לדחותה במסגרת דיון בבקשה זו. זאת, קל וחומר לאור העובדה, כי לשם ההכרעה בבקשת הפירוק עצמה, יהיה צורך לדון ולקבל הכרעות במסכת עובדתית וגזרת מחלוקת אשר תפרש בפני בית המשפט במלואה רק לאחר כל קבלת התגובות
בבקשת הפירוק עצמה
.
אלא, שפטור בלא כלום אי אפשי, ולאור הקשר ההדוק בין בקשת הפירוק לבין הבקשה הנוכחית, מן הראוי להעיר הערות מספר:
אכן, צודק כונס הנכסים הרשמי כי במרבית המקרים, נוטה בית המשפט לדחות בקשות פירוק שעניינן סכסוך בין בעלי מניות, ולהפנות את המתדיינים לדרכי דיון חליפיות - בראש ובראשונה סעדים להסרת קיפוח. עם זאת, וכפי שנאמר במפורש, דווקא בפסק-הדין בעניין גלריה גורדון, אותו ציטט בא-כח הכונס הרשמי, יתכנו גם מקרים חריגים בהם מוכח, כי החברה מצויה במבוי סתום מוחלט וסופי, פעילותה פסקה, היא אינה מעסיקה עובדים זולת בעלי המניות, ובעיקר - בעבר, נערכו דיונים להסרת קיפוח ונוסו סעדים שונים ומגוונים, אשר כולם כשלו, או שנראה על-פניו כי המשך ההפעלה דורש פיקוח מסיבי וכמעט יומיומי מצד הערכאות השיפוטיות.
בנסיבות המקרה, ניתן להעיר כי עולה תמונה עגומה למדי בדבר אורח פעילותה של החברה ומצבה דהיום, אולם לעת עתה, אין מקום להכריע האם עולה הדבר לכדי טעם לפרקה בידי בית המשפט - סוגיה אשר תוכרע במסגרת הדיון בבקשה העיקרית.
2. משהגענו לכאן, מן הראוי לבחון ולהתייחס לסעד נשוא הבקשה הנוכחית.
עיינתי בטענות המבקש, והגעתי לכלל מסקנה כי עניין לנו בבקשה בעייתית ביותר, אשר ספק אם היא הולמת את הדין החל - דיונית ומהותית גם יחד.
ראשית: עניין לנו במצב, בו החברה
אינה מצויה בשלב זה בפירוק
(ואף לא בפירוק זמני), ולמעשה - מעבר לבקשה התלויה ועומדת, נחשבת כחברה סולבנטית לכל דבר, ואשר
עדיין אינה נתונה למרותו של בית המשפט של פירוק
. אמנם, קיימים מקרים בהם נדרשים
סעדים זמניים
במסגרת בקשת פירוק וכחלק מן הניהול והדיון של הליך הפירוק, אולם אין ספק, כי בקשה לערוך התמחרות אינה נופלת למסגרת זו.
עניין לנו, למעשה, בבקשת סעד מערכאה שבשלב זה
אינה מוסמכת כלל ועיקר ליתן סעדים מאותו סוג
. זאת מכח קל וחומר, לאור העובדה כי אין עסקינן בסעד הכרוך או מהווה חלק מהליך חדלות הפרעון, אלא מסעד שנראה על-פניו כסעד מתחום דיני החברות, הניתן לעיתים במסגרת דיונים והחלטות הקשורות להסרת קיפוח. לכל היותר, עשוי בית המשפט של פירוק להתייחס לאפשרויות כאלו, בעת שהוא דן בבקשת פירוק ובחלופות אפשריות לה, אולם בוודאי שאין הוא יכול לכפות זאת על הצדדים או מי מהם במסגרת בקשת פירוק.
די באמור לעיל, בכדי לדחות את הבקשה.