1. בפני בקשה מטעם המשיבים 1-3 (להלן:
"משיבי העירייה"), לקביעת מותב (במקור נכתב
מוטב- מ'ה') ולקיום דחוף בעתירה וכן לאפשר לעירייה, על בסיס הצהרת "גור אריה", להיערך לבחירות במינהל הקהילתי פסגת זאב, בכפוף לאפשרות, שינתן פסק דין המונע בחירות במינהל הקהילתי פסגת זאב.
2. בבסיס הבקשה, החלטתי מיום 26.10.11, בבקשת העותרים ולפיה ניתן צו ביניים המונע קיום בחירות למינהל הקהילתי פסגת זאב, עד למתן פסק דין בעתירה.
3. בקשת משיבי העירייה לקביעת מותב ולדיון דחוף נעתרה בהחלטתי מיום 30.10.11, אשר במסגרתה, נקבע מועד לדיון בעתירה ביום 29.11.11 ונקבע לוח זמנים להגשת כתבי תשובה.
4. בגדר הבקשה מבקשת העירייה לאפשר לה להיערך לבחירות מבחינה ארגונית, תוך הצהרה, שאם העתירה תתקבל, הבחירות לא תתקיימנה. נטען על ידם, כי עריכת הבחירות דורשת התארגנות, הכוללת הכנת ספר בוחרים, איתור מועמדים, הגשת מועמדויות וכו' מהלכים שכולם תוקצבו לשנת 2011. עוד מתחייבת העירייה, כי ככל שתיעתר הבקשה, היא תודיע לכולא עלמא, כי קיומן של הבחירות תהיה כפוף להכרעה שיפוטית בעתירה. העירייה טוענת, כי למשיבים לא יגרם כל נזק אם יימשכו ההליכים לבחירות, שהרי כל עניינם הוא בעצם מניעת קיום הבחירות ולא בהכנות להם.
5. בתגובתם לבקשה, מיום 6.11.11, מונים העותרים ארבעה נימוקים לדחיית הבקשה:
הראשון, שהמינהל הקהילתי לא אימץ את תקנון הבחירות החדש שהוא תנאי מוקדם להכנת ספר בוחרים לאיתור מעומדים להגשת מועמדויות וכיוצ"ב. ולפיכך, אין למעשה אפשרות חוקית לבצע את התהליך ההערכות, שאותו מבקשת העירייה לקיים;
השני, שבתקנון החדש נקבע לוח זמנים ומועדים מוגדר לקיום הבחירות, כשחלק ממועדיו כבר חלפו, למשל, מועד ההתכנסות הראשונה של וועדת הבחירות, פרסום תקנון ואזורי בחירה והמועד האחרון להגשת מעומדות לבחירות האזוריות;
השלישי, שמדובר על קיום "בחירות על תנאי" בכפוף להחלטה שיפוטית. בעניין זה טוענים העותרים, כי משמעות ההערכות הארגונית הינה, הוצאת אלפי שקלים של כספי ציבור, והפעלת מערכות שלמות להכנת ספר בוחרים ולהגשת מועמדויות. העותרים מכנים בקשה זו "הזויה ו"חוצפנית", וטוענים, כי המוסד של "קיום בחירות על תנאי" והגשת מועמדויות על תנאי, הוא בגדר "פנטזיה בלתי ראויה";
הרביעי, פגיעה במאזן הנוחות, זאת מאחר שהמתמודדים כולל העותרים 2 ו-3 ידרשו במסגרת ההערכות לבחירות, להוציא אלפי שקלים מכיסם בהתמודדות ובהערכות, כאשר ובמידה והעתירה תתקבל, לא יהיה מי שיפצה אותם על אובדן הכספים.
6. העותרים טוענים, כי למעשה הבקשה מהווה מיחזור של עמדת המשיבים שנטענה במסגרת הדיון בצו הביניים, תוך הסתרת העובדה שהלכה למעשה, לא ניתן כיום להיערך לבחירות אותם הם מבקשים, כתוצאה מהוראות התקנון החדש, שהוא הבסיס לקיום הבחירות.
