החלטה בתיק פ 182/08

1. לפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד המשיב, תושב שכונת ענתה כבן 40, הוגש ביום 19.5.08 כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בנשק והחזקת תחמושת ואביזרי נשק על פי סעיפים 144(א) סיפא ו-144(ב2) לחוק העונשין. על פי כתב האישום, המשיב רכש 161 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ תמורת כ-1,500 ש"ח, ואלה נמצאו בדירתו לצד אקדח מאולתר, מחסניות וזביל של טיל לאו. המשיב הואשם גם בכך שהחזיק ברכבו 500 כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ.

2. הצדדים מסכימים שקיימות ראיות לכאורה לביסוס מרבית פרטי כתב האישום. עם זאת, הם חלוקים בשאלה האם קיימות ראיות לכאורה להחזקתו של  אקדח. על פי דו"ח החיפוש נתפס במקום "אקדח פלסטיק שחור עם דבק צינור ברזל מודבק בחלקו העליון". לגרסת המשיב, כפי שהוצגה בחקירתו ובבית המשפט, מדובר באקדח צעצוע של בנו עליו הרכיב צינור. ב"כ המבקשת הודתה, כי "לא קיבלנו שום תשובה של מעבדת נשק, אנו באמת לא יודעים אם זהו אקדח שניתן לירות ממנו" (פרו' דיון מיום 22.5.08 ע' 5 ש' 5-6). בנסיבות אלו, לאור הגדרת "נשק" שבחוק העונשין (סעיף 144(ג)) כ"כלי שמסוגל לירות כדור ... שבכוחם להמית אדם", עולה שלעת הזו אין בחומר החקירה ראיות לכאורה להחזקתו בידי המשיב של אקדח המהווה "נשק" כהגדרתו בחוק העונשין.   

3. מכל מקום, לאור התחמושת שנתפסה אצל המשיב, שגם היא מוגדרת בחוק העונשין כ"נשק", אין מחלוקת בין הצדדים כי קמה כנגד המשיב עילת מעצר, אף שהם חלוקים בשאלה אם ראוי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

המשיב טוען שמנסיבות העניין עולה כי מסוכנותו נמוכה. לעניין זה הוא מדגיש כי מיד עם מעצרו הוא שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, הוביל אותם למקומות בהם הוחזקו על ידו הפריטים בגינם הוגש כתב האישום ומסר הודאה מלאה בדבר הנסיבות בהן הגיעו פריטים אלו לידיו, הודאה שרק בהסתמך עליה הוגש נגדו כתב אישום בעבירת סחר בנשק ולא בגין עבירת החזקת נשק בלבד. זאת, בניגוד לאחרים, שנעצרו במסגרת אותו מבצע אכיפה, אך שוחררו לחלופת מעצר. בנסיבות אלו טוען המשיב כי ראוי לשחררו לחלופת מעצר בבית אביו בפיקוח אביו ואחיו, כאשר אביו יפקח עליו בשעות שבין 15:00 (לאחר סיום עבודתו) ועד 7:00 בבוקר, ואילו אחיו יפקח עליו בשאר שעות היממה. יצוין, שאחיו של המשיב הצהיר על נכונותו להחליף את מקום עבודתו הנוכחי ולעבוד בעבודת לילה כדי שיוכל להתפנות בשעות היום ולהשגיח על המשיב. המשיב אף הביע נכונות להפקיד עירבון, ולתת ערבות צד שלישי ככל שיידרש.

המבקשת מתנגדת לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת. לשיטתה, הפריטים אשר נמצאו אצל המשיב והודאתו כי רכש את התחמושת על מנת למכרה תמורת רווח מלמדים על מסוכנות הטבועה במשיב. כמו כן, לשיטתה, קיים קושי מהותי בחלופת המעצר המוצעת שכן הערבים המוצעים הם בני משפחה שאין להניח כי יהיו נכונים להסגיר את המשיב אם יפר את תנאי שחרורו. לעניין זה, המבקשת מציינת כי אין אפשרות טכנית להתקין איזוק אלקטרוני בבית אביו של המשיב, וגם אם ניתן היה להתקין איזוק אלקטרוני במקום, במקרה של הפרת תנאי החלופה, יהיה קושי באיתורו המהיר של המשיב.

4. הכלל הוא כי מקום בו קמה עילה למעצר עד תום ההליכים בגין אישומים בעבירות סחר בנשק, לא ישוחרר הנאשם לחלופת מעצר, וזאת לאור המסוכנות הטבועה בעבירות אלו (ראה לדוגמה: בש"פ 4700/01 שיק נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 19.7.01; בש"פ 4997/05 קייסי נ' מדינת ישראל, לא פורסם 26.6.05; בש"פ 10388/05 אל קדר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 17.11.05). אף על פי כן, הוכר כי בנסיבות מתאימות בהן מתברר כי די בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו של הנאשם, מן הראוי לשחררו לחלופה (בש"פ 2304/02 מדינת ישראל נ' רובין, לא פורסם, 15.3.02; ב"ש (י-ם) 4551/05 מדינת ישראל נ' סגל, לא פורסם, 3.7.05; בש"פ 6767/06 עותמאן נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 4.9.06).

5. נסיבותיו של המקרה הנוכחי הן גבוליות. מחד מדובר במשיב אשר סחר בתחמושת, מה שמצביע, כפי שנאמר לעיל, על מסוכנות גבוהה שבד"כ מצדיקה מעצר בפועל ואינה מאפשרת שחרור לחלופת מעצר. מאידך, מדובר בעבירה שבוצעה בתחמושת ולא בכלי ירייה ולזכותו של המשיב יש לזקוף גם את עברו הנקי. בנסיבות אלה הייתי נכון לשקול את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, ובלבד שתוצע חלופה הולמת שתוכל לאיין, או לפחות להפחית במידה ניכרת את הסיכון לביטחון הציבור הכרוך בשחרורו של המשיב.

6. דא עקא, המשיב לא הציע חלופת מעצר הולמת. גם אם ניתן היה בעקרון לקבל את החלופה המוצעת של מעצר בית בבית אביו של המשיב, בפיקוח האב והאח, מסתבר, כעולה מדברי ב"כ המבקשת, עליהם ב"כ המשיב לא חלקה, שבמקום מגוריו של האב אין אפשרות להתקין איזוק אלקטרוני וגם האפשרות לקיים פיקוח יעיל של המשטרה באזור זה מוגבלת ביותר. נסיבות כאלה הוכרו בפסיקה כנסיבות אשר יכולות לשלול הכרה בחלופה כזאת כחלופה הולמת (ב"ש (תל אביב-יפו) 90636/07 מדינת ישראל נ' רשק ואח', לא פורסם, 24.5.07; בש"פ 4149/07 מדינת ישראל נ' מונג'ד בזיאן, לא פורסם, 20.5.07; בש"פ 4784/07 סאמר חייט נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 10.6.07).
7. בנסיבות אלה, בהעדר חלופת מעצר הולמת, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. עם זאת, אהיה נכון לקיים עיון חוזר בהחלטה, אם תוצע על ידי המשיב חלופת מעצר הולמת.

ניתנה היום כ"א באייר, תשס"ח (26 במאי 2008) במעמד ב"כ המבקשת, המשיב ובהעדר ב"כ המשיב.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לעו"ד לאה צמל.