החלטה בתיק פ 1696/06

1.         ביום 14.2.07 הגיש ב"כ המבקש בקשה דחופה  להורות על אתר על ביטול משפטו של המבקש ובהתאם על זיכויו מחמת טענת "הגנה מן הצדק". (להלן: "הבקשה").

ביום 26.2.07 הגישה ב"כ המשיבה תגובה לבקשה (להלן "התגובה).

ביום 1.3.07 המציא ב"כ המבקש תשובה לתגובה (להלן "התשובה").

להלן בקליפת אגוז עיקרי העובדות:

2.         כנגד המבקש הוגש ביום 2.4.06 כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נשק ואביזרי תחמושת וכן עבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע.

המבקש כפר בעבירות שמיוחסות והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.

המבקש עצור עד תום ההליכים מיום 30.03.06.

3.         השתלשלות העניינים כפי שהתנהלה מנקודת מבטם של באי כח הצדדים, עד להגשת הבקשה שבפני, מפורטת בטיעוני באי כח הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה.

4.         עניינה של הבקשה שבפני הוא ההתרחשויות העובדתיות הנוגעות לסירובו של העד אלדד עמיאל קצין המודיעין של תחנת משטרת דימונה (להלן: "עמיאל") לציית לצו של בית המשפט  ולגלות את זהותו של מקור המידע  שעל פיו הוצא צו החיפוש שהוגש לבית המשפט וסומן נ/8 (להלן "נ/8). יובהר כי עמיאל זומן להעיד בבית המשפט כעד הגנה.

5.         למען הסדר: "צו בית המשפט" - הינה החלטתי מיום 13.2.07 בה קבעתי והוריתי בהחלטה מנומקת לעד עמיאל לחשוף את זהותו של מוסר המידע, שבעקבותיו הוצא צו החיפוש נ/8.

נ/8 - הינו צו חיפוש שהוצא ביום 17.4.06 בבית משפט השלום בבאר שבע. הצו התיר למשטרה לערוך חיפוש בבית של אלירן בסט (שהינו אחיו של הנאשם ומתגורר יחד עימו באותו בית בדימונה) ולתפוס אמל"ח, רכוש (תכשיטים) וסמים.

6.         בדיון שהתקיים ביום 13.2.07 בבית המשפט להמשך עדותו של עמיאל כעד הגנה, נתבקש העד ע"י ב"כ המבקש לחשוף את זהותו של מוסר המידע. בתשובתו חזר וסירב העד למסור את שמו של המקור בטענה כי " יש סכנת חיים למקור" (עמ' 67  לפרוטוקול). העד הוסיף  ואמר כי " ניתן לחשוף את העדות ואת תוכן המידע  אך מי מסר אותה זה סכנת חיים" .  בשלב זה ביקש ב"כ המבקש  לאכוף על העד את הסנקציה  לפי סעיף 5  לפקודת ביזיון בית המשפט ולהורות על מעצרו לחודש ימים אלא אם יחזור בו מסירובו.

7.         בהחלטתי  (בעמ' 72 - 74) מצאתי כי יש לדחות את בקשתו של ב"כ המבקש שהתבססה על סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט. קבעתי כי עמיאל הראה טעם צודק לסרובו להשיב על השאלה של מקור המידע.

8.         אומר ב"כ המבקש (סעיף 10 לבקשתו) כי ההתרחשויות העובדתיות הנ"ל " מקימות את אותן נסיבות חריגות בהן יש לבטל את ההליך מטעמי הגנה מן הצדק, הן משום שהתנהגותו של עמיאל  והתנהגותה של המאשימה בקשר לכך הן כה נפסדות בפני עצמן, עד שהן מקימות השתק פלילי בפני המאשימה מלהמשיך בהליך הפלילי נגד הנאשם והן משום שבנסיבות הענין גורמת התנהגותן זו לפגיעה אנושה בזכויות של הנאשם, במונען ממנו בכוונה ראיה היכולה לכונן ספק סביר באשמתו ופגיעה זו גוברת  על כל האינטרסים הציבוריים המתנגשים שבקיום המשפט ובנסיבות העניין, אין בידי בית המשפט כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות".

דיון:

9.         בע.פ. 2910/94 ארנסט יפת ואח נ.מדינת ישראל (להלן: "הלכת יפת")  קבע כב'  השופט ד. לוין בפסק דין עקרוני  כי " לבית המשפט במדינת ישראל שיקול דעת לעכב הליכים כשאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, כפי שבית המשפט רואה אותו"

10.        המבחן שנקבע בהלכת יפת הינו כי ההלכה תופעל במקרים שעלו " לכדי התנהגות בלתי נסבלת" של הרשות, " התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם....המדובר במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסבלו".

11.        בספרו של ישגב נקדימון "הגנה מן הצדק" עמ' 21 אומר המחבר: " אכן הגנה מן הצדק הינה טענה מהפכנית וחדשנית המתקבלת על דעתם של בתי המשפט במקרים מיוחדים בלבד. ברי כי לא באופן תדיר יימנע בית המשפט מדיון ענייני בשאלת חפותו או אשמתו של נאשם בפלילים ויסיים את ההליך בפסק דין, העוסק במעשי הרשות ובהשלכותיהם על הנאשם".

12.        השאלה האם בענייננו סירובו של עמיאל לגלות את שמו של מקור המידע שעל פיו הוצא  נ/8 , וכל השתלשלות העניינים שקדמה לכך, מהווים בפני עצמם התנהגות שערורייתית של הרשות שיש בה כדי להביא את בית המשפט להפעיל את הסעד של "הגנה מן הצדק".