עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2276-04
24/02/2005
|
בפני השופט:
אחיטוב נורית
|
| - נגד - |
התובע:
Trinity Rail Gmbh
|
הנתבע:
1. רכבת ישראל
2. עיסא חורי מפעלי מתכת בע"מ
|
| החלטה |
1. בפתח הדיון בפני, בדיון המקדמי, העלו המשיבות כטענת סף, טענת שיהוי כנגד העותרת.
ב"כ הצדדים ביקשו כי שאלה זו תוכרע במנותק ובטרם יתקיים דיון לגופו של עניין.
לפיכך, עניינה של החלטה זו היא בטענת השיהוי בלבד.
2. ב"כ העותרת, בין יתר טענותיו אליהן אתייחס בהמשך, טען כי לא ניתן להכריע בטענת השיהוי כטענה מקדמית.
אדון תחילה בטענה זו.
סמכויותיו של בית המשפט לעניינים מינהלים, בדיון המוקדם, מוסדרות בתקנה 8 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהלים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן:
"התקנות").
הוראת תקנה 8(3) קובעת:
"
למחוק או לדחות את העתירה כולה או מקצתה".
הוראת תקנה 8(4) קובעת:
"
להורות כל הוראה אשר יש בה כדי לייעל את הדיון ובכלל זה להורות על
ניהול הדיון בעתירה בדרך של סיכום טענות בכתב".
זאת ועוד, בית משפט לעניינים מינהלים יכול לדון באותן עילות סירוב הנהוגות בבג"ץ, וזאת מכוחה של הוראת סעיף 8 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהלים, תש"ס-2000, שזו לשונה:
"
בית המשפט לעניינים מינהלים ידון בעתירה המינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהן דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי".
טענת שיהוי כטענה מקדמית, הינה מסוג הטענות בהן נהג בג"ץ לדון, בהקשר למכרזים ציבוריים.
משעברו העילות, הסמכויות והסעדים הנהוגים בבג"ץ לבית משפט לעניינים מינהלים, עברה הסמכות ושיקול הדעת לדון בטענת השיהוי כטענת סף, ועמה הסמכות לדחות עתירה בשל שיהוי, בנסיבות המתאימות.
ככלל, דיון מקדמי בטענת השיהוי הינה פרקטיקה רצויה, שכן אם זו תתקבל, יתייתר הדיון כולו בעתירה לגופה, ויחסך זמן שיפוטי רב.
לפיכך, טענת העותרת כי אין לדון בטענת השיהוי כטענת סף, דינה להדחות.
באשר לשיהוי -
3. ביום 8.6.04 הודיעה המשיבה 1 לעותרת כי הצעתה של המשיבה 2, נבחרה כהצעה הזוכה במכרז.