הבקשה המונחת בפני הינה כי אפסול עצמי מלישב בדין בתיק זה נסמכת על שורה ארוכה ומפורטת של נימוקים אשר נפרשו בהרחבה על ידי ב"כ הנאשם העותר להעביר את ניהול המשפט מראשיתו בפני מותב אחר תחתי.
נוכח רוחב יריעת הנימוקים המופנית למגוון נושאים שונים במהלך ניהול ההליך הפלילי, ראוי, בפתח הדברים, להביא את השתלשלות העניינים מראשיתה.
הנאשם הועמד לדין ביום 19.2.02 בכתב האישום המחזיק ארבעה אישומים. שלושה בעבירות של מכירת העתקות מפרות, והפרת הוראה חוקית, שניים בנוסף גם בעבירה של שימוש או מכירה בסימן מסחר רשום, ואישום רביעי בעבירות של ניסיון מכירת העתקות מפרות והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. ברשימת עדי התביעה שלושים ושמונה עדים.
השתלשלות העניינים
דומה, שאין מחלוקת כי הדיונים בתיק זה נמשכים עת ארוכה מאז הגשת כתב האישום, וחרף זאת, הם מצויים רק בתחילת ההוכחות. הואיל ואחת מטענות הפסילה מתייחסת לקביעת בית המשפט לתרומת הנאשם להימשכות ההליכים, וממנה נגזרת טענה פסילה נוספת הנודעת מעינוי דין שנגרם לנאשם, תובאנה תחילה העובדות הרלבנטיות לגבי התייצבות הנאשם לדיונים, שבשלב הראשון הובילו להתליית ההליכים בתיק זה.
עוד בטרם הקראה, כבר בישיבה הראשונה שהתקיימה ביום 17.3.02, נאלץ בית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם בשל אי התייצבותו למרות זימונו כדין. צו ההבאה בוטל לאחר שהנאשם הגיע מאוחר יותר וטען שההזמנה לא הגיעה עדיו. דא עקא, שלישיבה הבאה, מיום 7.5.02, שוב לא התייצב הנאשם, וזאת חרף חתימתו על ערבות להבטחת התייצבותו, ובית המשפט שוב הורה על מעצרו. בישיבה השלישית, מיום 1.7.02, נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם לדחיית הדיון לשם פניה לסנגור. בישיבה הרביעית במניין ישיבות ההקראה, שוב נענה בית המשפט לבקשת הנאשם לדחיית הדיון לאחר שהודיע על ייצוגו על ידי עו"ד אבי בן אביטל, וטען כי נבצר ממנו להתייצב לאותו דיון. בישיבה הבאה שנקבעה בנוכחותו ובידיעתו ליום 4.12.02 שוב לא התייצב הנאשם, ובית המשפט חזר והורה על מעצרו, ודחה את הדיון לאיתורו ליום 30.12.902. בישיבה זו הציג הנאשם מכתב רופא המציין את הנסיבות הרפואיות שמנעו התייצבותו, ולמרות שלא היה ערוך כדין צו ההבאה בוטל. לישיבת ההקראה הבאה שנקבעה ליום 15.1.03 שוב התייצב הנאשם ללא סנגורו ועתר לעוד דחייה, ובית המשפט חזר ונענה לו פעם נוספת. תופעת ההיעדרות חזרה על עצמה גם בישיבה הבאה מיום 7.4.03, ולאור זאת שוב הוצא נגד הנאשם צו הבאה, הפעם ללא שחרור. ביום 28.5.03, משלא אותר הנאשם, הותלו ההליכים המשפטיים בתיק. עד כאן באשר לפרק הראשון בטרם מונה לנאשם סנגור.
ועתה לפרק השני שתחילתו בחידוש ההליכים הפליליים וסיומו בבקשה דנן.
ביום 15.12.03, בעקבות הודעת התביעה על איתור הנאשם ולבקשתה, חודשו ההליכים, ונקבע דיון מחודש להקראת כתב האישום ליום 11.1.04. תופעת אי ההתייצבות של הנאשם לדיונים חזרה על עצמה. שוב לא אותר והדיון נדחה ל - 9.2.04, אליה התייצב. מאחר והתברר כי הנאשם עדיין אינו מיוצג, ולטענתו, מתקשה לשאת בתשלום שכר טרחה, הורה בית המשפט, לבקשתו, על מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לשם ייצוגו. בהחלטה צוינה גם חומרתו של כתב האישום כאחד משורת הנימוקים המצדיקים מינוי סנגור, בזו הלשון: "כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בעבירות על פקודת זכויות יוצרים, פקודת סימני מסחר, וכן, הפרת הוראה חוקית והחזקת סם לצריכה עצמית, ועל פי העובדות מדובר במסכת חמורה אשר אם תוכח כנכונה עלולה לגרור עונש כבד". שוב נדחה הדיון, הפעם לשם מינוי סנגור.
עו"ד אילנה בן עזרא מונתה לייצוגו על ידי הסנגוריה, ומשלב זה ואילך, בקשות הדחייה היו ביוזמתה.
