עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
44736-10-11
08/12/2011
|
בפני השופט:
ד"ר קובי ורדי
|
- נגד - |
התובע:
אומארו סליפו אוסמאן דרכון גאנה מס' 09567 AS 09 עו"ד מעיין נוסל
|
הנתבע:
משרד הפנים עו"ד עדי בר-טל
|
החלטה |
1. בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת מעצרו והרחקתו של העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותר כפליט ולהעניק לו מעמד של פליט המבקש מקלט בישראל, ושהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש. כן טוען העותר כי לא היה מקום להחיל בנסיבות העניין את הנוהל החדש על בחינת בקשתו של העותר באופן רטרואקטיבי.
לטענת העותר, בשנת 2000 פרצו מהומות בין השבט אליו הוא השתייך לבין שבט אחר במהלכן נהרגו אביו ובן דודו, וכי מאוחר יותר לאחר שנהרגו שלושה מנהיגים מהשבט היריב, חשדו כי העותר מעורב במותם והוא החל לקבל איומים על חייו בעקבותיהם עזב את גאנה.
2. כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11
טרזה גראף
נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:
(א) במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה).
(ב) במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.
(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.
יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.
(ד) כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...
בחינה פרטנית - יישום לנסיבות המקרה
3. כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.
4. בענייננו, העותר הסתנן לישראל דרך גבול מצרים במהלך שנת 2008.
לאחר כניסתו לישראל פנה העותר בכתב למשרדי האו"ם בבקשה למקלט מדיני בישראל אך בקשתו נדחתה הואיל ובקשתו לא הייתה מנומקת כדבעי.
בחודש יולי 2008 הגיש העותר פעם נוספת בקשה למקלט מדיני, וביום 15.5.09 נערך לעותר ראיון על-ידי יחידת ה-RSD באו"ם.
בשל העברת סמכויות בחינת בקשות למקלט מדיני מהאו"ם למשיבה, התבקש העותר לפנות שוב ליחידת המסתננים, שם נערך לעותר ראיון זיהוי ולאחר בחינה הוחלט לדחות את בקשתו של העותר למקלט מדיני בישראל.
בקשה לעיון מחדש שהגיש העותר נדחתה גם היא.
5.
בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותר לתגובת המדינה, אני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום ליתן צו ביניים עד לבירור טענותיו של העותר במסגרת העתירה, וזאת מהטעמים הבאים:
בנסיבות העניין אני סבור כי המקרה דנן נמצא ב"קשת הטווחים" המפורטת בסעיף 2 (ג) להחלטתי לעיל המצדיק מתן צו ביניים, שכן לא ניתן לשלול בשלב כי העותר אינו בבחינת "פליט" על-פי האמנה הנרדף במולדתו על-רקע השתייכותו "לקיבוץ חברתי מסוים", וכי נשקפת לו סכנת חיים במולדתו, וזאת בהתחשב בכך שהעותר הגיש את בקשתו למקלט מדיני בסמוך לכניסתו לישראל, בהתחשב בכך שגירסתו של העותר הייתה עקבית הן בבקשתו למקלט מדיני, הן בראיון שנערך לו והן בטענותיו בפני בתי הדין לשוהים בלתי חוקיים, וכן בהתחשב בכך שאביו של העותר ובן דודו נרצחו לכאורה במהלך העימותים הבן שבטיים.