החלטה בתיק פ 5794/05

מבוא ועיקרי הרקע העובדתי

בפניי בקשה למתן החלטה בשורת טענות מקדמיות שהעלו ע"י ב"כ נאשם 1 בישיבת המענה מיום 29.1.06.

הנאשמים בתיק מואשמים בביצוע העבירות הבאות:

1.      סחיטה באיומים - עבירה על הוראות סע' 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. (להלן: " החוק").

2.      איומים - עבירה על הוראות סע ' 192 לחוק הנ"ל.

בישיבת מענה שקוימה ביום 29.1.06, כפרו כל הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום באופן גורף.

ב"כ של נאשם 1 פרש שורה של טענות מקדמיות בהן תעסוק החלטה זו, ובאי כוח שאר הנאשמים בקשו וקיבלו שהות להגיב לאישומים, כמפורט, בתוך 3 שבועות. יצויין, שעד לרגע כתיבת שורות אלה, לא הונחה בפניי כל התייחסות נוספת, למעט הכפירה הגורפת הנזכרת לעיל  מיום 29.1.06 .

טיעוני ב"כ נאשם 1 והנמקותיו

בפתח דבריו ובטרם נכנס ב"כ של הנאשם בעובי הקורה, עתר הסנגור לבית המשפט לדחות את מועד תחילת שמיעת ההוכחות למועד מרוחק, כיוון שבכוונתו לעתור לעיכוב ההליכים נגד שולחו. לעניין זה יאמר, כי בהעדר הסכמה, בקשה לעיכוב הליכים איננה עילה לדחייה, שכן בכל שלב משלבי הדיון עד לשלב החתימה על גזר הדין, אם תוכח האשמה, ניתן על פי דין לעכב את ההליכים. מאידך גיסא, קיימת חובה מן הדין לשמוע את בירור האשמה סמוך ככל שניתן למועד הגשת כתב האישום.

אשר על כן, מוצא אני כי כאן ואך ורק בשל טיעון/נימוק זה, אין מקום להיעתר לבקשה, ולדחות את מועד תחילת שמיעת ההוכחות למועד רחוק.

הגנה מן הצדק

לשיטת הסנגור, יש לזכות את שולחו לאלתר וכבר בשלב זה של הדיון, מהטעם של הגנה מן הצדק .

לשיטתו, נהגה התביעה בסלקטיביות לא מוסברת ולא הגיונית נגד שולחו, שעה שהחליטה להאשימו ולהביאו לדין, בעוד שאחרים, והמתלונן בקהלם, היו ראויים לחבוש את ספסל הנאשמים יותר מנאשם 1, כל זאת כיוון ש:

1.         התלונה נגד נאשם 1 וחבריו/ שותפיו לכתב האישום, הוגשה ע"י מר צבי ברנבוים. ימים מספר לאחר מכן הגיש נאשם 1  תלונה נגדית מטעמו כנגד המתלונן, כאשר תלונתו מגובה במצע עובדתי לכאורי ראשוני  האצור בהקלטה ובתמלילה .

2.         בהקלטה דנן , כך לשיטת נאשם 1, עולה כי דבר מהמיוחס לנאשם 1 בפרק העובדתי לכתב האישום לא בוצע על ידו, ומטעמים שאינם נהירים לסנגור, התביעה מייחסת לשולחו אחריות למעשים שבוצעו לכאורה ע"י שאר הנאשמים (בעיקר נאשמים 2 ו- 3).

3.         בקלטת דנן ותמלילה הונצחו, בנוסף לחרפות וגידופים, גם איומים בחיסול שהושמעו ע"י אחר (המתלונן - כנטען) ולא ע"י הנאשם.

4.         כחודש ימים בקירוב לאחר הגשת הקלטת ליחידה החוקרת, הגיש הנאשם ליחידה דנן מכתב, בו מסר את פירושו למשמעות של כל קטע וקטע מהמונצח, בין היתר, ובעיקר, כדי להראות ליחידה החוקרת שעסקינן באיומים שהופרחו נגדו.(נגד נאשם מס' 1).

5.         לשיטת הסנגור, התנהלות היחידה החוקרת ודרך קבלת ההחלטות בתיק זה נגועות בשחיתות. בנוסף, נאשם 1 התלונן כנגד מר בירנבוים בשלטונות המס על עשיית שימוש בחשבוניות פיקטיביות, ואת תלונתו שם גיבה בתצהיר.

6.         בהמשך להגשת מכתב התלונה  והתצהיר, ביקש הנאשם להיפגש עם מר איתן רוב, שעמד אז בראש הרשות לגביית מסים, וסורב בטיעון שהוא, נאשם 1, בעל מניה אחת בחברה הנחקרת. ימים ספורים לאחר שסורב, פגשה אשתו של נאשם 1 באקראי במתלונן, מר בירנבוים (הנילון במכתבו ותצהירו של נאשם 1 לרשויות המס), כשהוא יושב בבית קפה, בצוותא חדא עם מר איתן רוב ראש הרשות לגביית המסים, שלא נעתר, כזכור ,לבקשת נאשם 1 לפגוש אותו לאחר שהאחרון  התלונן.