ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
40952-11-11
02/02/2012
|
בפני השופט:
אילן סופר
|
- נגד - |
התובע:
VANA MARIANA LIANA
|
הנתבע:
1. עיזבון המנוחה צבן פרומה ז"ל 2. צבן שמואל 3. צבן שמעון
|
החלטה |
1. לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים מיום 26.9.11 (הנשיאה השופטת דיתה פרוז'ינין, נציג העובדים מר סלובטיצקי ונציג המעבידים מר חיות; תע"א 2421/08).
הדיון בבית הדין האזורי
2. בבית הדין האזורי התבררה תביעתה של המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, תוספת גלובלית בגין עבודה בשעות נוספות, והפרשי שכר מינימום.
המבקשת הינה עובדת סיעודית, אזרחית רומניה אשר טיפלה בגברת צבן ז"ל (להלן -
המנוחה) אשר הייתה באותה עת רתוקה לכסא גלגלים וסבלה ממחלות שונות. המשיבים 2 ו - 3 הינם בעלה ובנה של המנוחה. המבקשת התפטרה מעבודתה אצל המשיבים. בבסיס המחלוקת בין הצדדים עמדה השאלה, האם הסתיימה עבודתה של המבקשת בנסיבות של פיטורים או התפטרות.
המבקשת טיפלה, לטענתה, במשיבים 2 ו-3, וטוענת כי התפטרה בדין מפוטרת משום ששכרה שולם לה רק עבור הטיפול במנוחה, ולא בשני המשיבים. כן הוסיפה המבקשת כי היא זכאית לתוספת גלובלית בגין עבודה בשעות נוספות, ולהפרשי שכר מינימום.
3. בית הדין האזורי קבע כי השוני בין גרסאותיה של המבקשת ערער את אמינותה וכי יש לדחות את טענתה כי התפטרה בדין מפוטרת עקב נסיבות אשר מנעו ממנה להמשיך בעבודתה. לפיכך קבע בית הדין כי אין היא זכאית לפיצויי פיטורים.
לענייןדרישת המבקשת לתוספת גלובאלית,דחה בית הדין את תביעתה משמצא כי לא עלה בידה להוכיח כי המנוחה נזקקה לטיפול גם מעבר לשעות העבודה הרגילות.
לעניין תביעתה להפרשי שכר מינימום, פסק בית הדין למבקשת סכומים המגלמים בתוכם הפרשי שכר מינימום ותוספת הפרשה לביטוח בריאות וביטוח לאומי.
על תביעותיה שנדחו הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
הבקשה להארכת מועד
4. ביום 22.11.11, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. המבקשת באמצעות בא כוחה, טענה כי פסק דינו של בית הדין האזורי נמסר לה מעמותת "קו לעובד" ביום 6.10.11 וכי לא נאמר לה דבר לגבי מועד הגשת ערעור עליו. לטענתה אי ידיעת השפה העברית הקשתה עליה בהבנת הנאמר בפסק הדין וכן בהבנת ההליך הנדרש להגשת הערעור. עוד הוסיפה המבקשת כי עניינה עבר לידי שלושה עורכי דין שונים עד שהגיע לידי בא כוחה הנוכחי המבין את שפתה ואשר הסביר לה את תוכן פסק הדין ואת ההליך המתאים להגשת הערעור.
5. המשיבים טענו כי לאורך כל הדרך המבקשת הייתה מיוצגת על ידי עורכי דין מוסמכים וככל שלא הייתה מרוצה מתפקודם, טענה זו היא בגדר יחסי עורך דין ללקוחו ואין הם מהווים "טעם מיוחד". עוד טענו המשיבים כי במהלך הדיונים ליוותה את המבקשת נציגת "קו לעובד" דוברת רומנית, אשר הסבירה לה כל העת את מהות ההליכים ותוכנם וסייעה לה לאתר עורכי דין שייצגוה. כן טענו המשיבים כי על פי ייפוי הכוח המצורף ניתן ללמוד כי בא כוח המבקשת קיבל על עצמו את הטיפול בעניינה לכל המאוחר ב- 27.10.11 כך שגם לאחר שנמצא לה בא כוח הדובר את שפתה, השתהתה בהגשת הבקשה ללא הצדקה.
לעניין סיכויי הערעור טוענים המשיבים כי הם נמוכים, כאשר עיקר טענות המבקשת מופנות כלפי קביעותיו העובדתיות של בית הדין והתרשמותו מהעדויות אשר הובאו לפניו. לטענתם ערכאת הערעור אינה מקום לתקוף את הפרוטוקול או את תוכנו, מה גם שלטענתם השאלות אשר הוצגו למבקשת תורגמו לה סימולטאנית על ידי מתורגמנית הדוברת את שפתה.
דיון והכרעה
6. המועד להגשת ערעור על פסק דיןשל בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)
התשנ"ב-1991 (להלן: "
התקנות") אשר קובעת:
"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.
תקנה 126 לתקנות קובעת:
תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.
תקנות בית הדין לעבודה (פגרות), התשמ"ד-1984, קובעות כי פגרת סוכות חלה מיום י"ד בתשרי עד יום כ"א בתשרי; כלומר בין ה - 12.10.11 עד ה- 19.10.11.