1. ביום 15.11.10 ניתן צו כינוס לנכסי המבקשת (להלן: "החייבת"), לפי בקשתה. במסגרת הצו נקבע כי על החייבת לשלם תשלום חודשי בסך של 2,000 ש"ח ומשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיה (להלן: "המנהל המיוחד"). בשלב מאוחר יותר הופחת התשלום החודשי לסך של 1,500 ש"ח.
2. בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד עובר לדיון בהכרזתה של החייבת פושטת רגל הוא ציין כי הוגשו כנגד החייבת 3 תביעות חוב בסך כולל של כ-334,000 ש"ח, מתוכן תביעה של מר יצחק גוליאן בסך של 309,000 ש"ח. לחייבת אין נכסים והיא מתגוררת בדירה שבבעלות גרושה. היא עובדת כיום תמורת שכר חודשי של 5,000 ש"ח ולדברי המנהל המיוחד היא ממצה את כושר השתכרותה.
3. המנהל המיוחד גם ציין כי לטענת החייבת, ברקע להסתבכותה הכלכלית, הסתבכותו של חתנה מר ירון אילן בחובות הימורים, כשבשל נישואיו לבתה היא הלוותה לו כספים מחסכונותיה שנותרו לה לאחר גירושיה, בסך של 120,000$. בחקירתה בפני המנהל המיוחד היא סיפרה כי מסרה למר אילן שיקים "פתוחים" חתומים על החלק והוא עשה בהם שימוש לפי ראות עיניו. לטענתה, הוא גם עשה שימוש בכרטיס האשראי שמסרה לו. היא עשתה זאת לאחר ששיכנע אותה כי בכך היא תצילו מחובות ההימורים. מר אילן גם הבטיח לה שהוא ישלם את חובותיה ולפיכך היא לא הגישה התנגדויות לביצוע השיקים בלשכת ההוצאה לפועל. החייבת ציינה בפניו כי לא הגישה תלונה במשטרה כנגד מר אילן עקב חששה שהתלונה יפגעו מזונות נכדיה, ילדי בתה.
4. באשר להתנהגות החייבת לאחר מתן צו הכינוס ציין המנהל המיוחד בחוות דעתו כי היא לא שילמה את כל התשלומים החודשיים כסדרם וכיום קיים פיגור בסך של 6,500 ש"ח. כמו כן, מהדוחות החודשיים שהגישה עולה כי יש לה גרעון חודשי מצטבר של כ-18,000 ש"ח כשברוב התקופה שמאז מתן צו הכינוס עלו הוצאותיה על הכנסותיה, זאת חרף הוראותיו לחייבת בכתב ובעל פה לצמצום הוצאותיה. המנהל המיוחד הוסיף כי החייבת לא מסרה מידע מלא אודות דירה המושכרת לה על ידי הגרוש שלה. לדבריו, היא הציגה הסכם שכירות מבלי שצינה את הקשר בין המשכיר לבינה ומבלי שהבהירה כי בפועל דמי השכירות הנקובים בהסכם בסך של 3,000 ש"ח לחודש "מקוזזים" מסכום המזונות אותם חייב לה הגרוש. רק לאחר בקשת הבהרות בעקבות בקשת החייבת להפחתת התשלום החודשי, מסרה לו החייבת את מלוא המידע.
5. בשולי חוות דעתו המליץ המנהל המיוחד על דחיית בקשת החייבת וביטול ההליך, הן בשל יצירת החובות שלא בתום לב, תוך התנהגות המלווה בזלזול וקלות דעת במסירת שיקים "על החלק" למי שהסתבך בחובות הימורים, הן בשל כך שהיא אינה מתאימה את אורח חייה למצבה הכלכלי ולא צימצמה את הוצאותיה ויצרה גרעון נוסף בתוך ההליך, והן בשל העדר שיתוף פעולה מלא והעלמת פרטים. המנהל המיוחד הוסיף כי היקף חובותיה של החייבת הוא כזה שהיא תוכל להגיע להסדר עם נושיה ללא צורך בהליכי פשיטת רגל.
6. בדיון שהתקיים ביום 2.01.12 שב המנהל המיוחד על טענותיו וציין כי בהסכמה עם הכנ"ר נפרש תשלום הפיגורים לשלושה תשלומים וכיום הפיגור בתשלומים עומד על סך של 2,000 ש"ח.
