1. בפניי בקשתה של המאשימה להורות כי עדותו של עד התביעה, פרייר ג'דידי (להלן:
"העד"), המתגורר בארצות-הברית, תשמע באמצעות מערכת טלויזיה סגורה בין-לאומית (להלן:
"וידיאו קונפרנס" או
"היוועדות חזותית"). בנוסף, התבקשתי לקבוע כי עדות זו תשמע בפני בית המשפט בתאריך 15.11.2007, החל מהשעה 18:00, שהיא שעה 09:00 בחוף המערבי של ארצות-הברית.
ב"כ המאשימה, עו"ד נעם עוזיאל הגיש, למעשה, שתי בקשות נפרדות בשני מועדים שונים. הבקשה הראשונה שעניינה
"שינוי שעת הדיון לצורך וידיאו קונפרנס", הוגשה בתאריך 23.10.2007, ואילו הבקשה העיקרית הנוגעת לעצם שמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית הוגשה בתאריך 25.10.2007. בקשה אחרונה זו נומקה על ידי עו"ד עוזיאל בכך שאותו עד, שהוא עד תביעה מס' 36 ברשימת עדי התביעה, חזר בו מהסכמתו להגיע לישראל ולהעיד בבית המשפט. לפיכך, אין מנוס משמיעת עדותו בדרך של היוועדות חזותית באמצעות מערכת טלויזיה סגורה בין-לאומית. עדותו של עד זה דרושה להוכחת פרטים מסויימים באישום השני, בהיותו בעליה של החברה המרומה
The Comp LA Computer Center, כך לטענת המאשימה.
עו"ד עוזיאל מציין בבקשתו כי זכותם של באי-כח הנאשמים לחקירה נגדית אינה מתקפחת, שכן ניתן לחקור את העד ואף להציג לו מסמכים, תוך שהצדדים צופים בעד ובית המשפט רשאי להתערב, כל אימת שימצא זאת לנכון.
הבקשה מאזכרת את תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999 (להלן:
"התקנות"), לפיה רשאי בית המשפט לאשר גביית עדות באמצעות מערכת טלויזיה סגורה בין-לאומית לבקשת רשות מוסמכת בישראל, רשות מוסמכת זרה או בעל דין, ובלבד שנעשו הסידורים כדי לאפשר את אלה:
"א. לבית המשפט ולבעלי הדין - לצפות בעד בכל מהלך העדות, לשמוע
אותו ולהציג לו שאלות;
ב. לנאשם - לשמור על קשר עם סנגורו, להציג שאלות לעד באמצעותו".
לגישתו של עו"ד עוזיאל מתקיימים בענייננו כל התנאים הנדרשים, כמתחייב על פי החוק והתקנות.
העד וכן הרשות המוסמכת בארצות-הברית מסכימים לקיים את ההליך ביום
15.11.2007, שעה 09:00 לפי שעון החוף המערבי בארצות-הברית, שהיא השעה 18:00 לפי שעון ישראל. לפיכך, התבקש בית המשפט, בבקשה נוספת שהיא קודמת מבחינה כרונולוגית, לאשר את קיומה של הישיבה החל מהשעה 17:30.
2. הבקשה הועברה אל באי-כח הנאשמים אשר התבקשו להגיב עליה עד לתאריך 28.10.2007.
התקבלו שתי תגובות: האחת מטעמה של עו"ד אורית חיון, ב"כ נאשם 3, המציינת כי עדותו של העד אינה רלבנטית ואינה קשורה לנאשם 3, ולפיכך היא מותירה ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט; התגובה האחרת נמסרה על ידי פרופ' קנת מן, ב"כ נאשם 1, המציין כי מרשו
"מעוניין כי עדותו של
העד
ג'דידי תשמע בפני בית המשפט בארץ בדרך רגילה ובאופן בלתי אמצעי, שכן ישנה חשיבות רבה להתרשמותו של בית המשפט מעד זה ומעדותו, והתרשמות מלאה יכולה להתבצע רק ממתן עדות בדרך הרגילה".
פרופ' קנת מן הוסיף כי אם יחליט בית המשפט, בכל זאת, לשמוע את עדותו של העד באמצעות טלויזיה סגורה בין-לאומית, הרי שנאשם 1 מבקש להודיע כי יוכל להיות נוכח בישיבה זו רק עד לשעה 19:30.
3. בבקשתו העיקרית מציין עו"ד עוזיאל כי העד, פרייר ג'דידי, הביע את הסכמתו להגיע לישראל לשם מסירת עדות, אך לאחרונה שינה את טעמו וכיום אינו מוכן להתייצב בבית המשפט בישראל, אך מסכים למסור את עדותו באמצעות וידיאו קונפרנס. לגישת המאשימה, מדובר בעדות חשובה שכן העד הוא מנהל חברה שהיתה, לכאורה, קורבן למעשה מרמה, כמפורט באישום השני של כתב האישום.
בנסיבות אלה, נראה כי יש לאשר את הבקשה לשמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית (מונח שנטבע בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, בהקשר לדיון בהארכת מעצר או שחרור בערובה). זאת, לאחר שינקטו הצעדים הדרושים לשם עמידה בתנאים אשר נקבעו בתקנה 15 לתקנות; יעשו הסידורים המתאימים בכדי לאפשר לבית המשפט ולבעלי הדין לצפות בעד, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות, וכן יתאפשר לנאשם לשמור על קשר עם סנגוריו ולהציג לעד שאלות באמצעותם.
בפסק דין מהעת האחרונה, רע"א 3810/06
י. דורי ואח' נ' גולדשטיין ואח' (ניתן ביום 24.9.2007) - התייחס בית המשפט העליון לסוגיה שעניינה מתן עדות של בעל דין במשפט אזרחי, בדרך של היוועדות חזותית. כל השופטים היו מאוחדים בדעה כי יש להרחיב, במידת מה, את גדר המקרים בהם יתיר בית המשפט גביית עדות בחו"ל באמצעות היוועדות חזותית, גם בהליכים אזרחיים. לגופו של עניין הוחלט, במקרה מסויים זה וברוב דעות, כי צדק בית המשפט המחוזי בכך שלא התיר מסירת עדות בדרך זו על ידי התובע בתיק אשר הגיש את התביעה בישראל. בהתייחסה לאפשרות קיומה של היוועדות חזותית במסגרת הליכים פליליים, הזכירה כב' השופטת נאור את החלטתי בת"פ (ת"א) 40345/02
מ"י נ' אהרוני (גומדי) רחמים, מיום 12.8.2003, שם התרתי לגבות עדותם של עדי תביעה בדרך של היוועדות חזותית, לאחר שהתביעה בארצות-הברית סירבה להתיר את הגעתם לישראל לצורך מסירת עדות.
אין חולק כי נקודת המוצא היתה ועודנה כי יש להעדיף מסירת עדות בין כתלי בית המשפט, והשימוש בדרך של היוועדות חזותית עלול להטיל מגבלות שונות על האופן בו מתקיימת החקירה הנגדית ועל יכולתו של בית המשפט להתרשם, כראוי, מן העד ומאופן מסירת עדותו.
ואולם, כאשר קיימת מניעה מלשמוע עדות באולם בית המשפט, מניעה הנעוצה לעיתים בסירובו של עד להגיע לבית המשפט בישראל, מן הראוי לאפשר את שמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית, תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים כדי למנוע פגיעה בזכויותיו של הנאשם.