1. מונח בפניי ערעור לפי סעיף 87(ד) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתפ"ח 1004/08, לפיה עוכב ביצוע עונשו של המשיב ב-45 יום ממועד מתן גזר הדין. המשיב, יליד 1932, הורשע ברוב דעות בביצוע עבירות מין כלפי קטינה בת משפחה. בגינן של עבירות אלה הושתו על המשיב 15 שנות מאסר בפועל.
2. לעתים, מסגרת ההליך ושיקולים מעשיים מטים את כף ההכרעה. צודק הסנגור בכך שעסקינן בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב ביצוע עד למועד בו ניתן להגיש ערעור על פסק הדין. השאלה העומדת לדיון היא האם בנסיבות העניין טעה בית המשפט המחוזי באופן המצדיק התערבותה של ערכאה זו.
בנקודה על ציר הזמן בה אנו מצויים - כאשר נותרו רק שבועות מספר עד מועד בו, כנראה, יוגש הערעור - ובהתחשב בנסיבות העניין שפורטו, לא השתכנעתי כי יש מקום להורות על ביטול עיכוב ביצוע המאסר. מוטב שהעניין ייבדק בקרוב, לאחר הגשת הערעור ומשניתן יהא לעמוד על סיכוייו בצורה מושכלת יותר. יודגש כי בכך אין להביע עמדה עקרונית בסוגית אמות המידה הראויות, לאורן תחליט הערכאה המבררת אם לעכב ביצוע גזר דין לתקופה מסוימת עד להגשת הערעור. לצורך ההכרעה בבקשה זו, אך לא מעבר לכך, יצוין שקיימת בהכרעת הדין דעת מיעוט, לפיה זוכה המשיב. בנוסף, לא נטען שהלה הפר את תנאי שחרורו במהלך המשפט. אומנם, בית המשפט המחוזי יכול היה להגיע לתוצאה אחרת. אולם, כאמור, בשקלול הנסיבות אין הכרח להכריע בנדון דווקא בעת הזו לעומת מועד אחר בתקופה הקרובה. לא אסתיר כי במהלך הדיון בפניי הוצע לצדדים לדחות את הדיון בבקשה לתקופה קצרה - על מנת להביא להקדמת מועד הגשת הערעור על פסק הדין - ואגב כך, לבחון במסגרת הליך זה את המשך עיכוב הביצוע עד לדיון והכרעה בערעור העיקרי. ברם, הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין זה גם בעטיים של אילוצים אישיים מצד הסנגוריה. משכך ומשנדרשת הכרעה בערעור המונח בפניי - דעתי היא כי יש לדחותו.
3. הערעור נדחה. תנאי השחרור שנקבעו, לרבות מעצר בית מלא, יוותרו על כנם.
ניתנה היום, ד' בתמוז התש"ע (16.6.2010).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. בק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת