1. כנגד הנאשם הוגש, ביום 22.9.05, כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
בכתב האישום נטען, כי ביום 19.9.05, סמוך לשעה 09:00 באשדוד, נהג הנאשם ברכב ושוטרת שנסעה בניידת סמויה עם מתנדב, כששניהם לבושים במדי משטרה ואפודות זוהרות והמתנדב אף חבש כובע משטרתי, הבחינה, כי הנאשם ביצע פניית פרסה במקום אסור והחלה לנסוע אחריו.
כשהייתה השוטרת משמאל לנאשם והנאשם הביט לעברה, הורתה לו השוטרת במערכת הכריזה לעצור. תחילה סימן הנאשם לשוטרת כי אכן יעצור בצד וכאשר עצר בצד והניידת נעצרה לפניו וממנה ירדה השוטרת, החל הנאשם להאיץ את רכבו ותוך שהוא עוקף את הניידת שחנתה לפניו החל נוסע במהירות גבוהה ברחובות העיר, כשהניידת דולקת אחריו ומורה לו לעצור באמצעות שימוש באור כחול מהבהב, קריאות לנאשם לעצור במערכת הכריזה והפעלת צופר החירום. התפתח מרדף שבמהלכו נסע הנאשם במהירות ובפראות בכביש העמוס בכלי רכב, כשהוא נוסע בנסיעת עקלתון, עוקף מכוניות מימין ומשמאל, כשניידת המשטרה כל העת מוסיפה לדלוק אחריו ומורה לו לעצור.
במהלך המרדף הנאשם אף נהג נגד כיוון התנועה ונעצר לבסוף ע"י חסימה משטרתית של ניידות שהוזעקו ע"י השוטרת.
בכתב האישום נטען, כי התנגשות הנאשם בכלי רכב שנסעו ברחובות העיר באותה עת, נמנעה אך בזכות העובדה שהם סטו לצדדים.
2. בפתח הדיון, טען ב"כ הנאשם טענה מקדמית לפיה קיים פגם או פסול בכתב האישום המצדיק ביטולו עקב קיום סיכון כפול.
טענת הסנגור נסמכת על הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת, לפיו בגין נהיגתו של הנאשם נערכו לנאשם בתחנת המשטרה, ביום בו נעצר עקב האירועים נשוא כתב האישום - 19.9.05, שלושה דו"חות תעבורה המכילים תיאור המעשה שביצע הנאשם ברכבו. דו"ח אחד: "הודעת תשלום קנס" בגין פניית פרסה בניגוד לתמרור ושני דו"חות של "הזמנה לדין וכתב אישום", האחד בגין עקיפה בדרך לא פנויה והשני בגין אי ציות להוראות שוטר במדים.
לטענת הסנגור, עם קבלת הדו"חות וחתימתם, נמסר לנאשם כי הוא משוחרר לדרכו. אלא, שמייד לאחר מכן, בעודו שוהה בתחנה, נחקר הנאשם באזהרה בגין אותו מעשה נהיגה, בחשד לביצוע עבירות פליליות. השוטרת שנתנה הדו"חות לנאשם, השאירה את הודעת תשלום הקנס המקורית אצל הנאשם ואת שתי ההזמנות לדין נטלה מידיו ולא השיבה אותן. למעשה, טוען הסנגור, שתי ההזמנות לדין מכסות את כל המעשה העובדתי המיוחס לנאשם בכתב האישום ועל כן עמד כבר הנאשם בסיכון של הרשעה בשל אותו מעשה בשלושת הדו"חות שקיבל ביום 19.9.05.