בישיבת יום 29.4.04 נענה בית המשפט לבקשתה לדחיית הדיון לשם לימוד חומר הראיות, בהתחשב בטענתה לגבי היקפו של התיק. הייתה זו ראשונה בסדרת של בקשות לדחיית הדיונים מחמת בריאותה הלקויה, שהלכו ותכפו לכול אורך הדרך עד לשחרורה מייצוג.
בישיבה הבאה מיום 7.6.04, כפר הנאשם במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות. מכאן החלה שורת בקשות של ב"כ הנאשם שתכליתן דחיית ההוכחות.
ישיבת ההוכחות הראשונה בוטלה לבקשת עו"ד בן עזרא לאחר הודעתה לבית המשפט, יום עובר לה, כי לקתה בשפעת ובשיעול כבד. בית המשפט התחשב במצבה ושמיעת ההוכחות נדחתה ליום 20.4.05. בין לבין הגישה הסנגורית שתי בקשות נוספות לדחיית ישיבה זו בשל בעיות רפואיות, אך הן נדחו על ידי בית המשפט שהורה כי הבאת הראיות תחל באותו מועד. חרף זאת, התייצבה עו"ד בן עזרא באיחור ניכר לישיבה זו, שעה שהתובע, העדים ובית המשפט ממתינים לה עד בוש שעה ארוכה. בפתחה חזרה ועתרה לדחיית ההוכחות, בגין בעיות רפואיות. מאחר והתרשמתי כי אלה אינם פוגעים ביכולתה לנהל את ההגנה הבקשה לא נענתה, והוחל בשמיעת ההוכחות. בסיום ישיבה זו, לאחר שכול הודעות הנאשם הוגשו בהסכמה לבית המשפט, לשם יעילות הדיון ובמטרה לצמצם את גדר המחלוקת, נקבע דיון בהתאם להוראות סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, (נ.מ) התשמ"ב- 1982 (להלן:"סעיף 144 לחסד"פ"), לשם בירור הסכמת הצדדים לשאלות שבעובדה וקבילות מסמכים ומוצגים.
בישיבת יום 30.5.05, עתר הנאשם להחלפת ייצוגו, וב"כ, עו"ד בן עזרא, הצטרפה לבקשה. עם שחרורה נתבקשה הסנגוריה הציבורית למנות סנגור אחר תחתיה. הדיון נקבע לתזכורת מינוי סנגור ליום 22.6.05. באותה ישיבה התייצבה עו"הד מאירוביץ לייצוג הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, ובית המשפט נעתר לבקשתה לדחיית הדיון כדי לאפשר לה להיערך לדיון במסגרת סעיף 144 לחסד"פ.
לדיון הבא התייצבה עו"ד מאירוביץ לבדה. הנאשם נעדר, וסנגוריתו הודיעה לבית המשפט על ניתוק הקשר בינה לבין הנאשם.
בנסיבות הללו לא התקיים דיון ענייני בהתאם להחלטת בית המשפט, ובשל העדרו, למרות זימונו, לא היה מנוס מהוצאת צו הבאה נגד הנאשם. המשטרה נתקלה בקושי בביצועו, ולכן גם בישיבה הבאה, שנקבעה ליום 12.12.05, לא נערך דיון. גם הפעם הודיעה הסנגורית על העדר קשר עם מרשה. צו ההבאה חודש, הוא לא בוצע שוב. עם זאת, התברר כי דבר הדיון הגיע לידיעת הנאשם. חרף זאת, לא התייצב בנימוק לפיו באותו יום זומן לוועדה רפואית. בנסיבות הללו, בוטלה ישיבת בית המשפט. צו ההבאה חודש מחמת התחמקות הנאשם מלהתייצב בפני בית המשפט.
ביום 25.12.05 הגישה עו"ד מאירוביץ בקשה בכתב לשחררה מייצוג הנאשם מטעמים של חוסר שיתוף פעולה והעדר אמון, שנקבעה לדיון ביום 27.12.05. הנאשם התייצב אליה, הסביר את פשר היעדרויותיו, ומסר לבית המשפט מסמכים לתימוכין. בית המשפט הורה על ביטולו בכפוף לערבויות. בקשת הסנגורית לשחרור מייצוג לא נענתה.
בישיבת יום 3.1.06 הודע לבית המשפט על חילופי סנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית. כתוצאה מצעד זה התבקשה שוב דחייה לשם לימוד חומר הראיות, ושוב נדחה הדיון. בישיבה הבאה הודע לבית המשפט כי אין הנאשם מעוניין בשירותיה של הסנגוריה הציבורית, ועו"ד מימון נכנס בנעליה ועמו הבקשה, נשוא דיוננו.
טענות הפסלות
ואלה טענות הבקשה שיובאו בקצירת האומר, עליהם נסמך הנימוק העיקרי, ולפיו גיבש דעה קדומה נגד הנאשם ומצאו חב בדינו.