פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
5036-08,5035-08
31/07/2008
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
- נגד - |
התובע:
1. אורן אילון בוריס ואח' 2. הימלפרב ריקי ואח'
עו"ד חכים שלמה
|
הנתבע:
1. עמירד (א.ב) לוגיסטיקה והפצה בקירור בע"מ 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם
עו"ד גדעון מרואן
|
החלטה |
לפני שתי בקשות לפירוק חברת עמירד (א.ב.) לוגיסטיקה והפצה בקירור בע"מ ח.פ. 3-317768-51, שהוגשה על-ידי עובדי החברה, כאשר זו הינה לטענתם חדלת פירעון. הדיון למעשה היה זהה בשני התיקים, הסיכומים של שני הצדדים הם אותם סיכומים, ולפיכך אתייחס לשני התיקים יחדיו, עם הדגשות לגבי מי מהם, כשאשתמש בלשון יחיד.
כללי
1. לבקשה צורף תדפיס פרטי החברה מרשם החברות, והודעת פיטורין לעובד.
החברה הגישה התנגדות לפירוק בהן טוענת היא, בקליפת אגוז, כי המבקשים לא נכנסו בגדרו של סעיף 259 לפקודת החברות, ולא הוכיחו כי הם נושים, והגישו הבקשה בחוסר תום לב, וכן לא הגישו כל פסק-דין הקובע אילו תשלומים על המשיבה לשלם למבקשים.
דיון
צירוף מסמכים לבקשת פירוק
2. בדיון לפני ביום 6.7.08 צירפו המבקשים את מסמך מ/1 שהינו פסק-דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (דמ 9842/04) לפיו על החברה לשלם לתובעת זייצב וקטרינה סכומים, כמפורט שם, בגין שכר עבודה, החזר הוצאות ודמי הודעה מוקדמת, ופיצוי הלנה. פסק הדין ניתן ביום 2.5.05 אולם לא שולם עד היום.
3. למעשה אין מחלוקת שהמבקשים פוטרו ולא קיבלו פיצויים. לאור טענת ב"כ החברה, כי לא ניתן לקבל הבקשה באשר לבקשה המקורית לא צורף פסק-דין, התרתי לב"כ המבקשים להוסיף טיעון בכתב.
4. נראה כי יש לדחות את טענת ב"כ החברה כי יש חובה לצרף פסק-דין חלוט כתנאי לדיון בבקשה. הדברים נכונים לגבי פשיטת רגל, כאשר סעיף 3 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע:
"3. התראת פשיטת רגל [2)3)(ז)] [תיקון: תשל"ו]
נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל -
(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;
(2) "פסק דין חלוט" - לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 , ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה".
אולם אף בסוגיית פשיטת הרגל, יכול מבקש לצרף ראיות נוספות במהלך הדיון.
המחברים ש' לוין וא' גרוניס מציינים בספרם "פשיטת רגל", (ירושלים) (תשס"א), כדלקמן:
"בעבר סבר בית המשפט שיש מקום לדרוש מהנושה להוכיח את בקשתו וכי אין התצהיר זה שנילווה אליה יכול לשמש ראיה. תפקידו של תצהיר זה - כך נקבע בעבר - הוא אך לשמש לאימות הבקשה לצו כינוס, על-מנת שהחייב יוזמן לדיון, ולא להוכיח את עילת הבקשה. כיום יש לתצהירים ערך ראייתי, אך מחמת השיקולים שכבר פורטו רשאי בית המשפט, גם מיוזמתו, לדרוש ראיות נוספות" (שם, 95).
5. אשר לבקשה לפירוק חברה, קובע סעיף 257 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") את החלופות המשמשות עילות לפירוק ובקשת פירק, ולענייננו מתאימה החלופה שבס"ק (4), הקובע:
"החברה היתה לחדלת פרעון".
סעיף 258 קובע חודל פרעון מהו:
"רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה :