החלטה בתיק ע"ע 39579-11-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל- אביב יפו מיום 15.9.2011 (השופט אילן איטח ונציג הציבור מר ליברוט; ע"ב 3798/06 וע"ב 3799/06).

רקע וכללי

2.      המבקשים משרתים, מאז שנות ה-90, במשיבה 1 (להלן: "המשטרה"), כמטפסי אנטנות ביחידה הארצית של מחלקת הקשר.

במסגרת החלטת הממשלה מיום 24.1.79 הוחלט על הצמדת תנאי עבודתם של השוטרים, ובכללם המבקשים, לתנאי עבודתם משרתי הקבע בצה"ל.

עוד נקבע כי תוקם ועדת מעקב, "שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים אשר יחולו בשכר בצה"ל, ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר" (להלן: "ועדת המעקב").

 ביום 19.8.99 נדחתה פניית המבקשים לאגף משאבי אנוש של המשטרה, בדרישה להעניק לשוטרים ביחידה תוספת פעילות ברמה א', בדומה לחיילי צה"ל, בנימוק כי המטפסים בצבא אינם מקבלים תוספת פעילות זו.

בעקבות קבילתו של המבקש 1, ותשובת הצבא לפנייה בעקבותיה, הוחלט, על ידי צוות השכר המשותף למשטרה ולמשרד לבטחון הפנים, כי הצמדת השכר תהיה באופן שמטפסי הרום במשטרה יהיו זכאים לתוספת פעילות ברמה ג'.

3.      לאור החלטה זו, עתרו המבקשים לבית הדין האזורי לעבודה בהליך, מושא הערעור דנן. במסגרת התביעה, טענו המבקשים כי דרך הצמדת תנאי ההעסקה של מטפסי הרום במשטרה לאלה של מטפסי הרום בצבא נעשתה בדרך מקפחת ותוך סחבת ועל כן עתרו לחיוב המשטרה בתשלום תוספת רמת פעילות א' למן תחילת עבודתם.

לאור שינוי שחל באופן תגמול מטפסי הרום בצה"ל, התחייבו המשיבות, כי תבאנה הנתונים הרלבנטיים בפני ועדת המעקב, אשר תבחן ותקבע האם וכיצד להחיל השינוי על נושאי תפקיד זהה להם במשטרה.

תוך תקופת הדיון בבית הדין האזורי התקבלה החלטת המשיבות להתאים את השינוי שחל בתנאי מטפסי הרום בצה"ל לתנאי שכר מטפסי הרום של המשטרה בתחולה למפרע, החל מחודש 3/06.

4.      בית הדין האזורי קבע כי בהחלטת צוות השכר המשותף למשטרה ולמשרד לביטחון הפנים, בדבר הצמדת השכר - נפל פגם, באשר הגורם המוסמך לקבלת ההחלטה הוא ועדת המעקב ולא צוות השכר, כאמור.

עם זאת, קבע בית הדין כי הגורמים הרלוונטים להרכב 'ועדת המעקב', הם המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר, היו שותפים והסכימו על תוכנה של החלטה זו; גם העובדה כי ועדת המעקב אשר התכנסה לאחר מתן ההחלטה ולא מצאה לשנות ממנה, הביאה את בית הדין האזורי למסקנה כי ועדת המעקב אימצה ואישררה את ההחלטה הלכה למעשה.

פגמים נוספים שמצא בית הדין האזורי בהחלטה הם בקביעה כי לא סביר שהמבקשים יקבלו הן את תמריץ המקצוע, בשיעור של 20% והן תוספת רמת פעילות א' ובתשתית העובדתית הלקויה באשר למתרחש בצה"ל - אשר עמדה ביסודה של החלטה זו. עם זאת, קבע בית הדין קמא, כי לא היה בפגמים אלו כדי להביא לבטלות ההחלטה, באשר אינם יורדים לשורשה.

אשר על כן, קבע בית הדין האזורי כי דין החלטת צוות השכר, כי הצמדת השכר תהיה באופן שמטפסי הרום במשטרה יהיו זכאים לתוספת פעילות ברמה ג' - להישאר בעינה.

כאמור, במהלך הדיונים בתביעה נתקבלה החלטת וועדת המעקב הקובעת כי שכר השוטרים יוצמד לשכר משרתי הקבע בצה"ל - זאת למפרע מחודש 3/06. בית הדין האזורי קבע כי טרם תקופה זו, תישאר בעינה החלטת צוות השכר לפיה הצמדת השכר בהתאם למספר הטיפוסים, תחול, למפרע מחודש 3/06 ולא מיום תחילת עבודתם של המבקשים בשנות ה 90.

הבקשה להארכת מועד

5.      ביום 21.11.11, הגישו המבקשים הודעת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי וכן בקשה להארכת המועד להגשתו. המבקשים טענו כי היומיוצגיםבהליך, בבית הדין האזורי, עלידיגוף"חצי" התנדבותי אליו חברו בעצתו של ארגון נשות השוטרים.

עוד טענו המבקשים כי במועד מתן פסק הדין, היה המבקש 2, אשר, לטענתם, הינו הכוח המניע העיקרי מאחורי התביעה, שרוי באבל על מות אביו וכן כי פסק הדין ניתן בעיצומם של חגי תשרי וזמן קצר טרם פגרת חג הסוכות.

בנוסף, ציינו המבקשים כי הודעה בדבר קבלת פסק הדין נמסר למבקשים על ידי בא כוחם בהליך בבית הדין האזורי, זמן קצר טרם חלוף המועדים להגשת הערעור וכי פסק הדין לא התקבל בידם ממש .ב"כ המבקשים סירב, לטענתם, לקבל הייצוג בערעור ומשכך פנו הם לעורכת דין אחרת אשר ייצוגם על ידה - כשל. כן ציינו המבקשים כי בא כוחם בהליך בבית הדין האזורי סירב להעביר לידיהם התיק המשפטי וכי בשל כך, התעכב הטיפול בבקשה להארכת המועד להגשת הערעור.