7. ב"כ הכנ"ר ציינה בדיון כי על אף נטייתה לתמוך בביטול ההליך ייתכן ויש מקום לתת לחייבת ארכה נוספת להסרת מחדליה, צמצום הוצאותיה והשלמת הדוחות באופן שיאפשר לשקול פעם נוספת את מידת התאמתה להליך.
8. ב"כ החייבת ציינה כי הדוחות מהם עולה כי הוצאותיה של החייבת גבוהות מהכנסותיה אינם משקפים את המציאות והם תוצאה של מילוי לא נכון של הדוחות על ידי החייבת. כראייה הצביע על ארבעת הדוחות האחרונים שהוגשו לאחר שהוסבר לחייבת כיצד למלא את הדוחות, ובדוחות אלו אין גרעון. באשר ליצירת החובות נטען כי אין ממש בטענה כי החייבת נהגה בקלות ראש. לדבריו, מדובר בסיוע שניתן בין בני משפחה, כשהחייבת הכירה את חתנה כאדם מפורסם עם הכנסות גבוהות מאוד והיא סמכה עליו שהשיקים משמשים לפרעון חובותיו. היא לא העלתה בדעתה שהוא מסובך בחובות בשל עיסוק בהימורים. מה גם, שאין מדובר במספר גדול של שיקים שסורבו, כשהעיקרי שבהם הוא שיק על סך של 300,000 ש"ח שניתן כשיק בטחון במסגרת עסקה למכירת דירה ממר אילן למר גוליאן, כשהחוב עבורו ניתן הבטחון, נפרע על ידי מר אילן ועל ידי גרושה של החייבת. הדעת נותנת שכשם שתביעת חוב זו נדחתה במסגרת הליכי פשיטת הרגל בהם מצוי מר אילן, היא תדחה גם במסגרת הליך זה. בנסיבות אלו אין לומר כי החייבת פעלה שלא בתום לב. הוא ציין כי מצבה הכלכלי של החייבת קשה ובשל כך הכנ"ר גם נעתר לפרישת הפיגורים לתשלומים. בשל כל אלו הוא ביקש שלא לבטל את ההליך בשלב זה ולאפשר לחייבת לתקן את מחדליה.
9. לפי הוראת סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, בית המשפט רשאי לדחות בקשה להכרזת פשיטת רגל שהוגשה על ידי חייב אם שוכנע כי היא הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. במסגרת בחינת תום לבו של החייב על בית המשפט לתת את דעתו, בין היתר, גם להתנהגותו של החייב, הן במהלך יצירת החובות והן לאחר מכן במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו (ראו ע"א 9782/05
טנג'י נ' קריספין, פורסם במאגרים [18.01.10]; ע"א 8973/05
תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.01.07]). הסיבה לכך היא כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03
גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814. וראו גם ע"א 7113/06
ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]).
10. במסגרת בחינת תום הלב עובר להליך הכינוס יש לבדוק בין היתר, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה או במצגי שווא, האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 149/90
לקאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61; ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197; פש"ר (מחוזי-י-ם) 7052/10
שטרן נ' בובלי, פורסם במאגרים [5.01.11]).
11. במקרה זה, החייבת על פי דבריה מסרה לחתנה שיקים "פתוחים" חתומים על החלק כמו גם את כרטיס האשראי שלה, ובכך למעשה היא אפשרה לו לעשות בחשבונה כבתוך שלו. בית המשפט ציין לא פעם כי חייב שהעמיד חשבון לרשות אחר מבלי שתיוותר לבעל החשבון בקרה ושליטה על הפעולות המבוצעות בחשבון ועל היקף השיקים הנמשכים ממנו, אינו יכול לטעון כי החוב שנוצר בחשבון הבנק שלו, כתוצאה מהרשאה גורפת זו, נוצר בתום לב (ע"א 6067/04
בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים []; פשר (מחוזי-חי') 631/07
מוראן חאמד נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [17.08.09]; פש"ר (מחוזי-ב"ש) 5056/04
אמסלם נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [13.10.04]; פש"ר (מחוזי-חי') 60/01
עבד אלהאדי רנדה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [8.04.02]).
