פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
4116-07
14/09/2008
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
- נגד - |
התובע:
אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין פקיד השומה עו"ד אריק שמיר- ברוכשטיין
|
הנתבע:
1. אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם
עו"ד אורי שטנדל
|
החלטה |
לפני בקשה למתן צו פירוק שהוגשה ע"י אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ירושלים ורחובות כנגד (להלן:
אגף מס הכנסה) אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (להלן:
החברה), בגין חובות מס וניכויים המגיעים לסך של 33,000,000ש"ח, בגין שנות המס 1997 עד 2006, וכן חובות בגין מס רכוש, מס רכישה, מס מכירה וחוב מס שבח. הבקשה הוגשה ביום 13.5.07. החברה מתנגדת למתן הצו.
טיעוני המבקש
1. ביום 21.11.06 נמסר לחברה באמצעות מנהלה ובעל השליטה בה מר אלי ראובן מכתב התראה לתשלום החובות. ההמצאה נעשתה בבית תמחוי "אשל רפאל" שם ריצה מר ראובן עונש עבודות שירות, וכן בכתובת הרשומה של החברה ברח' בית הדפוס 12 ירושלים.
במהלך ההליך הוגשו אף תצהירים מטעם אנשי אגף מס הכנסה לעניין ביצוע המסירות. כמו כן, ניתנה ע"י בית המשפט תעודת השלמה על פי תקנה 7 לתקנת החברות (פירוק) תשמ"ז- 1987. (להלן: "התקנות") משלא נפרע החוב קמה עילת פירוק עפ"י סעיף 258 לפקודת החברות. המשיבה הגישה ההתנגדות באיחור רב.
טיעוני המשיבה
2. התנגדות המשיבה הוגשה רק ביום 24.6.08, ובה נטען כי מדו"חות כספיים של החברה לשנים 2004 עד 2006 אין יתרות חוב מס הכנסה. החובות האחרים מוכחשים. החוב לשנת 2003 התבסס על הנחות לגבי רווח צפוי במיזם הר חומה שהפך להפסד. החובות יתאפסו כאשר יינתנו טפסי 50 בגין המיזמים. החברה חסרת נכסים ואין לה כספים.
דיון
3. ראשית לעניין מועד הגשת ההתנגדות, הרי שזו אכן הוגשה באיחור ניכר הרבה מעבר למועד של 7 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה (תקנה 9 לתקנות), אולם לאור התוצאה אליה אני מגיע, מתייתר הדיון בכך.
4. לגופו של עניין, גם אם נקבל את כל טיעוני המשיבה הרי עדיין קיימים חובות בסכומים גבוהים בגין ניכויים ומיסים נוספים כמפורט לעיל, מדובר בשומות בשנות מס שהחובות לגביהן חלוטים.
5. החברה עצמה טוענת כי אין לה נכסים ואין לה כספים ובמילים אחרות הינה חדלת פרעון. כך אף עולה מהמכתב ששיגר רואה החשבון שלה לנציבות מס הכנסה בבקשה "לפתיחת הסכם מן הצדק" לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (מיום 15.7.08).
טענת החברה כי מדובר ב"חובות מדומים" הינה ריקה מתוכן, ואין לה כל בסיס אף בנספחים שהגישה כנספחים להתנגדותה.
6. די בחוב אחד חלוט על מנת להעתר לבקשה, ובמקרה דנן ישנם מספר חובות כאלה כמפורט בבקשה דלעיל, שהרי סעיף 257 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג 1983 (להלן: "הפקודה") מפרט את החלופות המשמשות עילות לפירוק בבקשת פירוק, ולענייננו מתאימה החלופה שבס"ק (4), הקובע:
"החברה היתה לחדלת פרעון".
סעיף 258 לפקודה קובע 'חודל פרעון' מהו:
"רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה :
(1) נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה ;
(2) צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו ;
(3) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה."
הנה כי כן אין הפקודה קובעת שיש לצרף פסק דין חלוט כפי נדרש בפקודת פשיטת הרגל, ואף בתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז 1987, אין דרישה שכזו. על פי תקנה 3(א) יש צורך לצרף תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות, וזו צורפה לבקשה דנן.