פ
בית משפט השלום באר שבע
|
1388-06
26/03/2008
|
בפני השופט:
נ. אבו טהה
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נתי טרבלסי
|
הנתבע:
אל סענא איבראהים
עו"ד יונס אלגרינאוי
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול כתב אישום בשל אי קיום חובת שימוע בעניינו של הנאשם.
בתאריך 14.02.06, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין ביצוע שלוש עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש ועבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין.
על פי עובדות כתב האישום, מיוחס לנאשם כי בתאריך 01.04.05, בשעת לילה, תקף את מיכאל קוציטוב (להלן: המתלונן) , בבית מעצר לקטינים, בכך שבעוד המתלונן ישן, חבט בו מכות בגופו, שרט אותו בפניו, נשך אותו בחזהו וחתך אותו באמצעות סכין גילוח.
כתוצאה המתקיפה נגרמו למתלונן חבלה במרפק ימין, שריטות אשר דיממו בפניו, חבלה בחזהו הכוללת חדירת ניבים ופציעות בדמות שריטות בידו הימנית.
בדיון שהתקיים בתאריך 18.12.07, העלה ב"כ הנאשם טענה, לפיה יש להורות על ביטול כתב האישום, הואיל וזכותו של הנאשם לעריכת שימוע בעניינו, בהתאם לסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, לא קויימה.
בתגובת ב"כ המאשימה, נטען כי אין להורות על ביטול כתב האישום אלא יש לקיים את השימוע בדיעבד וזאת מהנימוקים הבאים:
א. ממועד הגשת כתב האישום ועד להעלאת הטענה בדבר אי קיום זכות השימוע, חלפו כשנה ועשרה חודשים. על הנאשם היה להעלות טענה זו בראשית ההליכים כנגדו ולא להמתין זמן כה רב.
ב. זכות השימוע איננה זכות מוחלטת אלא מדובר בזכות יחסית ומוגבלת.
ג. בסעיף 60א לא נקבע כי הפרת חובת היידוע או פגיעה בזכות השימוע, יביאו לביטול כתב האישום.
ד. היידוע ומתן אפשרות הטיעון, הינן החלטות מנהליות המתקבלות עי ידי רשויות התביעה. גם אם כשלה הרשות ביישום חובותיה, הרי שאין בפגמים אלה כדי להביא לבטלות ההחלטה על הגשת כתב אישום ויש לבחון את ניתן לרפא את הפגם באמצעות סעד ראוי.
ה. אין חולק כי הנאשם היה מודע לכך שמתנהלת נגדו חקירה. בחקירתו, מסר הנאשם את גרסתו לחשדות כנגדו, באופן שזכות השימוע שלו מוצתה חלקית לפחות.
ו. השימוע שלאחר הגשת כתב אישום, רחב יותר בהיקפו שכן, חומר החקירה מונח בפני הנאשם.
ז. בנסיבות המקרה דנן, אין הצדקה לפגיעה באינטרס הציבורי באם יבוטל כתב האישום.
ח. זכותו של הנאשם להביע את עמדתו בפני התביעה בטרם הגשת כתב האישום כנגדו, עדיין עומדת לו באמצעות עריכת שימוע בדיעבד והפגיעה בזכותו זו, הינה ברת תיקון.
דיון ומסקנה
סעיף 60א(ד) לחסד"פ מחייב את רשויות התביעה להודיע לחשוד על כך שהתקבל חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
בית המשפט העליון חזר ונדרש לאחרונה להוראת סעיף 60א לחסד"פ בבג"צ 4175/06
אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 2006(2), 3317 ,עמ' 3319 ופסק כדלקמן:
"
הליך השימוע, המעוגן כיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש"... מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום".
אי קיום שימוע במועדו, כאמור בחוק, הוא פגם
מהותי
ולא טכני בלבד.
הגיעה העת שהתביעה תפנים את השינוי שבחוק, כפי שפסק בית המשפט המחוזי בתפ"ח 1199/05, מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם לאמור: