פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
6703-05
21/03/2007
|
בפני השופט:
כוחן חיותה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יקיר
|
הנתבע:
עליאן מוחמד -נוכח
עו"ד אלמוגי סנדי
|
| החלטה |
1. הנאשם הועמד לדין בגין החזקת סם מסוג הרואין במקומות מסתור שונים בכמות מסחרית.
2. הנאשם שהה בבית בו התגוררו שני שב"חים. המשטרה הגיעה למקום עפ"י מידע מוקדם, ערכה חיפוש בחצר הבית ומצאה את הסמים.
3. א. עם תחילת המשפט, השיגה ב"כ הנאשם נגד קבילות ההודאות וביקשה
לנהל משפט זוטא.
בהודעה ארוכה ומפורטת בדבר משפט זוטא, פירטה ב"כ הנאשם את העובדות עליהן מושתתת הבקשה, כאשר לטענתה, במהלך החיפוש השתמשו נגד הנאשם באמצעים פסולים מסוג איומים ואלימות פיזית.
ב. עם תחילת שמיעת העדויות במשפט הזוטא, הרחיבה ב"כ הנאשם את היריעה והעלתה טענה חדשה ולפיה נפל פגם מהותי בכך שלא הודיעו לנאשם על זכותו להיוועץ בעו"ד ובכך נפגמה זכותו הבסיסית להליך הוגן.
4. הגם שהטענה לזכות ההיוועצות הועלתה בשלב מאוחר והגם שלטעמי טענה זו אין מקומה במשפט זוטא, אפשרתי לב"כ הנאשם להציג לעדים שאלות גם בנקודה זו ואתייחס לסוגיה זו בהמשך.
5. אין חולק, כי במהלך החיפוש לא הודיעו לנאשם, טרם הודה שהסמים שלו, שהוא זכאי להיוועץ עם עו"ד.
בהמשך, כאשר הובא הנאשם לתחנה ונגבתה הודעתו, בה חזר על הודאתו, לא הסבו תשומת לבו לזכות ההיוועצות. רק לאחר גביית ההודעה, בשלב בו הוחלט לעצור אותו, הודיעו לו על זכותו האמורה.
6. ב"כ הנאשם, בהסתמכה על ההלכה שנפסקה בפס"ד יששכרוב, ביקשה, כאמור, לפסול את ההודאות עקב פגיעה בזכות יסוד המוקנית לנאשם.
7. הזכות להיוועצות בעו"ד הינה זכות אחות לזכות השתיקה והיא התגבשה בפסיקה במהלך השנים (ראה: י.קדמי
על הראיות, מהדורת 2003, 79 וכן ע.פ. 6613/99
סמורק).
עם חקיקת חוקי היסוד, גדל המשקל שיש ליתן לזכויות אלה ביחס לערכים ואינטרסים ציבוריים מתחרים וכך נאמר שם:
"...מן הראוי לחזק כיום את מעמדה של התכלית בדבר הגנה על זכויותיו של הנחקר, כך שהיא תהווה טעם מרכזי העומד בפני עצמו לשם פסילת קבילותה של הודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות... בנסיבות מתאימות... תפסל קבילותה של הודעה... בשל הפגיעה שלא כדין בזכויות של הנחקר..."
עם זאת, זכות ההיוועצות אינה זכות שבילתה אין. אין מדובר בזכות מוחלטת ולא כל פגיעה בזכות האמורה תביא בהכרח לפסלות ההודאה. לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, יש לפסול מכוחה הודאה רק כאשר הפגיעה שלא כדין בזכות ההיוועצות יצרה פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו. קיומה של פגיעה תבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
8. ומהכלל אל הפרט. כאמור, במהלך החיפוש, כאשר הסמים נתפסו אל מול עיני הנאשם, הוא הודה שהם שייכים לו.
ב"כ הנאשם גורסת, כי כבר בשלב זה היה על השוטרים להודיע לנאשם על זכותו להיוועצות. נדמה, כי ב"כ הנאשם מרחיקה לכת ומנסה להכניס לארץ כללים הנהוגים במדינות אחרות כמו ארה"ב.
ההודעה על "זכות השתיקה" ו- "זכות ההיוועצות" אמורה להימסר טרם חקירה ולא בזמן פעילות משטרתית בשטח. לא לכך התכוון המחוקק.
זאת ועוד. גם אילו הייתי הולכת לשיטתה של ב"כ הנאשם, אין לומר שאי ההודעה בדבר זכות ההיוועצות פגעה ברצון החופשי של הנאשם למסור גירסה מפלילה.
מעיון בדברים שאמר הנאשם בזמן החיפוש ובהודעתו בתחנת המשטרה שנמסרה בסמוך לכך, אין כל רמז וכל סימן, כי חופש הרצון שלו נפגע כהוא זה.