סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
36053-08-13
17/09/2013
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
מרים תם
עו"ד דוד שור
|
הנתבע:
מרכז החינוך העצמאי לתלמוד תורה ובתי ספר בית יעקב
עו"ד מנחם ינובסקי
|
| החלטה |
1. לפנינו בקשה למתן סעד זמני. המבקשת הינה מורה המלמדת במוסד אותו מפעילה המשיבה. לטענת המבקשת, היא הועברה במפתיע מלימוד וחינוך כיתות י"א - י"ב (והכנה לבגרות) ללימוד כיתות ז' - ח'. המבקשת עותרת להורות למשיבה להשיב אותה ללמד ולחנך את הכיתות אותן לימדה, וכן לאסור על שיבוץ אחרת בתפקידה.
טענות המבקשת
2. לטענת המבקשת, היא מלמדת במסגרת המשיבה מזה 14 שנה, מתוכן 12 שנה כמחנכת כיתות י"א - י"ב וכמגישה למבחני בגרות. המבקשת הינה מורה מוערכת ואהודה. ביום 19.8.12 זומנה המבקשת לפגישה במשרדי המשיבה, שם נאמר לה כי לאור ביקורת שהשמיעה על המנהלת לא יוכלו השתיים לעבוד ביחד. לפיכך, הוצע למבקשת לצאת לשנת השתלמות, והיא קיבלה את ההצעה.
במהלך שנת ההשתלמות נודע למבקשת על כוונה למנות מורה אחרת בתפקידה, והיא הודיעה למשיבה על כוונתה לשוב לעבודתה כמחנכת כיתות י"א או י"ב בלבד. ביום 17.7.13 זומנה המבקשת לשימוע, אשר נדחה עקב בקשתה ונקבע לבסוף ליום 22.8.13. היא התייצבה לשימוע עם בא כוחה בלא שידעה את הסיבה לקיומו.
למעשה לא ניתן לקרוא להליך זה שימוע, לאור הנסיבות בהן התקיים.
במסגרת הליך זה הודיעו למבקשת כי הוחלט להעבירה מתפקידה ולשבצה כמחנכת כיתות ז'- ח'. המבקשת ביקשה להשתבץ בבי"ס אחר כמחנכת כיתות י"א - י"ב, אך בקשתה נדחתה.
למעשה, הגם שהסיבה לשינוי השיבוץ היתה שהמבקשת והמנהלת אינן יכולות לעבוד יחד, שובצה המבקשת כמחנכת בחטיבה צעירה שגם היא תחת ניהולה של אותה מנהלת.
לפיכך, הפררוגטיבה הניהולית של המשיבה הופעלה בחוסר תום לב ובאי- סבירות קיצוני.
למבקשת ניתנה אפשרות לחתום על מסמך ולהתקבל לשיבוץ החדש, אך היא סירבה לכך, והתוצאה למעשה הינה הפסקת עבודתה במשיבה.
טענות המשיבה
3. לטענת המשיבה, למבקשת היה ידוע מזה כשנה על העברתה ללימוד כיתות ז' - ח', והדבר נמסר למבקשת עוד בתום שנת הלימודים תשע"ב. בעקבות החלטה זו ביקשה המבקשת שנת חופשה ללא תשלום וזו אושרה לה.
במהלך כל השנה הזו היה ידוע למבקשת כי ההחלטה לא שונתה, וזאת במגעים שהיו בין הצדדים.
משהתברר לפתע כי המבקשת מתעקשת להשאר בשיבוץ הקודם, היא זומנה לדיון ליום 18.7.13 כדי להבהיר את הדברים. המועד נדחה לבקשתה, והדיון התקיים לבסוף ביום 22.8.13. המבקשת ידעה היטב מה נושא הדיון ומה מטרתו. העברת מורה מתפקיד לתפקיד אינה מחייבת שימוע, אולם הוחלט לקיים שימוע מאחר וסירוב המבקשת להשתבץ כמחנכת כיתות ז'- ח' אמור היה להוביל להפסקת עבודתה, וזה היה נושא השימוע.
בשימוע נכחו נציגי הסתדרות המורים, וכן המבקשת ובא כוחה. בתום השימוע גובשה הצעה על דעת נציגי הסתדרות המורים, לפיה המבקשת תעבור ללמד בכיתה ח', ובמקביל יישמרו כל זכויותיה. נוסח כתב הסכמה על דעת כל המשתתפים, בא המבקשת העיר הערות וביקש תיקונים במסמך, בקשותיו נתקבלו והמסמך תוקן בהתאם.
לבסוף סירבה המבקשת לחתום על המסמך, למרות האמור לעיל. לפיכך, לא היה מנוס אלא לאייש את תפקיד מחנכת כיתה ח'. בנוסף, לכיתות י"א- י"ב שובצו כבר מחנכות, והדבר היה ידוע למבקשת.
הסיבה לשינוי השיבוץ נעוצה בהתנהלות המבקשת, אשר הסיתה מורות כנגד המנהלת, לא נענתה להוראות שניתנו לה ואף קבעה לעצמה את זמני העבודה.
הדבר הביא לכך שהיה צורך לסיים את העסקתה, אולם לפנים משורת הדין, כדי להמנע מפיטוריה, המוצא היחיד היה שיבוצה בחטיבת הביניים. אמנם, חטיבה זו אף היא מנוהלת ע"י אותה מנהלת, אולם מדובר בצוות אחר בראשות רכזת ובבניין נפרד, והדבר היה אמור למנוע חיכוכים.
הדין החל
4. ההלכה בנושא מתן סעד זמני סוכמה ע"י בית הדין הארצי ב
פרשת שמחה בוסי, כמפורט להלן: