החלטה בתיק פ 8268/06

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 17.9.2006 בגין עבירות הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק זה, שהינן עבירות פשע.

ב"כ הנאשם מעלה טענה מקדמית במסגרת סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב- 1982, (להלן: חסד"פ) לפיה נפל פגם בהליך הגשת כתב האישום, לאחר שהמאשימה לא עמדה בחובת היידוע והשימוע קודם הגשת כתב האישום, כמתחייב מהוראת סעיף 60א לחסד"פ. על פי טענת ההגנה מדובר בהפרת זכות מהותית, לנאשם לא ניתנה הזדמנות, המעוגנת בחוק, לשטוח טענותיו לעניין האישום נגדו, ויש בפסול זה כדי להביא לביטולם של האישומים. 

2. הנאשם היה עצור בין התאריכים 26.6.2006 - 25.7.2006. בתאריך 25.7.2006 שוחרר בתנאים מגבילים, ביניהם ב'מעצר בית' מלא, למשך 30 ימים, ובתאריך 24.8.2006 הורה בית המשפט על הותרת תנאי השחרור ממעצר למשך 30 ימים נוספים. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, או לחלופין, שחרורו בתנאים מגבילים, ובית המשפט הורה על הותרת הנאשם בתנאים המגבילים שהוטלו עליו בהחלטות קודמות.

3. המאשימה אינה חולקת על כך שכתב האישום הוגש נגד הנאשם, בעת שלא היה עצור, מבלי שיודע "רשמית" על העברת חומר החקירה בעניינו לתביעה, כנדרש על פי הוראת סעיף 60א. עם זאת טוענת התביעה, כי כתב האישום הוגש בדחיפות בשל "סד הזמנים" שהוטל על ידי בית המשפט, ובשל הרצון להמשיך את קיומם של תנאי השחרור; הנאשם שהיה עצור במשך תקופה ארוכה, נחקר והובא מספר פעמים לבית המשפט לצורך הארכת מעצרו. בנסיבות אלה היה הנאשם "מודע היטב" לכוונת המשטרה להעביר את חומר החקירה לידי הפרקליטות, ולכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום ומכאן שיכול היה לפנות לתביעה ולהביא בפניה גירסתו. בנסיבות אלה התביעה סבורה כי הפגם שנפל אינו מהותי ואינו מצדיק ביטולו של כתב האישום.

עם זאת, נוכח אי קיום חובת היידוע, מבקשת המאשימה לדחות את הדיון כדי לאפשר לנאשם לממש זכותו לשימוע, אם יבחר בכך.

4. הוראת סעיף 60א לחסד"פ עוסקת ב"יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע", והיא קובעת כדלקמן:

(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב) ...

(ג)  ...

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

5. לסעיף 60א שתוקן במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 28), התש"ס-2000 (ס"ח 1747, 242), קדמה הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס ' 26)(זכות השימוע), התשנ"ט-1999, שמסגרתה הוצע כי תחול על התביעה חובת יידוע בעבירות עוון ופשע, מתן זכות לשימוע בעבירת פשע, ובנוסף הוצע כי "לא יוגש כתב אישום בעבירה מסוג פשע נגד חשוד שביקש לממש את זכותו לשימוע לפני שניתנה לו הזדמנות נאותה לממש זכות זו".

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".

6. אכן, הונח היסוד לזכות הטיעון בהוראת סעיף 60א, שעדיה לא ניתנה לחשוד, בטרם יוחלט על הגשת האישום, זכות טיעון, ונקבע כי "הכרה בזכות כזו נוגדת את המבנה הפנימי של הליכי הבדיקה, החקירה והאישום כפי שהם קבועים בסדרי הדין הפלילי". ( בג"צ 3406/91 - דן בבלי ו-5 אח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(5), 1 ,ע' 9-10).

ב- בג"צ 4175/06 - הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', טרם פורסם,  נאמר כי "הליך השימוע, המעוגן כיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש" (בג"צ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה; בג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון נ' מ"מ ראש הממשלה, תק-על 2006(1) 3037, פסקה 15). מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום". "...שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע - שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית". (בג"צ 1400/06 - התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה ואח', טרם פורסם).