כתב האישום שבפנינו דן בעבירות תקיפת שוטר והכשלת שוטר במילוי תפקידו, עבירות לפי סעיפים 273 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
לפי עובדותיו, במהלך מרדף שוטר אחר נתין זר, הגיע הנמלט לבניין מגוריהם של הנאשמים. בעוד השוטר ניסה לכבול את הנתין הזר, ניסו הנאשמים למנוע זאת ממנו בכך, שנקטו נגדו אלימות מילולית ופיסית, והנאשמת אף המשיכה במעשיה גם לאחר שנעצרה, כלפי שוטרים נוספים.הנאשמים כופרים בכל המיוחס להם.
במוקד התשתית הראיתית של התביעה ניצבות, כדבר מובן מאליו, עדויות שלושת השוטרים, אשר להם, על פי הנטען בכתב האישום, הפריעו הנאשמים במילוי תפקידם ואף תקפו אותם. מטבע הדברים, שאלת מהימנותם תעמוד במרכז הדיון, שב"כ הנאשמים מבקשת לקעקע. עניין זה עומד מאחור בקשתה לגילוי חומר חקירה, הכולל מידע על עברם הפלילי. ב"כ הנאשמים מבקשת ליתן פירוש נרחב למושג זה.
לדידה, עלה מחומר הראיות כי נפתח תיק מח"ש כנגד השוטרים האמורים, לאחר תלונת הנאשמים, כתוצאה מן האלימות הקשה אשר הפעילו כלפי הנתין הזר, עליו ביקשו הנאשמים לגונן. תיק זה נסגר לאור חוסר יכולת להכריע בין הגרסאות ברמת הוודאות הנדרשת לשם המשכו של ההליך הפלילי.
טענה באת כוח הנאשמים כי לצורך הגנתם הראויה, זקוקים הם לרישום הפלילי והמשמעתי של השוטרים, וכן לפירוט תיקי המח"ש אשר נפתחו כנגדם, בכללם גם תיקים אשר לא הסתיימו בהרשעה פלילית או בבית דין משמעתי. זאת, על מנת להצביע על האלימות הפושעת, לדידה, בקרב שוטרי משטרת ההגירה כלפי שוהים בלתי חוקיים.
כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 15.11.04, לאור הסכמת התביעה להמציא לידי הנאשמים את תיק המח"ש כמו גם את גיליונות הרישום הפלילי של עדי התביעה, יתמצה הדיון בבקשה לגילוי חומר חקירה רק בהתייחס לתיקים הפליליים והמשמעתיים הפתוחים והסגורים כנגדם.
בתגובתה, פירטה באת כוח התביעה נימוקים משכנעים והגיוניים אשר מסברים את האוזן בסוגיה זו, ואינם מותירים מקום לספקות בדבר דחיית בקשת הסניגורית:
א. סעיף 5(א) לחוק המרשם הפלילי, מכוחו מתיר בית המשפט עיון ברישום פלילי, עניינו הרשעות בלבד. כלומר, בעוד שהרשעות קודמות הוכרו, אף בפסיקה, כרלוונטיות, שונה המצב בכל הנוגע למידע בדבר תיקים סגורים ופתוחים.
ב. חוסר רלוונטיות - אין למידע בדבר תיקים שלא הסתיימו בהרשעה ולחומר החקירה המצוי בתיקים אחרים, שאינם נוגעים לאירוע נשוא האישום, רלוונטיות להליך המתנהל. בבג"צ 233/85 אל הוזייל ואח' נ' משטרת ישראל ואח', פ"ד לט(4) 124) קבע כבוד השופט בך את עיקרון סופיות תשובות העד בשאלות צדדיות, כגון עבירות אחרות שבגינן נחקר (אם לא הורשע בהן). הלכה זו קובעת כי תשובות העד בעניינים אלה תהיינה סופיות ולא יובא מידע נוסף בעניינן.
"דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד, ועשיית ניסיון להראות שהוא בעל עבר פלילי ובשל כך אינו ראוי לאמון, אך נקבעו לכך סייגים... מותר לשאול עד בחקירה הנגדית ל הרשעותיו הקודמות, ובמקרה של הכחשה מצידו, ניתן גם לסתור את עדותו בנקודה זו על ידי מסמך רשמי או בעזרת ראיה חיצונית אחרת. כמו כן מותר להציג בפני העד שאלות בדבר ביצוע עבירות אחרות על ידו, אך שאלה כזו נמנית אז על חקירה בנושא נלווה ותשובותיו של העד על שאלות מסוג זה הינן סופיות ולא ניתן לסתרן על ידי ראיות אחרות".
ג. תיקים פתוחים - אין מקום להתיר חשיפת חומר בתיקים פתוחים, המצויים עדיין בחקירה, מטעמי תקינות הליך החקירה. חשיפת תיק בפני צד שלישי, בטרם גובש במלואו, בטרם ניתנה בו החלטה ובטרם נחשף בפני השוטר החשוד, אינה תקינה ולא תיתכן.
ד. עקיפת הליכי ערר - חשיפת חומר מתיקים סגורים עלול להפוך את בתי המשפט לערכאת ערעור על החלטות של גורמים מוסמכים בפרקליטות שלא לחקור תלונות או שלא להגיש כתבי אישום. באופן זה יווצר מסלול חדש ובלתי הולם לתקיפת החלטת הגורמים המוסמכים, אשר יפגע בעיקרון סופיות ההליכים.
יפים לעניין זה דברי כבוד השופט גורפינקל בב"ש 91952/02, כמובאם בתגובת באת כוח התביעה, הגורס כי העובדה שהוגשה בעבר תלונה כנגד שוטר אינה מצביעה על מהימנותה, זאת לאור השכיחות והתדירות הגבוהה שבהגשת תלונות כנגד שוטרים על ידי האנשים הנעצרים בידיהם. מעצם העובדה שהוגשה תלונה כנגד שוטר, מהימנותה אינה מתחייבת, שכן לא ניתן להניח כחזקה חלוטה כי כל אדם שנעצר בידי שוטר, וקרוב לוודאי ממורמר וכועס בשל כך, יניח רגשות אלו בצד ויבחן את מעשי השוטר באופן אובייקטיבי. באם אכן יימצא טעם ויסוד בתלונה נגד שוטר, הרי היא תהפוך להליך שיסתיים בהרשעה, אותה זה מכבר נעתר בית המשפט לחשוף בפני ההגנה.
בית המשפט מצא לנכון לאמץ נימוקים אלו ולהחיל את מהותם בענייננו. מניעת חשיפת התיקים תסייע בידי בית המשפט לקיים הליכי חקירה תקינים, המקיימים הן תכלית הפסיקה והן את תכלית החקיקה בעניין זה.
לאור כל
האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ה (5 במאי 2005) במעמד הצדדים