12. מסירת השיקים "הפתוחים" במקרה זה חמורה עוד יותר, שכן הם נמסרו לידיו של מי שהיה שקוע בחובות בשוק האפור ובהימורים. ההלכה היא כי יצירת חובות בשל הימורים שוללת את תום לבו של החייב, והכרזתו פושט רגל על פי בקשתו, נוגדת את תקנת הציבור. בית המשפט ציין לא פעם כי "הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל, שנועד (כאמור לעיל), לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע, בתום לב, לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם באופן בזבזני וחסר אחריות" (פש"ר (מחוזי-י-ם) 4023/07
כהן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [2.02.09]; ע"א 4892/91
אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45). לעניין זה אין נפקות לעובדה שהחייבת היא לא זו שעסקה בהימורים באופן ישיר. המוסר שיקים "פתוחים" למי שעוסק בהימורים בידיעה כי השיקים נועדו לפרעון חובות שנוצרו בשל הימורים אלו, מסכן את כספי הנושים באותה מידה, ולעיתים אף יותר, שכן מקבלי השיקים סומכים יותר על שיקים אלו מאשר לשיקים של מי שמוכר על ידם כעוסק בהימורים.
13. אכן, בדיון טענה ב"כ החייבת כי החייבת מסרה את השיקים כסיוע בין בני משפחה מבלי שידעה על הסתבכות חתנה בחובות מהימורים. ברם, עיון בפרוטוקול חקירתה של המבקשת על ידי המנהל המיוחד מיום 11.01.11 מלמד כי החייבת ציינה בה במפורש כי מר אילן ביקש ממנה כסף לסילוק חובות בשוק האפור ובגין הימורים. מהפרוטוקול גם עולה כי החייבת הבינה כי מסירת השיקים לחתנה היא בעייתית ומן הראוי היה להגיש תלונה כנגד מר אילן במשטרה, והיא נמנעה מכך אך בשל רצונה שלא לפגוע בבתה ובמזונות נכדיה. בנסיבות אלו אין היא יכולה להישמע כיום בטענה כי לא ידעה עבור איזו מטרה נמסרים השיקים. גם טענותיה כי סמכה על הבטחותיו של מר אילן כי הוא ידאג לתשלום החובות אין בהן כדי לפטור אותה מאחריות למסירת השיקים באופן האמור. החייבת הודתה למעשה כי התנהלותה במסירת השיקים הייתה בעייתית, אלא שהיא העדיפה את שלום הבית אצל בתה על פני אותם נושים שנפגעו כלכלית מסיחור השיקים.
14. בנסיבות אלו, הכרזתה של החייבת פושטת רגל על פי בקשתה עומדת בניגוד מוחלט לתקנת הציבור ולא היה מקום להיעתר לה גם אם הייתה עומדת בתנאי צו הכינוס ככתבם וכלשונם (פש"ר (מחוזי-י-ם) 40120-08-10
כהן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [8.09.11]; בש"א (מחוזי-י-ם) 3247/08
כונס הנכסים הרשמי נ' בן זקן, פורסם במאגרים [3.06.09]). לכך, מתווספת גם העובדה כי החייבת לא שילמה את מלוא התשלומים במועדם ולא מסרה מידע מלא בכל הנוגע לדירה אותה היא שוכרת. החייבת לא עמדה עד היום בהוראות צו הכינוס וגם בכך די כדי לדחות את בקשתה (ראו, ע"א 7994/08
גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.02.11]; ע"א 6021/06
פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.08.09]). בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, לא קיימת על הכנ"ר חובה "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים וישלם תשלומים חודשיים במועדם (ע"א 7113/06 בעניין
ג'נח; ע"א 8937/05 בעניין
תבין).
בשים לב לכל האמור, אני מאמץ את המלצת המנהל המיוחד ומבטל את ההליך בעניינה של החייבת. מתוך הכספים שהצטברו בקופת הכינוס ינוכה שכ"ט המנהל המיוחד וכן הוצאות כלליות בסך של 200 ש"ח לחודש ואגרת ההשגחה של הכנ"ר והיתרה תועבר ללשכת ההוצאה לפועל. צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייבת יבוטל בעוד 14 יום.
ניתנה היום, ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.