7. העותרים גם מתנגדים למתן הצהרת "גור אריה" בנסיבות העניין וטוענים, כי אין ללמוד מפסק הדין בעניין "גור אריה" (דיון מה/3-71 של בית הדין הארצי לעבודה פסק דין מיום 7.2.85) שפסק בצו מניעה נגד פיטורי עובד לענייננו הם מוסיפים, כי לאחר מתן הצו הארעי, כבר מסרו משיבי העירייה הן לוועדה למינהלים קהילתיים והן למועצת העיר, כי הבחירות בפסגת זאב הוקפאו עד להחלטה בצו על ידי בית המשפט.
8. בהחלטה מיום 6.11.11 הוריתי למשיבי העירייה להגיב על תגובת העותרים בתוך שני ימי עבודה. לפי רישומי "נט המשפט" ההחלטה הומצאה למשיבי העירייה באותו היום, אך הם לא הגישו את התגובה המבוקשת ואף לא בקשה להארכת מועד להגשתה.
דיון והכרעה
9. במהותה, בקשת משיבי העירייה, היא בקשה לעיון חוזר בצו ביניים שניתן מתוקף סעיף 9 לחוק בתי המשפט עניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: "
החוק") ותקנה 9 לתקנות בית המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן:
"התקנות").
10. תקנה 9 איננה מאפשרת, על פי לשונה, מהלך של עיון חוזר בצו ביניים, אשר הוא עצמו ניתן לערעור ברשות לפי סעיף 12 לחוק. אכן, על אף העדר הסדר פוזיטיבי בעניין בחוק ובתקנות, ניתן להקיש לעניין זה מתקנה 20, המאפשרת לבית המשפט לנהוג בעתירה, כולל בצו הביניים, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים ובסייגים שנקבעו בגדרי התקנה.
11. יצוין, כי משיבי העירייה עצמם לא ציינו מהי התשתית המשפטית להגשת הבקשה וכן לא התייחסו לאפשרות השימוש בתקנה 20 לענייננו. אולם, גם אם אניח, לטובת משיבי העירייה, שהתקיימו בענייננו אותם סייגים הקבועים בתקנה 20, בין היתר, קביעה שהשימוש בתקנות סדר הדין האזרחי דרוש לצורך ההכרעה בעתירה, קביעה שאין בכך כדי לסתור את החוק, את התקנות ואת מהות ההליך המנהלי או לפגוע בקיום ההליך באופן הוגן ויעיל, עדיין יש לזהות תקנה רלבנטית מקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי שבה ניתן לעשות שימוש, ולבחון אם בקשתם של משיבי העירייה עומדת בתנאיה.
12. דומה, כי מקבילה אפשרית המאפשרת קיום חוזר בסעד זמני שניתן - וצו ביניים במהותו הוא אכן סעד זמני - הינה תקנה 368 לתקסד"א שכותרתה:
"עיון מחדש". תקנה זו קובעת, כי בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק, בשל נסיבות שהשתנו או בשל עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו.
13. בענייננו, סבורני, כי מעת מתן הצו לא הוכח קיומם של שינוי בנסיבות, או גילוין של עובדות חדשות שלא היו בידיעת הצדדים בעת הבקשה למתן צו הביניים והתגלו רק לאחר מתן הצו. התשתית העובדתית, כולל קיומו של התקנון החדש, לוח הזמנים שנקבע בו, אי אימוצו על ידי עמותת המינהל הקהילתי וכן המועד שנקבע לקיום הבחירות - 13.12.11, הייתה ידועה מראש לצדדים והבקשה שבפני אינה מחדשת דבר בעניין זה.
14. אומנם, לבית המשפט שמורה, במסגרת התקנה, סמכות ייחודית וחריגה להתערב ולשנות את החלטתו, גם במקרים שאין בהם שינוי נסיבות. אולם, בית המשפט ינהג כך, רק במקרים נדירים ביותר על סמך נימוקים כבדי משקל ולא ייתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור, תשס"ט-2009, בעמ' 534).
15. דומני, כי בנסיבות ענייננו, הנימוקים שהוצגו על ידי העירייה אינם בגדר נימוקים חריגים נדירים וכבדי משקל המצדיקים עיון מחדש בצו שניתן או את סיוגו.