החלטה בתיק פשר 1363/07

לפני בקשה להפחתת התשלום החודשי בסך 2,500 ש"ח שהושת על החייב בעת מתן צו כינוס נכסים ביום 21.6.07 במסגרת בקשה שהוגשה על ידו לצו כינוס נכסים ומתן צו פשיטת רגל.

בבקשה שהוכתרה על ידי החייב "חקירת יכולת" טען החייב שאין ביכולתו לעמוד בתשלום החודשי האמור נוכח קשייו ובכלל זה מצב בריאותו, ירידה ניכרת בהשתכרותו החודשית ועוד.

יצויין, כי הכנ"ר התנגד לבקשת החייב למתן צו כינוס נכסים מהטעמים שפורטו בבקשתו. בעקבות התנגדות הכנ"ר, התקיים דיון בבית המשפט ביום 21.6.07, במעמד החייב ובא כוחו, אשר במהלכו נחקר החייב ממושכות. בתום הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה ינתן צו כינוס תוך שיושת על החייב סך של 2,500 ש"ח. כאמור בפרוטוקול הדיון, החייב עצמו אישר שקיבל את ההצעה האמורה וראה עמ' 6 ש' 4-1, בש"א 8368/07.

לאור הסכמת הצדדים, ניתן צו כינוס, כאשר על החייב הושת לשלם סך של 2,500 ש"ח לחודש ועו"ד אייל ארנברג מונה כמנהל מיוחד.

מסתבר שהחייב שילם רק תשלום אחד, בסך 2,500 ש"ח בחודש 8/2007 ומאז עשה דין לעצמו והפסיק לשלם את התשלומים, ואף לא השכיל לשלם את הסך של 500 ש"ח לחודש אשר לדבריו יכל היה לעמוד בו.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את החייב, את עמדת המנהל המיוחד ואת עמדת הכנ"ר המצטרף לעמדת המנהל המיוחד ובחנתי את המסמכים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להדחות.

ההסכמה לתשלום הסך 2,500 ש"ח לחודש ניתנה על ידי החייב במסגרת הצעה כוללת שבה נאות הכנ"ר שלא לעמוד על התנגדותו למתן צו כינוס. אם סבר החייב שאין ביכולתו לעמוד בתשלום החודשי האמור, היה עליו שלא להסכים להצעה. התנהגות החייב אשר בחר לקבל את הצעת בית המשפט על מנת שתוסר ההתנגדות של הכנ"ר לצו כינוס תוך ידיעה שלא יוכל לעמוד בתשלום החודשי שנקבע בהסכמתו במסגרת אותה הצעה, אינה נראית בעיני. אין בידי לקבל את טעמו של החייב לפיה הסכמתו להצעת בית המשפט מקורה בשיכנוע של בא כוחו הקודם לקבל את ההצעה למרות שלדבריו היה ברור לבא כוחו דאז, שלא יהיה ביכולתו לעמוד בתשלום. במיוחד נכון הדבר שעה שמפי החייב נרשם שהוא מקבל את ההצעה  שכללה את התשלום בסך 2,500 ש"ח. הטחת האשמות של החייב בבא כוחו הקודם מבלי שמגובות בכל מסמכים, לרבות פניות לבא כוחו, אינה יכולה להוות טעם לכך שהחייב נסוג מהסכמתו להצעה האמורה.

אמנם, עם שינוי נסיבות שיש בהן כדי להשפיע על יכולת השתכרות של חייב, הוא זכאי לעתור לבית המשפט בבקשה להפחתת התשלום החודשי. דא עקא, החייב שלפני לא השכיל להצביע על שום נסיבה חדשה שיש בה כדי לשנות את הסכום החודשי שהושת עליו בעת מתן צו הכינוס. נהפוך הוא; החייב מודה כי כבר בעת מתן צו הכינוס, לא יכל היה לעמוד בתשלום החודשי והבקשה הנוכחית אינה נובעת מחמת שינוי נסיבות שמונע מהחייב את התשלום החודשי האמור.

אף לגופו, בדקתי את יכולת ההשתכרות של החייב ולא שוכנעתי כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האמור. בהקשר זה אפנה להחלטת ראש ההוצאה לפועל במסגרת חקירת יכולת של החייב, שנערכה חודשים ספורים לפני  צו הכינוס אשר בה נקבע כי על החייב לשלם את הסך של 2,500 ש"ח לחודש ולא הובאו כל נסיבות חדשות בעטיין יש להפחית את הסכום האמור.

גם מתגובת המנהל המיוחד שוכנעתי שאין מקום להפחית את הסכום החודשי. בהקשר זה אפנה לאמור בסעיפים 8 ואילך לתגובת המנהל המיוחד מהם עולות יותר מאשר ספקות ותהיות  בדבר טענת החייב בדבר הירידה בשיעור השתכרותו החודשית, במיוחד שעה שמועסק בחברה משפחתית ואין הסבר ענייני לירידה להפחתה בשכרו. גם רמת החיים של החייב ומשפחתו, המתגוררים בדופלקס בן 5 חדרים ביישוב צורן ששוויו ניכר והוצאותיו מרובות עומדת בעוכרי המבקש. כמו כן עולות תהיות באשר להוצאות שהחייב טוען בקשר לרכב שבבעלותו מסוג ג'יפ מיצובישי פג'ארו, נוכח טענתו שהג'יפ נתפס ע"י כונס הנכסים, דבר שאף אינו מתיישב עם טענת החייב באסיפת הנושים בה טען שהוא מקבל רכב מהעבודה. גם התעוררו ספקות בטענות החייב לחלקה של אמו בהחזרי המשכנתא נוכח הסכומים הניכרים נעדרי אסמכתא ששולמו.

לא מן המותר לציין שלחייב לא היה כל הסבר ענייני לכך שגם את התשלום החודשי בסך 500 ש"ח, שלגירסתו הוא יכול לעמוד בו, לא שילם במהלך החודשים הרבים שנקפו מאז הושת עליו צו התשלומים.

ממכלול הטעמים האמורים דין הבקשה להדחות ועל החייב להמשך בתשלומים במלואם, במועדם וכסדרם.

המזכירות תשלח את החלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום כ"ג באייר, תשס"ח (28 במאי 2008).