החלטה בתיק עעא 207/08

עו"ד עטרי : אני מבקש לעשות את עבודות השירות. אני לא יודע מה עמדת הנציב. אנחנו כבר בסיבוב שני. השופטת בן אור הגדירה בלשון מאד ברורה מה שעל הנציב לבחון. כשהגענו לנציב - הגעתי אתו כדי שלא יהיו אי הבנות. מהרגע הראשון התברר שהממונה רוצה לבדוק מה השתנה מאז ההחלטה שהוא נתן. הוא רצה הסבר לממונים עליו מה השתנה מהחלטתו הקודמת. החלטת השופטת בן אור ביקשה שיפתח דף חודש. אשתו עומדת בעוד שלושה שבועות. זו ודאי לא סיבה לא לרצות עונש מאסר. אך אם היה נערך שימוע מלכתחילה התשובה היתה שונה.

התערבות אדוני המתבקשת היא להורות לו להתייחס אל המצב כדף חלק. לו זאת היתה הצורה הוא לא היה נשלח למאסר. כשאומרים בלב פתוח ונפש חפצה הכוונה היא להתעלם מכך שהוא נשלח למאסר.

אם הממונה יצא מנקודת הנחה שמגיע אדם שהוא צריך לבחון את עניינו כדף חלק לא אוכל לחזור שוב בערעור. ברגע שבימ"ש מתווה לו מה הוא צריך לבדוק והוא לא עשה את זה.

לשאלת ביה"מ - הוא אמר בפה מלא וביקש שאסביר אם יש מקום לשנות החלטתו ולא זה צריך היה להיות שיקול הדעת שלו. כאן יש מקום לציין שהנחתו העובדתית בבסיס ההחלטה היתה שגויה.

הוא הניח שהעותר לא התייצב לעבודות שירות כבר מינואר 2007. היום אנו יודעים שהוא לא היה אמור להתייצב כי לא היה בדיון בערעור ולא ידע על ההחלטה שהתקבלה. הממונה הניח שהוא ידע על ההחלטה ולא התייצב. הוא כותב זאת. וזה לא נכון. השיקול של כמה זמן אדם נעדר הוא שיקול מרכזי ומכריע.

אני רוצה לתת רקע.

הנציב אמר בפה מלא את הדברים שאני אומר לאדוני. בגליון השימוע זה לא נכתב. הוא לא מתאר את מהלך השיחה ביני לבינו. גליון השימוע לא משקף את מה שהיה שם.

ברגע שמתקיים שימוע של 25 דקות ובגליון לא נרשם כל מה שאמר הממונה. בשביל זה אני שם כדי להביא את הדברים בפני אדוני.

הוא חשב שהוא ממלא אחר החלטת ביה"מ. איך תוקפים שיקול דעת? כשממונה מקבל החלטה ובימ"ש מקבל עתירה הוא הפעיל שיקול דעת ושיקול הדעת נפסל.

אני יצאתי מהמפגש ורשמתי את מה שנאמר בדיון הזה. מדובר בתיק תעבורה. הוא לא נכח בדיון בפני השופט חבש. השופט חבש דחה את הערעור כי סבר שהעורר ידע על הדיון. לכן נדחה הערעור.

זה לא מקרה קלסי של עבריין שביצע עבירת סמים.

תקפנו את ההחלטה בערעור ובימ"ש החליט לא לשנות.

אם השופט חבש היה קובע דיון בפני המערער הכל היה שונה.

כשהשופטת בן אור שמעה אותנו אמרה שאלו דברים שהממונה צריך לבדוק. אם הממונה יראה שהוא באמת מוכן...

אני מבקש הממונה יקיים את הדיון כאילו לא נתן החלטה לשלוח אותו למאסר.

אני מצהיר לפרוטוקול מה אמר הממונה בדיון שהתקיים ושלא רשם בדו"ח השימוע.

אנחנו לא היינו כאן אם השופט חבש היה יודע שהוא לא זומן לדיון ואז הוא יכול היה לבצע עונש בעבודות שירות.

אני מבקש שהדיון יוחזר לממונה, שישקול את ענין המשיב כאילו יש דף חלק. זה מה שאמרה השופטת בן אור וזה מה שאני מבקש שיעשה.

לשאלת ביה"מ אני מצהיר בזאת כי בדיון שנוכחתי בו אצל הממונה לטעמי הוא לא מילא אחר הוראת בית-המשפט שהורה לו: "אני משוכנעת כי הממונה ישמע את הדברים בנפש חפצה וככל שיתרשם מרצינות עמדתו של העותר יהיה נכון לשקול מחדש את עמדתו...". את הציטוט הנ"ל יש לקרוא יחד עם המשפט הנוסף שאמרה השופטת בהחלטתה לפיה הסבירה לעותר כי זו הזדמנות אחרונה שניתנת לו לשכנע כי ניתן לקיים את גזר הדין המקורי בדרך של עבודות שירות. לצערי, ואני מצהיר זאת לפרוטוקול ביה"מ, על פי הבנתי הממונה לא הבין את החלטת ביה"מ שעה שהתבטא במילים הבאות: "למה אתם רוצים שאשנה את ההחלטה הראשונה להפסיק את עבודות השירות. מה השתנה מאז ההחלטה ההיא להפסיק את עבודות השירות וכן איך אני אסביר לנציב שב"ס את השינוי בעמדה". דברים אלה נאמרו מספר פעמים בוריאציות שונות. כמו כן אציין כי הממונה החשיב את זמן אי התייצבותו של העותר לריצוי עבודות השירות החל מינואר 2007 כאשר כיום אין חולק על כך כי לעותר נודע על החובה לבצע את עבודות השירות לא לפני מאי 2007 עם פניית הממונה אליו והממונה מציין את התקופה הארוכה שבה לא התייצב העותר לריצוי עבודות השירות כעילה מרכזית לאי ההעתרות לבקשתו לרצות את עבודות השירות. יצויין כי לפי המסמכים שלפני הממונה אכן לא יכול היה לדעת אחרת שכן מבחינתו ההחלטה ניתנה בדצמבר 2006 ולא היתה לו כל סיבה לחשוב כי העותר לא ידע כבר מאז שעליו לרצות את עבודות השירות.