ב"כ הנאשם טען כי בענייננו התקיימו כל הרכיבים המצדיקים קבלת טענה של סיכון כפול: מדובר באותם מעשים, הוגש כתב אישום אחר בפני בית משפט מוסמך: הודעת תשלום הקנס וההזמנות לדיון מהוות כתב אישום, הדיון יכול היה להסתיים בהרשעה/זיכוי: עם תשלום הקנס ע"י הנאשם ביחס לדו"ח בדבר פניית הפרסה, הורשע למעשה הנאשם. אשר לשני הדוחות הנותרים, טוען ב"כ הנאשם, כי הם נלקחו מהנאשם ע"י השוטרת לאחר שכבר נמסרה לו הזמנה לדין, למועד שננקב בהן: 9.11.05, ובשלב זה לא הייתה רשאית התביעה לבטלן. לטענת הסנגור, רק לאחר שפנה ביום 23.10.05, בבקשה לקבלת חומר החקירה, לאחר הגשת כתב האישום, בוטלו שני דו"חות התעבורה, ביום 22.11.05.
ב"כ הנאשם הוסיף כי בנוסף להעמדת הנאשם בסיכון כפול, נגוע ההליך גם בפגם המצדיק הגנה מן הצדק בשל התנהגות השוטרת - הרשות, שהיא שערורייתית וגם בטענת "כבר הורשעתי" מתוקף תשלום הקנס.
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התומכת, לטענתו, בטענותיו.
3. המאשימה סבורה כי דין הטענות המקדמיות בדבר קיום "סיכון כפול" להידחות.
לדברי ב"כ המאשימה, משמעותה של טענת סיכון כפול היא כי הנאשם כבר עמד בעבר בסיכון של הרשעה בשל אותו מעשה, אך בשל טעם שאינו קשור בתביעה הדיון לא הסתיים בפסק דין מרשיע או מזכה. לשם כך, היה צריך להיות מוגש נגד הנאשם כתב אישום כחוק, בפני בית משפט מוסמך שאילו נתקיים בו הדיון עד לסיומו יכול היה להביא להרשעתו.
לטענת ב"כ המאשימה, נרשמו דו"חות התעבורה ע"י שוטרת התנועה בתום לב וכתוצאה מחוסר ידיעה. דו"חות התנועה שנרשמו לנאשם לא הוגשו לבית משפט ולכן לא ניתן לומר שהנאשם עמד בסכנת הרשעה בגינם. טענה כאילו הנאשם, בעודו עצור ובעודו נחקר במשטרה היה בסכנת הרשעה בגינם של דו"חות שנרשמו בעניינו ולשיטתו - נלקחו ממנו תוך דקות ספורות, לא הוגשו לבית המשפט ובוטלו - לוקה בחוסר תום לב ובכל מקרה, אינה עולה לכדי "סיכון כפול".
לטענת ב"כ המאשימה, הדו"ח בעניין פניית הפרסה במקום אסור שבגינו שולם הקנס ע"י הנאשם, אינו כלול בתשתית העובדתית הנטענת לביצוע העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, המיוחסת לנאשם. פניית הפרסה מוזכרת בכתב האישום, שכן היא הייתה העילה הראשונית בגינה נתבקש הנאשם לעצור, אך אין קשר בינה לבין האירועים נשוא כתב האישום, אשר אירעו לאחריה.
באשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי מדובר בפסיקת בתי משפט שלום, שאינה מנחה את בית המשפט המחוזי ועוסקת בעבירות מסוג אחר ובעובדות שונות לחלוטין.
4. ב"כ הנאשם, בתגובתו לתגובת המדינה טען, כי במקרה דנן בוטלו הדו"חות שלא כדין, על ידי גורם שאינו מוסמך לבטלם בדרך המעלה חשד לגבי תקינות פעולת הרשות.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] קובע בסעיפים 225 ו-228(ד) דרך יחידה לביטול, הניתן להיעשות על ידי תובע בלבד, טרם נמסרו הדו"חות לנאשם. מאחר והביטול במקרה דנן נעשה שלא כדין, טוען ב"כ הנאשם כי עובר להגשת כתב האישום נשוא תיק זה, עמד הנאשם בסיכון כפול.
ב"כ הנאשם הוסיף כי הדוחות בוטלו רק לאחר שבקשת ההגנה לקבלת החומר הנוסף הגיעה באמצעות הפרקליטות לטיפול במשטרת אשדוד. בפעולה המנוגדת לחוק של הרשות אין כדי לעצור הליך ולפתור הבעיה בה הועמד הנאשם בסיכון כפול, על כן דין כתב האישום להתבטל.